הנסיכה נורית
יונה אליאן סוגרת כמעט ארבעה עשורים על הבמה והיום היא כבר יודעת בדיוק מה היא רוצה. תיאטרון כן, טלנובלות לא וטלוויזיה אולי, אם תבוא הצעה טובה
הקריירה שלה החלה בתיאטרון "הקאמרי" שם שיחקה בהצגה "ביוגרפיה" בשנת 1971. שנה לאחר מכן כבר הגיעה הפריצה הגדולה כשאליאן הופיעה בסרטו המיתולוגי של ג'ורג' עובדיה, "נורית", מה שהפך אותה לכוכבת לאומית כשהיא בת 22 בלבד. נינט של שנות השבעים, אם תרצו.
מאז אותה הופעה מיתולוגית בה הכירה את ששי קשת, שהפך לימים לבעלה, הספיקה אליאן למצב את עצמה כאחת משחקניות התיאטרון הבולטות בישראל. כיום היא נחשבת לשחקנית הבולטת של תיאטרון בית לסין, שם היא משחקת בהצגות "פילומנה", "פלדה" ועוד לצידו של ששון גבאי, "בעלה" הבימתי מזה שנים.
לא בכדי מקטלגים את אליאן קודם כל ככוכבת תיאטרון. בניגוד לגילה אלמגור שהצהירה בעבר כי את האהבה הגדולה שלה היא שומרת למצלמה, אצל אליאן החיבה הגדולה שמורה דווקא לבמה. "אהבת התיאטרון שלי פשוט אדירה", היא מנסה להסביר את המשיכה. "אני אוהבת את המגע הישיר עם הקהל. שבויה של התיאטרון. אני תמיד מגדירה את התיאטרון כמו בעל, ואל הקולנוע אני מתייחסת כמו איזה פלירטוט קטן. בקולנוע יש איזה ניתוק רגשי מעצם העובדה שאין בו את החיבור הבלתי אמצעי שיש בתיאטרון. בקולנוע, אתה עובד על משהו במשך חודש או חודשיים ואז רק אחרי חצי שנה אתה רואה את זה ולעתים זה אפילו קצת מנוכר למה שעשית".
אליאן אוהבת את התיאטרון גם מפני שהיא רואה בו אתגר גדול בהרבה מזה שהיא מקבלת במשחק בסרטים. "אם אהיה כנה עם עצמי" היא אומרת "אני חושבת שהאתגרים הרבה יותר גדולים בתיאטרון מאשר בקולנוע. ב'מרחב ירקון' למשל או ב'קסטנר' כן היה אתגר אז נהניתי מזה, אבל אין מה להשוות את זה לתפקידים שאני עושה ב'מירלה אפרת' או ב'מרתה'. אלו תפקידים אדירים ומורכבים נורא. לאורך השנים לא היו כאלה אתגרים גדולים בקולנוע ובטלוויזיה".
למרות הכל עשית לא מעט טלוויזיה וקולנוע. מה מהדברים שצולמו חביב עליך במיוחד?
"האמת שאני הכי אוהבת את 'מרחב ירקון' כי זו הייתה סדרה מאוד מוצלחת ואני ממש אוהבת את הדמות שגילמתי שם. זו אשה עם הרבה כוח שמאוד אהבתי לשחק".
בכלל נראה שבמרבית היצירות בהן שיחקת, יש לך אפיון של דמות חזקה.
"האמת שאני לא ממש יודעת. אולי זה משהו שאני מקרינה אבל אין לי שום התנגדות לטייפקאסטינג כזה. מבחינתי, זה לגמרי בסדר".
מאחורייך עשרות הצגות, סרטים, תוכניות טלוויזיה. מה משך אותך לעשות את "ילדות רעות" בערוץ 24?
"האמת היא שהציעו לי כמה פעמים לשחק בטלנובלות וסירבתי. אבל אז הגיעה ההצעה של 'ילדות רעות' והיו שני דברים שגרמו לי להסכים. הראשונה היא שכן אהבתי את הדמות שלי שם והשנייה היא שזה לא היה ערוץ שתיים, שזה משהו שמוגבל באופן הצפייה שלו. זו הייתה הזדמנות לנסות את זה וכשניסיתי הבנתי שזה פשוט לא בשבילי. זה לא קולנוע ולא תיאטרון, זה מקצוע אחר. צריך ללמוד המון בעל פה ולהתנהג באופן 'טבעי'. לדעתי כל מה שמשוחק 'טבעי' הוא הכל חוץ מאמנות. שם, מספיק שאתה יורה מהמותן וזה עובר בסדר, אז ממשיכים הלאה. אני לא רגילה לעבוד ככה".
נינט של שנות השבעים? אליאן בצעירותה עם פנינה רוזנבלום. צילום ארכיון ארכיון
"אני חבה את חיי ל'נורית'"
אליאן, שעובדת בימים אלה על הצגה חדשה בשם "אהבת חיי" שתעלה בבית לסין, לא זוכרת את כל העבודות שמוקרנות במסגרת הרטרוספקטיבה שעורכים לכבודה, אבל במבט לאחור על אליאן הצעירה היא נמלאת נוסטלגיה. "זה מרגיש מאוד משונה לראות את עצמי אז", היא אומרת. "לא ראיתי את הסרטים האלה המון שנים, אבל אני
לא חושבת שהייתי רוצה לחזור אחורה. אם הייתי יכולה לעצור את השעון, הייתי עוצרת אותו על הזמן של עכשיו. ההתבגרות הזאת מפחידה אבל אני בכל זאת מוצאת בה דברים טובים, בעיקר לכל מה שקשור למקצוע. כבר אספתי קרדיטים וניסיון, קיבלתי פרופרציות ואני כבר יכולה לבחור עם מי אני רוצה לעבוד".
גם היום "נורית" נחשבת לאחת מהעבודות הכי מוכרות שלך. איך את מסבירה את העניין?
"שמע, זה היה הבום ההיסטרי. ראו את זה 900 אלף צופים. נראה לי שבז'אנר שלו, ג'ורג' עובדיה בא עם האמת שלו ולא וויתר. אלה הסרטים שהוא הכיר ואת זה הוא ידע לעשות. היה שם משהו תמים והתום הזה עבד. אני זוכרת שזו הייתה היסטריה מטורפת וכל הדברים הטובים של החיים שלי התחילו שם. נהייתי נורא נורא מפורסמת. תחשוב, אם היום יש כוכבים שמתחלקים על המון ערוצים אז פעם היה רק ערוץ אחד והכל התרכז בו. היום אני יכולה להגיד שאני חבה את כל חיי לסרט הזה".
הסרט האחרון בו השתתפת היה "ככר החלומות" לפני חמש שנים. את מתכננת לחזור בכל זאת לקולנוע?
"אם לא הייתי כל כך עסוקה וכל כך מסופקת מהתיאטרון, יש מצב שהייתי יוזמת בעצמי משהו. גם בארצות הברית וגם בצרפת שחקנים עושים את זה. כשתגיע הצעה טובה, נשקול אותה. אם זה יהיה תפקיד נהדר עם במאי נפלא, אני מאוד אשמח לשתף פעולה".
ספיישל יונה אליאן. 22-25 באוקטובר, ערוץ yes ישראלי
נא להמתין לטעינת התגובות
