סינגולר
נינט משחררת את הסינגל הלא נכון, ארקדי דוכין מפציץ עם רצועת רוק מדכאת ושייגעצ לא מצליחים להתחדש. איתי שטרן מסכם שבוע ומכין את עצמו לטוקבקים של שנאה. אל תאכזבו
על שני שירים חתום עילי בוטנר (הגיטריסט הראשי של כוכב נולד) באלבום החדש של נינט טייב. הראשון הוא "אם תבוא" והשני "היא יודעת" עליו אני נאלץ לכתוב לכם. למה נאלץ. כי הייתי כל כך רוצה להשתפך כאן על השיר ההוא שבו נינט הופכת מסתם זמרת טובה לזמרת מצוינת, להסביר עד כמה רב הפוטנציאל שלה כשהיא לא מתכסה בשמיכות הפקתיות מיותרות ובעיקר להחמיא על לחן נפלא שהותאם בדיוק למידותיה.
אבל זה כאמור יאלץ לחכות כי מישהו בהליקון החליט שלא שמענו מספיק על תהליך ההתבשלות של נינט עם עצמה בדרך לכוכבות. וכך, באופן המרגיז ביותר הגיע דווקא "היא יודעת" לפלייליסט של
הדרך הרוקסיטית בה בחרה טייב ללכת, ראויה להערכה. גם הבחירה שלה לשיר שירים על עצמה בעצמה, הופכים שירים כמו "היא יודעת" לכאלו שגם אם לא יוערכו מאוד מבחינה אמנותית, יוכלו להוות מעין ארכיון רגשי לתנודות של הזמרת הזו, שככל הנראה נמצאת כאן בכדי להישאר. אחרי הכל, היא יודעת את העבודה.
האזינו כאן ל"היא יודעת"
מילים ולחן: נינט טייב ועילי בוטנר
נדלקתי על יובל מנדלסון. לפני כשבוע יצא לי לראות את "מישהו לרוץ איתו" שם הוא משחק גיטריסט- נרקומן חסר כל. העיבוד הקולנועי לספר של דוד גרוסמן מפנה מקום קטן לסולן של "שייגעצ" אבל איכשהו, כמו אצל שחקנים טובים באמת, הוא מצליח לגנוב את ההצגה. באחד מרגעי השיא, הוא פוצח בדואט גיטרות עם בר בלפר, עוד זמרת בחסד ויחד הם מספקים סיבה טובה להוציא 35 שקלים מהכיס, בלי לחשוב פעמיים.
את כל זה אני מספר לכם כדי להבהיר שהכישרון של מנדלסון קיים ובטונות. יש לו את הכריזמה, את היכולות הביצועיסטיות וגם את החן שדרוש לכוכב רוק. אלא מה. עצם היותו סולן של להקה כמו "שייגעצ" לא באמת מאפשרת לו תעופה.
"המילים הכי יפות" נופל למלכודת מעט קלישאתית בכל הנוגע לרצועות רוק עכשוויות. הדיסטורשן מגיע בדיוק בפזמון, המילים כאילו נונשלנטיות וההפקה רוצה ולא מצליחה להישמע כמו עוד להקת מקלטים. כל זה קצת מבאס. כאילו, יש תחושה שאם שייגעצ היו חתומים בלייבל בריטי, הכל היה נשמע טרי בהרבה. גם במצ הנוכחי זה לא רע בכלל, סתם לא מספיק מאתגר את האוזן.
האזינו כאןל"מילים הכי יפות"
מילים ולחן: יובל מנדלסון
תסתכלו רגע על התמונה כאן למטה. תגדילו אותה. תחשבו מה עובר על האיש ההוא ששוכב בשירותים הציבוריים. מוטל על הריצפה בחליפה. קורס. חצי מטר מהמזוודה וההליכון. כל כך הרבה עצבות בפריים אחד דחוס. עכשיו תקשיבו ל"תעני" ותבינו למה ארקדי דוכין צבר את הקילומוטראז הכל כך ארוך בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית עם יכולת נדירה בתיאור של מצבים רגשיים.
"תעני" מכיל את כל מה שטוב בדוכין. הוא מספר לבחורה שלו על זה שהוא לא צריך אותה כי הוא יודע לספק את עצמו ומיד לאחר מכן מבקש שתענה לו לטלפון, כי אחרת הוא מת. הוא לא באמת יכול בלעדיה. כשכל זה מגיע בליווי הסופר מוצלח של להקה חדשה ואנרגטית, האווירה של דוכין מזדקקת והופכת לרצועת רוק משובחת. זהו, חבל להוסיף מילים מיותרות. פשוט תקשיבו וקחו פרוזאק.
האזינו כאןל"תעני"
מילים ולחן: ארקדי דוכין
מוש בן ארי שיחרר השבוע אלבום חדש. הגיוני שתוך פחות מחודש, בלי עין הרע, יתפרסמו ידיעות על אלבום זהב. הניסיון לפצח את הקוד הגנטי שהופך את הבחור עם הראסטות לאחד מהממתקים של התעשייה לא נחשף עד היום, אבל כשמאזינים ל"ממריאים" עלולה להתגלות קצה תשובה.
לא הרבה אמנים יוצרים רגאיי בעברית. מוזיקה שחורה עברה מזמן למיינסטרים בצילם של סאבלימינאל, מוקי ושות'. מוזיקת עולם לא הצליחה אף פעם להגיע לראש רשימות המצעדים וגם אגף השאנטי קיבל דחיפה מאסיבית רק בשנים האחרונות בדמותם של השוטים ודומיהם. מוש בן ארי לוקח את כל הז'אנרים האלו וגורס אותן למתכון ממותק ואחיד. מצד אחד, לא להקשות על האוזן הישראלית. מצד שני, לחפש קולות שיזכירו לנו את הטיול של אחרי השחרור.
"ממריאים" לא שונה באופן מהותי משאר השירים של בן ארי. הוא שמח כמו תמיד, מהגג כמו תמיד ומשמח את השמחים כמו תמיד. יש לא מעט אנשים שזה מספק אותם. אותי, הרבה פחות.
האזינו כאן ל"ממריאים"
מילים ולחן: מוש בן ארי
אם לא היו אומרים לי שלירן נדל חרש בעבר את הרדיו עם להיט בגלגל"צ, הייתי חייב לנחש את זה בעצמי. "ועכשיו" שהוציא לפני כשלוש שנים היה אחד הלהיטים הגדולים של השנה ההיא, כסוג של פרומו לאלבום שהוציא ב"הד ארצי". שלוש שנים אחרי ונראה שהזיכרון המעומעם בדבר הצלחה אפשרית, הלך והתפוגג.
"להזכר" נשמע כמו המשך ישיר לשיר ההוא. המלודיה נעימה, הקול המזוהה והנעים נשאר ואפילו המיתרים שחוגגים בזמן האחרון בכל להיט אפשרי, מככבים גם פה. אין דברים רעים להגיד על השיר הזה אבל גם דברים טובים במיוחד קשה למצוא. הבנאליות מעולם לא הופקה בצורה נעימה כל כך והאמת, זה הכי רחוק מלהפתיע. בעידן שבה קרן פלס זוכה בתואר זמרת השנה, לירן נדל יכול לתפוס בקלות את המשבצת של הראל סקעת. אחרי הכל, גם הוא שר נורא יפה ויודע לנפנף בבלורית מרשימה. ראו הוזהרתם.
האזינו כאןל"להזכר"
מילים ולחן: לירן נדל
נא להמתין לטעינת התגובות
