תענוג סהרורי
"לילה בלי ירח" של שירה גפן ואתגר קרת הוא חוויה קסומה. נקווה שהם עובדים על עוד ילד, ולו רק כדי שנקבל עוד בון בון שכזה
ספרם החדש של גפן את קרת, "לילה בלי ירח", מספר את סיפורה של ילדה בשם זהר, שיוצאת למסע סהרורי בעקבות הירח האבוד עד שהיא מגלה, להפתעתה, שיתכן שיש מישהו שזקוק לו יותר ממנה. גם אם לא נתאמץ לחפש את המסר הסמוי לקוראים המבוגרים, הוא מאיר את הטקסט בהילה נוספת, וזה תמיד מבורך. הסיפור כתוב בחריזה יפהפיה, מוקפדת ובלתי מתפשרת, והעובדה הזו מקפיצה את הספר קרוב יותר אל הירח, כי למרבה הצער, יותר מדי ספרי ילדים חוטאים בחריזה מעגלת פינות עד כדי סמויה להכעיס. לדוגמא, תגובתו הנרגנת של החתול, המתבקש לעזור בחיפושים אחר הירח האובד: "ירח-שמריח, בלי טעם, בלי ריח." / יילל החתול והתמתח - / "כל מה שהוא לא מעדן או כיבוד / מצדי שיילך לאיבוד." מקסים, לא?
לסטנדרטים הגבוהים של שירה גפן ואתגר קרת מצטרף כאן המאייר דוד פולונסקי, שאחראי, בין השאר, לאיורים הבלתי נשכחים ב"על עלה ועל אלונה" של גפן. התבוננות באיורים הכסופים והמכושפים של פולונסקי מגלה בכל פעם פנינה נוספת שמוסיפה לתענוג. ישוכפל אפוא הטריוֹ הזה, הנדיר כל כך באיכותו, ויפה שעה אחת קודם.

נדיר באיכותו. עטיפת הספר יחצ
קריאה לסדר
הילד: הוקסם מהסיפור המחורז, שנקרא בנשימה אחת ממש (של אמא).
המבוגרת האחראית: התרגשה, כמו תמיד כשהיא מגלה ספר ילדים שגם עושה כבוד לקוראיו הצעירים והמבוגרים, וגם נושא איתו שיעור קטן וחשוב
על חשיבותה של החמלה. וכמובן, הצטערה מאד לגלות שיש מספיק סוכר בבית, ושוב אין שום תירוץ לפנות לשכנים.
"לילה בלי ירח", כתבו: שירה גפן ואתגר קרת, איורים: דוד פולונסקי, הוצאת עם עובד