ישו סופרסטאר
איתי שטרן לא ישכח עוד הרבה זמן את הערב האדיר שהעביר עם מדונה באמסטרדם ארנה. עכשיו הוא מנסה לכתוב על זה
מגובה בבלונד טבעי ובמצב רוח מרומם, החלה הרודנית הקטנה להצליף בשוט בכמה מהרקדנים שלה תוך כדי שהיא אוחזת במיקרופון ביד השנייה. משם היא קפצה אל האוכף ואל מוט המתכת שהתנוסס מעליו, רק בכדי לרחף מעל הקהל שלא ידע את עצמו מרוב שמחה. היה נראה שכיף לה. השליטה במתרחש, עם היכולת לצפות בחמישים אלף הצופים שמילאו את הארנה המרוחקת 25 דקות נסיעה ממרכז העיר, הדגישו עד כמה תאונת הרכיבה שעברה רק לפני שנה וחצי נשארה מאחוריה. דימויים של סוסי ענק לבנים, שועטים במרחבים פתוחים שעלו מתוך מסכי הוידאו הדקיקים, הבהירו לכולם מי שוב נמצאת על הסוס.
מסע הוידויים" של מדונה החל לפני מספר חודשים בודדים בניו יורק. ההודעות על קיומו הפתיעו לא מעט מעריצים ואנשי תקשורת גם יחד, בשל העובדה שרק לפני שנתיים העלתה הדיווה את "Reinvention tour" שכלל גם הוא יעדים בינלאומיים. הביקורות על המופע ההוא, היו בינוניות ברובן עם טענות לא פשוטות על מיחזור חומרים וריחוק מסוים מהקהל. עכשיו, משהו כמו דקה וחצי אחרי ההצלחה האדירה של "confessions on the dace floor" הגיע הזמן להוכיח מה האישה הזו יכולה לעשות בגיל 48. ואם לשפוט על פי הביצועים שנצפו באמסטרדם, היא מסוגלת להמון.
קצת אחרי הירידה מהאוכף והתקלפות מכמה שכבות עור (שחורות) החל לפעום ליבו של הקרקס. במחווה מדויקת לדונה סאמר עם סימפול של "I feel love" עברה המדונה היישר
ואז, קצת אחרי ההעלמויות של מדונה ברצפת הבמה, הגיע צלב המראות. אותו צלב שגרם לאפיפיור להרים את קולו על המדונה שלא הולידה את ישו, התרומם לאיטו כשהמלכה חנוטה בו עם זר קוצים ושמלה אדומה. מאחוריו, הלכו ונצמדו שני קירות הוידאו במעין שמש חצויה שהתאחדה לצלילי השיר "Live to tell". ברגע שאותה שמש התאחדה מעל ראשה החל שעון דיגיטלי למנות מספר לא ברור שהלך והתעצם בכל שנייה עד שחצה את קו 20 המיליון. רק לקראת סופו של השיר החלו לצוף על המסך פנים של ילדים מורעבים ומוכי גורל שגדלים באפריקה, הסובלים מרעב ומאיידס. בשלב זה, עם הקול של מדונה שהלך והתייצב (כשהיא רוקדת, היא לא ממש מצליחה לשיר בלי לזייף) הפכו העוצמות לדמעות.
לאחר כל ההשתלשלויות הללו, ירדה המדונה אל העם. "אוי אמסטרדם, כמה טוב לחזור. אתם יודעים, יש לכם מוניטין לא מי יודע מה טוב. כל הדקדנס הזה. ממש כמוני". אמרה ולא הוסיפה לקול מחיאות הכפיים הסופר סוערות שהציפו את ההיכל. ואז, הגיע הקטע היהודי- ישראלי. יצחק סינוואני, חבר של מדונה ומי שאחראי לפתיחה של "Sorry" בניגון של "אם ננעלו" הוזמן אל הבמה בכדי לתקוע בשופר ענקי, בזמן שהתלבושות הוחלפו פעם נוספת. הסימפול הכה אייטיזי של הפט שופ בויז הציף את הבמה והשיא השני של הערב נרשם, ממש באותה הנקודה.
כמו מתוך סיפור לא ברור, הגיעה התפנית בעלילה. הפעם, חלוצת הרחבה ביקשה להוכיח שהיא יודעת לתת בראש, ממש כמו החברים הבריטים שלה, שעושים שמח בכל פסטיבלי אירופה. חבושה בגיטרה חשמלית שחורה ובחליפה תואמת היא עלתה בכדי לתת לאמסטרדמים ביצוע רוקיסטי ל"I love new york". גם אם היה משהו מעט מגוחך בסיטואציה ההיא, הרי שהוידאו ארטים שהעלו על המסכים את קו השמיים של ניו יורק בצבעי שחור ולבן, נתנו תחושה שהניסיון ליצור אווירת כסאח, הצליח מעל המצופה. כאן, אולי ראוי לציין, שמדונה, על כל הכושר מעורר ההתפעלות שלה, כבר אינה בשיאה. מדי פעם היא מזייפת, פה ושם היא נותנת לרקדנים שלה את מרכז הבמה ולפעמים היא סתם עומדת ושרה עם גיטרה. לא שזה ממעיט מההנאה, זה פשוט מנציח אותה כפי שהיא עכשיו. אישה חזקה בטירוף, בת 48, שנמצאת על גג העולם ומרשה לעצמה לקחת את העניינים ביתר קלות.
רגע לפני שהיא נעלמת מהבמה היא זועקת אל תוך המיקרופון:"אתה יכול לאהוב אותי, או להזדקק לי אבל אני, מעולם לא מתכוונת לעצור".
נא להמתין לטעינת התגובות
