מה נשתנה?
כשיצא "אוונטי פופולו" הוא עורר תגובות מנוגדות. מצד אחד, טענו רבים כי זו שערורייה להראות לעולם סרט ישראלי אנטי מלחמתי, המוצג מזווית ערבית. מצד שני, זכה הסרט במהרה למעמד של קלאסיקה. כיצד? "הכול נשאר בדיוק אותו הדבר", אומר כוכב הסרט סלים דאו, לרגל הדי-וי-די שיוצא כעת, 20 שנה אחרי הסרט
"זה סרט שעומד במבחני הזמן ואולי אף משביח עם השנים", אומר מיכה שגריר, מפיק הסרט. "ככל שרואים אותו יותר - מגלים עוד דקויות. אנשים שרואים אותו לראשונה היום מתרגשים ממנו כמו אלו שראו אותו לפני 20 שנה, בשל המסר על מצעד האיוולת הבלתי נפסק של המלחמות. הסרט עורר תגובות מנוגדות. בחוסר צניעות אולי אפשר לומר, שידענו מראש שהוא מיוחד. סרט שהדעות עליו חלוקות, סימן שיש בו משהו. מצד אחד היו תגובות נלהבות של אנשים שאוהבים קולנוע, כמו גם של כאלה שתפסו את המסר של דו קיום, שכל החיילים הם אותו דבר ולא משנה אם הם מצרים או ישראלים. מהצד השני, היו תגובות קשות מצד מי שראו בסרט קריאת תיגר נגד הישראלים ונגד מלחמת ששת הימים. גאולה כהן, למשל, תקפה את הסרט מעל דפי העיתון, כמי שמספק תחמושת לאויבים שלנו מאש"ף. אין ספק שהסרט נוגע בעצבים החשופים שלנו. מישהו שראה את הסרט לפני שלושה שבועות חשב שהוא בכלל עוסק במלחמת לבנון השנייה".
אפשר היה לעשות סרט כזה גם עכשיו?
"היה צריך לעשות סרט כזה מהכיוון הפוליטי-תרבותי וגם מהכיוון המקצועי-קולנועי - אבל זה מסובך. אפשר לעשות סרט המשך, דבר שאופייני מאוד לתרבות האמריקנית, אבל לא כדאי. צריך לעשות סרט שיצליח להתבונן על הסכסוך המתמשך ומעמיק באזורנו מאותה נקודת מבט שיש בה גם תמימות וגם אירוניה, ציניות והומור. שנים שאני שובר את הראש ומנסה להתמודד עם נקודות המבט האלה, ולעת עתה לא הצלחתי. לצערי, עד היום גם לא הצלחתי שיראו את 'אוונטי פופולו' במצרים או ברמאללה".
משהו השתנה מאז הסרט?
סלים דאו: "הכול נשאר בדיוק אותו הדבר. גם ביחס לערבים הכול נשאר כשהיה".
שמו של הסרט, "אוונטי פופולו", לקוח מהמילים הראשונות של המנון הקומוניסטים האיטלקיים, המאחד בסרט לכמה רגעים בין החיילים המצריים לישראליים. בראיונות עמו הסביר רפי בוקאי, כי הסרט נכתב דווקא על היום שאחרי המלחמה ולא על המלחמה עצמה, כיוון שעניין אותו יותר להתמודד עם השאלה מה קורה לחיילים כאשר צריך לחזור הביתה, אבל כאשר עדיין קיימת עוינות בלתי פוסקת בין הכוחות. לדבריו, באותה מידה הוא יכול היה לעשות את הסרט על שני חיילים ישראליים שנתקעים במדבר, אבל עניין אותו דווקא להראות שגם המצרים - האויב באותה תקופה - מרגישים ומרגשים כמו הישראלים.
לשם כך הוא בחר למקם את הסרט דווקא בתום מלחמת ששת הימים, שסביבה נרקם מיתוס של "מלחמה נקייה". בפעם הראשונה בקולנוע הישראלי, הוא הפשיט את הדמויות מהסטריאוטיפים המקובלים של לוחם ישראלי ולוחם מצרי, והציג את הגיבורים (המצריים) לא כאויב, אלא כדמויות אנושיות שניתן להזדהות
"כשבוקאי שלח לי את התסריט לפריז, שם למדתי, קראתי אותו באוטו במשך 15 דקות, כי במקור הוא היה אמור להיות סרט קצר. כבר בקריאה הראשונה הכול התחבר לי. ידעתי איך תיראה הדמות הגמורה. כשחזרתי לארץ והתחלנו לעבוד, יישמתי את מה שראיתי לנגד עיניי בקריאה הראשונה. הסרט עשה מהפכה אמיתית בקולנוע הישראלי. זאת הפעם הראשונה שלמישהו היתה תעוזה מדהימה, כי הדמויות הראשיות הן של ערבים, וככה נדמה שהסרט ערבי".
מיד עם צאתו לאקרנים, בשלהי שנת 1986, נקלע "אוונטי פופולו" לעין הסערה הציבורית. באותו הזמן הוחלט לשלוח אותו לתחרות האוסקר בהוליווד, כנציג הקולנוע הישראלי. בתגובה להחלטה זו נדרשו בג"ץ והכנסת לטפל בערכיו המוסריים של הסרט. מתברר שמפיץ הסרט "שתי אצבעות מצידון", אשר זכה במקביל להצלחה קופתית מסחררת בבתי הקולנוע באותם ימים, תבע את עלבונו. הוא דרש להדיח את "אוונטי פופולו" מתפקיד שגריר ישראל באוסקר ולשלוח במקומו את סרטו, שעסק ב"נפלאות" הכיבוש הישראלי בלבנון ושבהפקתו השתתפה יחידת ההסרטה של דובר צה"ל.
במקביל לכך, עוזי לנדאו, שהיה אז חבר כנסת חדש יחסית, תבע מהכנסת תשובות נחרצות בגין השערורייה של שליחת סרט "אנטי ישראלי" לתחרות האוסקר. "הוא טען שלא יכול להיות שסרט שמכפיש את שמה של ישראל יישלח לאוסקר במקום סרט כמו'שתי אצבעות מצידון'", אומר שגריר. "בסוף הוא הודה שהוא בכלל לא ראה את הסרט. ערכנו לו הקרנה מיוחדת בכנסת, והוא הוריד את הסתייגותו. כשנושא שליחת הסרט לאוסקר נדון בבית משפט, מישהו אמר לי שמכל החלטה אני ארוויח, כי הפקתי את'אוונטי פופולו' והשתתפתי בתפקיד אזוטרי ב'שתי אצבעות מצידון'", צוחק שגריר.
בסופו של דבר "שתי אצבעות מצידון" נותר בארץ ו"אוונטי פופולו", שהפקתו עלתה בסך הכול 70 אלף דולר, שוגר לתחרות האמריקנית. הוא אמנם לא קטף את האוסקר, אולם זכה במקום הראשון בפסטיבל לוקארנו הנחשב. הסרט הוצג לראשונה באולם קטן בסינמטק ירושלים במהלך פסטיבל ירושלים בשנת 1986, במקביל לסרט "בלוז לחופש הגדול", שהוצג באולם הראשי ועסק בהתלבטויותיהם של נערים בתיכון לפני גיוסם לצה"ל. אבל דווקא "אוונטי פופולו" היה התגלית המרגשת של הפסטיבל.
למה בחרתם להוציא את הסרט דווקא עכשיו במהדורת די-וי-די?
שגריר: "זה התחיל בפסטיבל הקולנוע האחרון בירושלים, כשעשינו ערב מחווה לרפי בוקאי. בהתאם לדרישת הקהל ולתגובות הגענו להחלטה להוציאו בדי-וי-די, שמכיל הרבה חומרים מעבר לסרט עצמו, כמו'מייקניג אוף' של הסרט. למשל, החזרנו את השחקנים לדיונות החול המקוריות שבהן צולמו קטעים רבים. כמי שכבר הרבה שנים נאלץ להמשיך לשווק יוזמות, רעיונות ופרויקטים לגופי שידור, קרנות וממשלות, אני יודע שצריך מועד מיוחד כדי לשווק דברים. עכשיו, כשחלפו 20 שנה, נראה לנו שזה הזמן הנכון ".
נא להמתין לטעינת התגובות
