זה יגמר בבכי
דני סירקין עקב במהלך חצי שנה אחרי הורים שרוצים להגשים חלומות דרך הקריירה של ילדיהם. הרבה אושר, לא תמצאו שם. שיחה על אבהות, רייטינג ומה שביניהם
כמעט מתבקש לשאול, למה הסכימו ב"רשת" לחשוף את קרביה של התעשייה הנצלנית של שימוש בילדים ככלי שיווקי. אומנם הסדרה לא עשויה כמסמך חברתי נוקב, אלא יותר כמוצר תיעודי שעובד לעיכול אך בכל זאת, המראה שמופנית כלפי ההורים והתעשייה שמזינים זה את זו, לא מחמיאה לאף אחד מהצדדים.
סירקין, במאי עם קרדיטציה מרשימה בכל הקשור לעשייה תיעודית ועלילתית ("שיעור מולדת" , "זכותא" "למראית עין") לא חשב פעמיים כשהציעו לו לביים את הסדרה שאמורה הייתה לעלות כבר לפני מספר חודשים ונדחתה מתוך שיקולים פנים מערכתיים. "ראיתי כאן הזדמנות ליצור מסמך חברתי אנושי וצבעוני". הוא מספר על הרגעים הראשוניים, לאחר שקיבל את ההצעה "עבדנו על הסדרה כמעט חצי שנה והיו מלא הקפצות לכל מיני לוקיישנים שהתפרסו מעפולה ועד אילת. פתאום מקפיצים אותך לשיחה של הילד עם המאמן שלו או לארוחה משפחתית מיוחדת. זה היה די מתיש אבל גם מאוד מעניין".
סירקין, אב לשתי בנות בעצמו, מנהל איתי את הראיון בזמן שהוא עושה בייביסיטר על בתו הקטנה. כשאני שואל אותו, עד כמה הסתבך בעשיית הסדרה בשל הילדים שמתועדים בה, הוא מסביר: "באמת, בגלל שעבדנו עם ילדים היינו צריכים להיות הרבה יותר זהירים, גם עם ההורים וגם עם הילדים. גם ככה מופעלים על הילדים האלו המון לחצים אז אתה לא רוצה להוסיף. מה שהיה מאוד מעניין זה להיכנס לתוך מכניזמים של משפחות ולראות איך זה עובד מבפנים. כמה פעמים יצא לך לשבת בארוחות משפחתיות ולראות דברים שקורים מבפנים. זה גרם לי לחשוב גם איזה מין אבא אני".
קרה שריחמת על ה"כוכבים הפוטנציאליים"?
"היו ילדים שריחמתי עליהם, כאלו שמופעל עליהם המון לחץ. יש ילדים שמגיעים לאודישנים של "שיר נולד" ולפסטיגל ואתה לא לגמרי בטוח שהילד רוצה בהתנסויות האלה. אומרים לילד בן עשר- אתה הדבר הבא- ואני שאלתי את עצמי: מה אם הוא לא הדבר הבא. רוב ההורים שמלווים את הילדים שלהם באמת רוצים להגשים חלום אישי שלהם דרך הילדים. כולם אוהבים את הילדים שלהם, בלי ספק אבל יש לזה שני צדדים. מצד אחד, מדובר בהורים מאוד משקיעים שנמצאים המון עם הילדים שלהם. מצד שני, יש שם לא מעט ילדים קילרים שההורים שלהם פשוט משרתים אותם."
הרגשת שהמצלמה שינתה את ההתנהגות של ההורים והילדים? שהתגובות התרסנו?
"ברור שאנשים מתנהגים שונה כשיש מצלמה בסביבה, אבל זה נכון לגבי כל מסמך דוקומנטארי. בסדרה הזו זה היה הרבה יותר קל כי בסופו של דבר הם רוצים שהילד יפורסם, זה חלק מהגשמת החלום. מצד שני, בגלל שהם מנסים למכור משהו אז הם לא תמיד נותנים את עצמם אבל בשביל זה ישבנו שעות בחדרי העריכה בכדי לברור את הרגעים הטובים באמת. אני חושב שיש בסדרה הזו לא מעט רגעים חתרניים כי היא מבקרת את התרבות של ערוץ 2 מתוכו, אבל אין ספק שזה משוחק לפי הכללים שלהם. אני רוצה לציין שב"רשת" לא הגבילו אותי בכלל. נקודה נוספת שהייתה חשובה לי היא להכניס ילד ערבי לסדרה. היה חשוב לי לשקף את כלל החברה הישראלית והערבים נכללים בתוכה. אומנם לא הכנסנו ילדים רוסים אבל אולי בגלל שאני בעצמי נולדתי ברוסיה, ו-ויתרתי לעצמי."
בתור מי שמתפקד כאבא. איך היית מגיב אם הבת שלך הייתה רוצה להתקבל לכוכב נולד?
"זו דילמה גדולה. אני בטוח הייתי מגן עליה יותר משההורים בסדרה מגנים על הילדים שלהם. אני אנסה להסביר לה שזה עולם אכזרי שכולל אלפי ילדים והמון ציפיות, אכזבות ובכי. יחד עם זאת אני חייב להודות שלמדתי מהסדרה הזו עד כמה צריך להשקיע בילדים. אם יש כישרון, צריך לטפח אותו. יצא לי לראות ילד בן 5 בוכה נורא כי הוא לא עבר אזה אודישן ומגיב כמעט באלימות, אז אתה מבין שזה לא ממש טוב להתפתחות שלו. מדיבור עם אנשים שכן עשו את זה ונשארו כוכבים (בסדרה נערכים מספר ראיונות עם כוכבים כמו הראל סקעת ורוני סופרסטאר שהחלו את ההצלחה מגיל צעיר- א.ש.) הבנתי שמעט מאוד אנשים שהיו ילדי פלא, נשארו ובתודעה. גם אם הם ממש מצליחים בגיל עשר, אף אחד לא חושב איך הם ייבנו עד גיל עשרים. אצל רביבו וברקוביץ לדוגמא, זה הפוך, כי ההורים שלהם בנו אותם למרחקים ארוכים".
היו סיפורים אישיים שהתחברת אליהם במיוחד?
"אני התחברתי לשני סיפורים במיוחד. הראשון הוא דודו אלדד, בעל מכולת מיד אליהו שמגדל שני בנים כדורגלנים. במהלך הסדרה גילינו שיש לו בן יותר גדול שהוא זמר שנורא מצליח ומתקבל לאיזה סרט ישראלי. בכל מקרה, הדודו הזה כל כך אוהב את הילדים שלו והוא יודע שהוא קצת משוגע אז כל זה ביחד עם הכנות שלו גרמו לי לאהוב אותו ממש. הדמות השנייה היא לידיה לנצמן, אשה מאילת שחלמה להיות זמרת ולא ממש הצליחה, אז היא מנסה להגשים את החלום דרך הבן שלה."
מצאת שריטות אצל כוכבים עכשוויים שהחלו את דרכם בילדות?
"האמת שאני חושב שאלו שממש הצליחו לא מדברים על שריטות. הם אוהבים לדבר על זה שלא הייתה להם ילדות רגילה אבל צריך לזכור שהם באמת כנראה ילדים מאוד מוכשרים. הבעיה מתחילה כשהילדים האלה לא מגיעים להצלחה. יש בסדרה בחורה בשם לילך גליקסמן ששרה בזמנו את "פסטי פסטי פסטיגל" שהייתה מעין ילדת פלא והיא מסבירה שהעניין הזה הרס לה חצי חיים. מה שהשתנה מפעם באופן קיצוני זה שהערוץ השני נכנס לעניינים. תרבות
במיתולוגיה האמריקאית ילדי פלא מסיימים את דרכם בדרך כלל בהתאבדות או בנפילה לסמים. איך אתה מסתכל על המיתוס הזה, אחרי העשייה של הסדרה?
"אני אומר לך משהו עצוב: כל הילדים שפגשתי במהלך הסדרה הזו מוכשרים. לצערי, לא מצאנו שם מישהו שהוא באמת באמת ילד פלא. זה לא כל כך הוגן להגיד את זה בעצם כי מצאנו גם כאלו, אבל לא תמיד הסיפורים שלהםהיו מספיק מעניינים. זה חלק מהמניפולציה שלנו כיוצרים. יהיה לי מאוד מעניין לראות את הילדים האלו עוד כמה שנים. מי יודע, אולי עוד נעשה סדרת המשך."
נא להמתין לטעינת התגובות
