שמונה וחצי של שכרון חושים
יוצרי קולנוע רבים, שלא לדבר על מבקרים, הצטרפו בשנים האחרונות לתעשיית הסרטים מבלי שנחשפו לעומקי עולמו העשיר של פדריקו פליני. החודש מספקים הסינמטקים, להם ולקהל הרחב, את ההזדמנות
טוב עושים אם כך הסינמטקים של חיפה, ירושלים ותל אביב, המארחים החל מיום שני הקרוב רטרוספקטיבה מקיפה ליצירתו של פליני, שאתמול צוין יום השנה ה-13 להסתלקותו . בעשור האחרון הצטרפו לעשייה הפילמאית בארץ עשרות רבות של יוצרים, וגם מבקרי סרטים, שלא נחשפו למלוא עומקו של העולם העשיר של פליני, והנה ההזדמנות הנאותה להשיב עטרה ליושנה. ומה שטוב למקצוענים, בוודאי שראוי גם לקהל הרחב.
הרטרוספקטיבה כוללת את כל 20 הסרטים הארוכים שביים פליני, וכן שני מתוך שלושה קטעי סרטים, שהכין עבור סרטי האפיזודות "אהבה בכרך" ו"סיפורים מופלאים". קטע שלישי, "פיתויו של דוקטור אנטוניו", ששולב בסרט האפיזודות "בוקצ'יו 70", נפקד מרפרטואר הסינמטקים, וכך גם "פנקסו של במאי", סרט התעודה היחיד שביים פליני.
יתרונה של רטרוספקטיבה זו בולט גם לנוכח העובדה ששמונה מסרטיו של הגאון מיובאים מאיטליה, בעותקים משופצים ומשוחזרים. הבולט שבהם הוא "לה דולצ' ה ויטה", המגיע במלוא 176 דקותיו. כאשר סרט זה, שהוא המפתח הראשי להבנת התפתחות המודרניזם בקולנוע העולמי, הופץ לראשונה בישראל בשנת 1960, נחתכו ממנו כמה עשרות דקות העוסקות בפולחני קדושה קתוליים.
מובן שעמוד השדרה של הרטרוספקטיבה הינן שלוש יצירות המופת "לה דולצ'ה ויטה", " הבטלנים" ו"שמונה וחצי" ; שלושה סרטים על גבול האוטוביוגרפיה, המגוללים את חיי פליני מאז ימי בחרותו בעיירת החוף רימיני, דרך תהליך קליטתו ברומא ועד ביצור מעמדו כפוסק האולטימטיבי של אמנות הקולנוע.
דומה שאין צורך בהול להתעכב דווקא על יצירות מאז'וריות אלה, המוכרות היטב. לעומת זאת, כדאי להפנות אצבע ממליצה לכמה סרטים פחות בולטים שפליני ביים, וקודם כול סרט הבכורה שלו, "אורות הווארייטה", שאותו עשה ב-1950 בשיתוף עם אלברטו לאטואדה. בסרט זה מתלווה פליני אל קבוצת בדרנים הנודדת בין כפריה של איטליה, ובתוך כך פורש מגוון של מאוויים, מצוקות וחלומות של האיש מהפרובינציה, המשתוקק אל זוהרו של הכרך הגדול.
במידה מרובה ניתן לתמצת כך גם את עלילת סרטו השני, "השייח' הלבן", ובוודאי שאת "הבטלנים", שתי עבודות שאותן הכין בשנים 1953-1952. דומה ש"הרמאים" של פליני משנת 1955, הוא הנשכח בסרטיו. הזמן הרב שחלף מאז נוצר רק היטיב עם מלודרמה עשירה זו, המגוללת סיפור על אודות קבוצת נוכלים, הנודדת בין כפריה של איטליה ומרמה את דלת העם, ובתוך כך נחשפת נבערותו של המאמין התמים בקדושתה של הכנסייה הקתולית. "הרמאים" הוא קודם כול התקפה על הדת הממוסדת, שאליה מצמיד פליני תובנות מפתיעות על אודות יחסי הורים-ילדים, תהליכי הזדקנות והשחתה חברתית. ברודריק קראופורד האמריקני, מי שזכה בפרס האוסקר עבור עבודתו ב"כל אנשי המלך" המקורי, מגלם כאן ברגישות מפתיעה את התפקיד המרכזי. מובן שהסרטים המקסימים "לה סטרדה" ו"לילות כביריה", שבהם זהרה השחקנית ג' ולייטה מסינה, אשתו של פליני, יתארחו ברטרוספקטיבה. בסרטים אלה ניתן לחוש במחויבות של פליני אל זרם הסרטים הניאוריאליסטים,
פליני, שכתב לא מעט תסריטים למעצבי הניאוריאליזם - רוברטו רוסליני, לאטואדה, פייטרו ג'רמי - מפגין מיומנות רבה בשימוש בסגנון קולנועי זה בסרט הקצר "השדכנית", המשולב ב"אהבה בכרך" - פרויקט סרטי האפיזודות של צ'זרה זאווטיני, מי שהכין את התסריטים ל"מצחצחי הנעליים" ו"גונבי האופניים". בסרטון זה, שבו משתתפים שחקנים חובבים, עושה פליני שימוש בתאורה טבעית ובשפת רחוב, כמקובל בזרם הניאוריאליזם. למרות שמדובר באקטים חריגים למדי ביצירתו, התוצאה ראויה ביותר.
דווקא שני הסרטים הפולקלוריסטיים "רומא" ו"זכרונות", שבהם מחזר פליני את חוויות נעוריו, הם שזכו להצלחות קופתיות גדולות בעולם המערבי ובמיוחד בארצות הברית. הצלחות אלה סימנו במידה רבה את תחילת הירידה ברמת עבודותיו, שבאה לידי ביטוי בעיקר בסרטים הכושלים "חזרת התזמורת", " עיר הנשים", " ג' ינג' ר ופרד" ו"קולו של הירח". גם "קזנובה" שלו התרסק בבתי הקולנוע, אך מומלץ בהחלט להעיף מבט נוסף ביצירה קודרת זו בכיכובו של דונלד סתרלנד, שעותק משופץ שלה ייחשף הפעם בסינמטקים.
משלימים את הרטרוספקטיבה "סטיריקון", " הליצנים", " והספינה שטה" וכן "אינטרוויסטה". חבל שסרטים אלה יוקרנו דווקא בעותקים ישנים, שכבר שופשפו כהלכה בבתי הקולנוע בארץ.
באמצע שנות ה-60, בעיצומו של תהליך הפקת "מסעו של ג'י מסטרונה", סרט שמעולם לא הסתיים, נקלע פליני למשבר יצירתי חריף, ששיתק אותו למשך זמן רב. עם התאוששותו הוא הכין את "פנקסו של במאי", סרט המתעד את לבטי היצירה והמשבר שחווה. דווקא סרט חשוב זה נעדר מתוכנית ההקרנות, למרות שלפני שנים הוא שודר כמה פעמים בטלוויזיה החינוכית.
היעדרות רועמת ביותר רושמים גם כמה סרטי תעודה על אודות המאייסטר, שנוצרו מאז סוף שנות ה-60. ביניהם : "צ' או פדריקו" של גדעון בכמן, "אני שקרן גדול" (דמיאן פטיגרו) ובמיוחד "המסע המסתורי של פליני", סרט המתחקה אחר גורל שרידי הסרט הגנוז "מסעו של ג'י מסטרונה".
לעומתם , מגיע "פבריצי ופליני", סרט תעודה חדש הסוקר את מערכת היחסים הסבוכה שעמדה בין אלדו פבריצי, גדול הקומיקאים האיטלקיים, לבין פליני הצעיר. זהו סרט מבריק וגדוש במידע חשוב, המסייע בפענוח סרטים כמו "אורות הווארייטה", " הבטלנים", " לה סטרדה" ו"רומא". מומלץ ביותר.
אל רשימת הסרטים הארוכה צירפו מארגני הרטרוספקטיבה קוריוז חינני - "הנס", סרט באורך של 42 דקות שהופק ב-1947 ובוים בידי רוסליני. פליני כתב את התסריט, שימש כעוזר במאי ומגלם בסרט את התפקיד הראשי, כאשר שיערו צבוע בבלונד. פליני הוא נוכל המפתה את אנה מאניאני - כפרייה סוערת, הסבורה שאינו אלא גלגולו של יוסף הקדוש, אבי ישו המושיע, וכי העובר שזרע זה עתה בבטנה יתפתח להיות המשיח החדש.
לא ניתן להשאיר תגובות לכתבה זו
