סינגולר
שי גבסו עובר מבחן בגרות גם בלי אלבום זהב, איה כורם כותבת עוד להיט שלא יכנס להיסטוריה ונוי אלוש מכבד אתכם בסינגל בכורה לוהט
מסתבר שהשתתפות ב"כוכב נולד" לא מביאה איתה חוזה בטוח לאלבום זהב. שי גבסו, לדוגמא, הוציא את האלבום השני "במקומי" לפני כחצי שנה אך עוד לא זכה בתואר הנכסף. מן הסתם מדובר בעניין של זמן אבל העיקרון לגמרי ברור: אלבום ראשון של סלב מבית היוצר של טדי מביא איתו מכירות מבטיחות (הראל סקעת, נינט, הראל מויאל, שירי מימון) בעוד שבאלבום השני, החוקים לגמרי משתנים.
גבסו הוא נסיך אמיתי. יוצר ומוזיקאי מוכשר ביותר, מנגן, מלחין ומפיק בעצמו, והכי חשוב הוא שומר על דימוי של אחד שלא אוהב לשחק מחבואים עם צלמי פפראצי למיניהם. במילים אחרות: העבודה שלו מתרכזת באולפן, ולא במספרה הקרובה למקום מגוריכם.
עכשיו אתם בטח
"בחוץ כבר יש סימנים של שקיעה" הוא השיר שיכול למתג אותו כמשורר צעיר ויותר מכך, כמוזיקאי מוכשר בעל הבנה לא מבוטלת בתחום ההפקה. אפילו הכינורות שמלווים אותו כאן לא נשמעים דביקים כפי שהתרגלנו לאחרונה בהרכבים שונים. ביחס לעובדה שמדובר בתוצר של תוכנית ריאליטי, אפשר להתעודד. העתיד אולי לא עד כדי כך מאיים.
האזינו כאן ל"בחוץ יש סימנים של שקיעה"
מילים ולחן: שי גבסו
איה כורם הייתה בעבר הדי רחוק מיני-תגלית של המדור הזה. עכשיו, כל זה מרגיש טיפה פתטי, כי הנבואה אכן הגשימה את עצמה אבל איכשהו נראה שקצת בהגזמה. כורם, יחד עם מירי מסיקה וקרן פלס, הפכו לחבורת "רימון" אותו ייחוס שיזכה אותן בקרוב בדמות מ"ארץ נהדרת".
נדמה שהתופעה התנפחה למימדים האלה מסיבה פשוטה למדי: כורם, כמו שתי חברותיה, יודעת להלחין ולכתוב שירים קליטים בצורה בלתי רגילה. אל אותו תוכן פופולרי נוהגת "החבורה" להצמיד לחן מלנכולי-שובבי שמוסיף לו מעט פאתוס והנה, חבילה מוכנה.
"סוף הלילה" הוא שיר נוסף באותה המסורת. בחורה ענוגה מחכה לאהוב, שנמצא בין זרועותיה של אחרת מה שמשאיר אותה לחכות לבדה בלילה. אם זה לא היה תיאור של שיר זה היה יכול להישמע כמו בדיחה על פולניות.
ועכשיו ברצינות: אם איה כורם ניסתה לכתוב את הגירסה שלה ל"שבתות וחגים" היא הצליחה. השיר הזה יכול להפוך לבלדה מנסרת פלייליסט. עם זאת, הבעיה שלו עלולה להתגלות בעוד עשר שנים, כשהשיר הזה יפנה את מקומו לטובת בוגרת רימון חדשה. במילים אחרות: ההיסטוריה לא בהכרח תזכור לכורם את השיר הזה. את גליה חי שמנגנת עבורה, אני מאמין שדווקא כן.
האזינו כאן ל"סוף הלילה"
מילים ולחן: איה כורם
עמיר לב הוא האמן הכי חורפי שהרווחנו עם השנים. תודו: לאף אחד, מלבד אולי אריק סיני, אין את הטאץ' הייחודי הזה שיושב בול כשהגשם מתנפץ על החלון. עכשיו קחו את הקול הזה של לב, תוסיפו לו נעימה מזרחית הודית בניצוחה של אהובה עוזרי הגאונה ומלאו בפזמון את החסר עם קול מזרחי שחומם על פתיליה. אם אתם מדמיינים את זה כמו שצריך, אמור לצאת לכם יופי של תבשיל שיענה לשם "זוהר מוכר".
קצת מוזר לשמוע את עמיר לב ברצועה פסבדו מזרחית. מוזר ונעים גם יחד. אמנם מדובר בשיר של שלום מור, אבל הדומיננטיות של לב כזמר, ממקדת את תשומת הלב דווקא בו. לא שיש למור במה להתבייש. להפך. הבחור הזה, שהופיע עד היום עם הראל מויאל (שימש לו כגיטריסט) והקליט את אלבום הבכורה שלו עם נדב ביטון יודע לחמם את הרצועה הזו בדיוק בטון הנכון, מבלי להתחכם או להתחנחן למישהו שלא לצורך. יש כאן מכל טוב. אפילו הבולבולטארנג (כלי נגינה הודי) של עוזרי מתקבל כאן כמו בן בית. חבל להוסיף מילים מיותרות. כנסו ותהנו.
האזינו כאן ל"זוהר מוכר"
מילים ולחן: שלום מור
איזו שמחה בלב. יעל כהן, פליטת "המכשפות", אספה שתי חברות נוספות (ליעד שר ושיר קונקי) ובנתה הרכב חדש העונה לשם "ליידי D". כהן, רוקיסטית עם אג'נדה, לא נעלמה מהשטח בעקבות סופה הטראגי של ענבל פרלמוטר והמשיכה להוביל את המורשת המוזיקלית של השלישייה ההיא עם המון כבוד ללהקת האם.
"פאולינה" הוא סינגל ראשון שיוצא לליידי D. מהאזנה ראשונית נראה כי כהן, שהספיקה ללמוד משהו על דיסטורשנים בעברה, לא התרחקה יותר מדי מהמקור. גם כאן יש לא מעט אנרגיות בועטות, כאלו שלא נותנות לרגליים מנוחה. אלא שבניגוד ליצירות המכושפות, הפעם הכל נשמע הרבה יותר עדכני, שלא לומר מוכר.
את המיניות המתפרצת כמו גם את הנועזות של "המכשפות" מאז, יהיה קשה לשחזר בישראל 2006. למרות זאת, נראה שכהן לקחה את העבודה שלה הכי ברצינות והשלישייה החדשה בדרך לתקליט נכון, כזה שישלב רוק נשי שכל כך חסר פה עם אג'נדה שעוד יותר חסרה כאן. בעיתות מצוקה, זו מתנה של ממש.
האזינו כאן ל"פאולינה"
מילים: יעל כהן לחן: ליעד שר
יש שתי אפשרויות מרכזיות להיכרות מוקדמת שלכם עם נוי אלוש. הראשונה: בזכות התעלול המפוקפק שלו ושל "רייטינג" עם השיר "נינה" שהוקדש לנינט טייב על ידי "מעריץ אלמוני". האפשרות השנייה היא שאתם מכירים את אלוש ממדור המוזיקה ב"רייטינג".
כך או כך, עכשיו מתפנה אלוש להוציא סינגל ראשון אמיתי בהחלט. "פתטי" הוא שם טריקי לסינגל ראשון של עיתונאי מוזיקה. הוא אמנם הופך שובבי יותר כשהוא מגיע עם סיכת בגד פריקית אבל עדיין, לכתוב על קולגות שלך זה עניין לא לגמרי פשוט.
ובכל זאת, "פתטי" ממש כמו "נינה" הוא שיר רוק-פופ בסיסי. הוא לא נתלה באילנות גבוהים מדי, הוא לא מבקש לצמק לכם את הבטן והוא בטח ובטח שלא מנסה לתת פייט לשמות הגדולים בתעשייה. במקום כל אלו אלוש מנסה לקחת מוזיקה של להקות בנים, להכניס בה קצת פלפל שחור ולהגיש נא.
אם כל זה נשמע לכם מיותר, אתם צריכים להקשיב לשיר הזה ולגלות שהוא דווקא חמוד. לא מתוחכם בשום צורה, אבל כזה שיודע לפרגן לאוזן כבר בהאזנה ראשונה. המדור, בכל מקרה, מוצא אותו לגמרי לא פתטי.
הקשיבו כאן ל"פתטי"
מילים ולחן: נוי אלוש
פעם בשבוע נשלחת אלי רשימת הפלייליסט של גלגל"צ. פעם בשבוע אני מרפרף, בודק אילו שמות זכו בהגרלה השבועית וממשיך הלאה. השבוע, לא בפלייליסט עצמו, כי אם בשוליו (הידעתם שהרשימה הזו כוללת בתוכה מדרוגים שונים?) נתקלתי בשמו של אבי עברי וניסיתי להיזכר האם השם הזה מצלצל לי מוכר. לאחר עלעול קצר בזיכרוני המיובש, הגעתי לתשובה שלילית.
מבחן גוגל העלה כי עברי הספיק להקים תיאטרון ולסגור אותו, להקליט קולות עם בתי באלבומה הראשון ואף להוציא להיט נכחד באמצע שנות התשעים בשם "שיהיה". עכשיו הוא מגיח עם "עכשיו תורי" ומנסה מחדש את מזלו.
ברשימת הקרדיטים על הסינגל הנוכחי ניתן למצוא את גליה חי על הכינור, זיו קוז'ו על הקלידים ושמוליק דניאל על כלי ההקשה. עם צוות כזה וקול נעים כמו זה של עברי, יש מצב שהשירים שלו יוכלו לתפקד כלהיטי חורף תורניים. באשר ליותר מזה, ניאלץ להמתין בסבלנות ולראות.
האזינו כאןל"עכשיו תורי"
מילים ולחן: אבי עברי
נא להמתין לטעינת התגובות
