להקה של אשה אחת
לכבוד הוצאה מחודשת של שני התקליטים הראשונים של הפריטנדרס, בועז כהן חוזר ללהקה שכל כולה כריסי היינד. סיפורה של האשה שיצרה לה מקום משלה בפוסט פאנק של האייטיז
אבל מתברר שהאשה הנפלאה הזו, היינד, הצמחונית הסוציאליסטית והאידאליסטית עם מעילי העור והעגילים, עדיין מלאת מרץ מספיק כדי להזכיר לנו את ימי ראשית דרכה - וארכיוניה עדיין גדושים בתפנוקי-רוק. בבת אחת יוצאים עכשיו, במהדורות דה-לוקס (כפולות, באריזות קרטון נפתחות) שני התקליטים הראשונים של הפריטנדרס מ-1980 ו-1981, ומספקים עוד תירוץ לשמוע את אחת מנערות/נשות הרוק הנפלאות ביותר שאי פעם החזיקו גיטרה חשמלית ביד.
אודה ולא אבוש: כריסי היינד ראויה לכל סופרלטיב. בזכות הטעם הטוב, התבונה ויכולת היצירה. הסקס אפיל שלה לא היה תוצר של מחשוף או נענועי עכוז בקליפ זה או אחר, אלא פונקציה של דייקנות, התכוונות ומשמעות. היא אף פעם לא נלחמה בנשיותה. להיפך: היא הלכה איתה וניצחה לאורך כל הדרך.
וכךכבשה היינד את עולם הרוק הכה גברי, דווקא עם גרדרובה שכללה חצאיות קצרות והדוקות, מגפיים גבוהים, עגילים, שפתון אדום, שיער שחור ארוך, מעילי עור אדומים - כשהיא מפנה לעצמה מקום ויוצרת סגנון משלה בתוך עולם הגל החדש והפוסט-פאנק של שנות השמונים.
זה כמובן לא היה עובד לאורך זמן בלי שירים טובים, והיינד ניחנה פרט למראה טוב, גם ביכולת כתיבה וביצוע. הפריטנדרס, בזכותה, הפכו ללהקה-של-אשה-אחת, שאמנם הקימה את ההרכב אבל גם היתה היחידה ששרדה את כל גלגוליו במשך השנים.
היא נולדה ב-7 בספטמבר 1951 באקרון אוהיו, אבל בגיל 24, מוקסמת ממהפכת הפאנק באנגליה, עברה לגור בלונדון, עבדה בבוטיק "סקס" של מלקולם מק'לארן (ממציא הסקס פיסטולס) וכתבה ביקורות מוזיקה למגזין NME.
חלפו 27 שנים מאז הסינגל הראשון של הפריטנדרס, וב"וורנר" מוציאים שלל רב מהארכיון, כשאחרי הקופסה המכובדת והמחומשת רואים אור שני התקליטים הראשונים מתחילת שנות השמונים - שממקמים את היינד במקום הנאה והראוי לה בהיסטוריה של הרוקנרול.
את הפריטנדרז (השם נלקח מסדרת טלויזיה אנגלית פולחנית מ-1972) הקימה היינד ב-78' יחד עם הבסיסט פיט פארנדון (שהיה בן-זוגה), המתופף המעולה מרטין צ'יימברס והגיטריסט עם הסאונד הייחודי, ג'יימס האנימן סקוט.
הסינגל הראשון, חידוש ל"Stop Your Sobbing" של הקינקס, הופק בידי ניק לואו, זהר גבוה במצעדי הסיכום של 1979 ובנה את המקפצה לאלבום הבכורה של הפריטנדרס שיצא בינואר 1980 (את הקשר עם הקינקס חיזקה היינד מאוחר יותר, כשעברה לחיות עם ריי דייויס, אותו העריצה בנעוריה. ממנו נולדה לה הבת הראשונה, נטלי דייויס).
אלבום הבכורה הזה נפתח עם Precious ונחתם ב - Mystery Achievement – שני השירים מופיעים עכשיו, במהדורה המיוחדת והכפולה, גם בגירסאות ההופעה החיה. בכלל, היינד מעניקה
עברתי לאלבומם השני Pretenders II שהצליח מאוד גם הוא. אבל תוך שנה מתו ממנת-יתר של סמים גם ג'יימס האנימן סקוט (שניגן בקלידים וגיטרות ועשה לכריסי היינד קולות) וגם פארנדון הבאסיסט. אז נכון שכריסי היינד, אשה חזקה ואופטימית, והיא נחלצה מהר מהמשבר הגדול הזה – אבל במבט הסטורי שני התקליטים הראשונים של הפריטנדרס, שנוצרו בהרכב הראשוני, מייצגים את רוח הנעורים, התנופה והעוצמה של תחילת הדרך.
שוב 12 שירי גיטרות מהירים, אבל הפעם ניתן מקום של כבוד גם לקלידים ולכלים נוספים. "אני הולכת לישון" היה הלהיט הגדול מכאן, כמו גם "שיחת העיר", אבל כדאי בהזדמנות הזאת שהאלבום יוצא מחדש במהדורה המיוחדת לגלות גם מחדש את שיר מספר 11, "הורדים האנגליים" – בלדת רוק מושלמת, את "לואי לואי" (שמוגש גם בגירסת הופעה חיה) ואת "ציפורי גן העדן" הייחודי.
אחרי המוות הכפול והטרגי, היינד הסולנית וצ'יימברס המתופף, צירפו להקלטות התקליט השלישי את הגיטריסט בילי ברמנר והבסיסט טוני באטלר ודווקא אז הקליטו את הלהיט הגדול של הלהקה: "Back On The Chain Gang" שהטיס את "לומדים לזחול" מ-1983 אל ההצלחה המסחרית הענקית.
Learning to Crawl חיבר בין העוצמה והמיניות של כריסי היינד לבין שירי רוק גיטרות מהירים אך רכים יותר. התקליט הגיע למקום החמישי במצעד המכירות בארה"ב והוליד מסע הופעות ענק באמריקה, במהלכו שובצה להקת "סימפל מיינדס" הסקוטית כלהקת-חימום של הפריטנדרס. סולן סימפל מיינדס הפך לבן-זוגה של היינד במהלך הסיבוב המשותף, כשבסוף אותה שנה נולדה לה ממנו בתה השניה (והיא עזבה גם את קר, ב-1997, ובגיל 46 נישאה לפסל איטלקי בן 32, לוצ'ו בריוה).
"אני מאמינה בהבדלים בין גברים לנשים. ברעיון של הנשיות כהגדרה המייחדת את האשה מהגבר, אך אינה מציבה אותה במעמד חברתי נמוך ממנו בשל נשיות זו", אמרה היינד בראיון לסאנדיי טיימס ב-1981.
היינד אכן באה אל הרוק בלי שיערות בבית השחי, עם הרבה אינטליגנציה רגשית, בלי נסיון להוכיח לאיגי פופ שהיא יותר גברית מכל גבר, עם הרבה כוח, אבל ללא כוחנות. הפמיניזם שלה היה חכם ולא-רדיקלי. השירים שלה דיברו על העולם מנקודת מבט של אשה שמבקשת הישגים – בלי למחוק את נשיותה ובנסיון עקשני ותמידי להביא צדק לכל. "אין הפרדה, בעיני, בין סקטורים מקופחים", היא אמרה, "מי שלוחמת בעד זכויותיה, צריכה להילחם גם בעד זכותם של הרעבים באפריקה לחיות ובעד זכותם של ילדים לקבל חינוך טוב. הזרם הרדיקלי מפריד בין פמיניזם לסבי לפמיניזם שחור ומפריד בין כל הנשים לבין כל הגברים. אני רואה פמיניזם בצורה קצת שונה. הן מדברות על דיכוי, אני כותבת על אפליה, הן מתעסקות עם שחרור – אני בשוויון זכויות, הן דורשות מהפכה ואני מבקשת רפורמות".
הפריטנדרס "הפריטנדרס" (1981); הפריטנדרס "פריטנדרס 2" (1981) (יבוא: הד ארצי)
נא להמתין לטעינת התגובות
