סינגולר
אביתר בנאי מחזיר ב"30" את כל מה שהיה טוב בניינטיז, דניאל זילברשטיין ממחזר ואבישי כהן ברצועה אינסטרומנטלית הרמונית ויפה. איתי שטרן עם עוד שבוע של סינגלים ישראליים
כשאביתר בנאי מגיח למרחב ציבורי שלא קשור בפרויקטים אישיים שלו, העניין תמיד מהווה סיבה טובה לבדיקה. בפעם שעברה כתבנו כאן על דואט שלו עם יהלי סובול עבור "30". עכשיו מגיע שיר חדש עבור אותו הרכב, פלוס אורן ברזילי, אקס "הקספרים", בשיר שמביא איתו את כל מה שהיה כאן טוב שנות התשעים ואיננו עוד.
לפני קצת פחות מעשור יצא אלבומו הראשון של בנאי, שסיפר סיפור אחר לחלוטין. אמנם כזה שהגיע לקונצנזוס, אך הביא אליו קולות
האזינו כאןל"כל יום"
מילים ולחן: שגיא צורף
מדור "סינגולר" חוגג שנה ממש בקרוב ועדיין לא נכתב כאן על רצועה אינסטרומנטלית לחלוטין. את המסורת הזו זוכה לשבור אבישי כהן עם רצועה שנקראת "אני מאמין" הלקוחה מתוך אלבום חדש שיוצא בימים אלו בשם "Continuo".
הסבר קצר: כהן נסע לניו יורק בגיל 21 בכדי לפצוח בקריירת ג'אז כבאסיסט צעיר. מהר מאוד הוא מצא עצמו מנגן בכמה מהמועדונים הנחשקים ביותר, כולל בהופעותיו של צ'יק קוריאה. מאז ועד היום הוא הספיק להוציא שבעה אלבומים. המוזיקה שלו נעה היא שילוב בין ג'אז ניו יורקי טיפוסי לאלמנטים מהמוזיקה הים תיכונית- ישראלית- יהודית.
באחת ההופעות שלו בארץ בהן נכחתי, הוא ניגן רצועה שנקראת "שלום עליכם" בה ניגן ושר יחד עם להקה את המזמור שמושר בערבי שישי. אני מציין את העובדה הזו, מכיוון שממש כמו אז, גם כאן מצליח כהן ליצור פסיפס הרמוני ומיוחד מבלי להתאמץ. הטריו, באס, תופים ופסנתר עושה עבודה כל כך טובה שלרגע אפשר להיסחף במחשבות כאילו היה מדובר כאן בתזמורת שלמה. העושר, האווירה הכמעט קדושה וההתפתחות של המוזיקה הופכות את הרצועה הזו למטעם של ממש. כדאי לכם לבדוק.
לשמיעת "אני מאמין" לחצו כאן
לחן: טוביה שלונסקי
קצת מוזרה הדרך של דניאל זילברשטיין אל התודעה. מוזרה, כי הבחור שהושק בלא מעט צלצולים על ידי הליקון ופופ ארט די נעלם מהשטח, כאילו לא הוכתר מעולם כתאום המוכשר של רוני סופרסטאר. והנה עכשיו מגיע סינגל שני מתוך האלבום המתקרב ומהאזנה אליו הכל הופך בהיר יותר.
אחת הבעיות הקשות של אמני פופ ישראליים ואמנים צעירים ישראליים בכלל נובעת לא פעם מהעובדה שסך ההשפעות החיצוניות על יצירותיהם, הולכת וקטנה עם הזמן. אם ההשוואה בין זילברשטיין לג'סטין טימברלייק הייתה כה מתבקשת בפעם הראשונה, הרי ש"זמן" מייצר תחושת דה ז'ה וו קשה. לו רק היו מקשיבים המפיקים של זילברשטיין לרסיסי הסאונד המרעננים של נארלס בארקלי, החיים לבטח היו הופכים מעניינים בהרבה. עד שכל המהפכה הזו תקרה באזורנו, אתם מוזמנים להמשיך להדחיק.
להאזנה ל"זמן" לחצו כאן
מילים: שחף וולמן
ה"אהבה הראשונה" של שחר סוויסה, מבית שבק מיוזיק בשיתוף עם קובי אוז וטיפקס, היא אולי החפלה הכי שווה שהגיעה לגלגל"צ בחודש האחרון. עם כל שירי המלחמה שפוקדים את אזורי הזמן שלנו, נראה שהמאזן המוזיקלי באווירת Fאנק מזרחי- שחור עושה את העבודה הכי טוב שאפשר.
נכון, אין כאן שום דבר שלא שמענו באלבומים אחרים של טיפקס. במיוחד קל להיזכר בדואט של אוז ושרית חדד "למה הלכת ממני" אבל התוספות של החוליה היוונית מבום-פם והגרוב הטוב נשפכים כאן בכזו חגיגיות, כך שאנחנו נשמור על מוד טוב ונפרגן. כנסו, אולי זה יעזור לקחת את הבעסה בסבבה.
לחצו כאן להאזנה ל"אהבה הראשונה"
מילים ולחן: שחר סוויסה
למקרה שלא ידעתם, אורי קליאן נמצא בשדה המוזיקה הישראלית כבר לא מעט זמן. אם אתם בעניין איסוף ארכיוני אז ראוי שתדעו כי הוא הספיק לקחת חלק בלהקת הפאנק "השפן הנכון" כבאסיסט אי שם בשנת 1992, להתבסס גם בלהקת "חופש" כזמר ומפיק מוזיקלי ולהוציא השנה אלבום עצמאי בשם "מאדים". עד כאן עידכונים.
"צמא לאהבה" הוא שיר רוק כתוב היטב. מההוק בפזמון, דרך הלחן המסומפל עם דגימה מתוך "1984" של דיוויד בואי ועד הקצב הטוב שגורם לך לרקוד. הכל יושב ממש נכון. מעניין לשמוע את האלבום המלא של קליאן ולבדוק האם ברצועות אחרות נכנסו אלמנים נוספים מהגלאם רוק, שכאן טיפה הלך לאיבוד. אם גם אתם סקרנים, כנסו ל-I music ותשמעו כמה סקיצות. עד אז, אתם מוזמנים לקבל כאן טעימה.
הקשיבו כאן ל"צמא לאהבה"
מילים:אורי קליאן לחן: דיוויד בואי, אורי קליאן
מעניין מה היה קורה אילו הייתם מגיעים אל עמיר בניון הביתה טרם תקופת ההסתגרות, והייתם מספרים לו שהוא מגדל דור "מקוננים" בדמותו ובצלמו. בניון, בחור צנוע שכמותו, לבטח היה צוחק עליכם אבל אז היינו יכולים לשלוח לו את גוסטו ולהראות לו שההבטחה שלנו לגמרי עומדת במבחן ההוכחה.
גוסטו, איש מסתורי משהו, אסף לעבודה על הסינגל הנוכחי מקבץ אמנים מרשים במיוחד. מנדב ביטון ושמוליק דניאל שהפיקו וניגנו (וגם עבדו, במקרה או שלא, על אלבומו האחרון של בניון) דרך ז'אן פול זימבריס, דודו טסה ועד אמיר גבירצמן על כלי הנשיפה.
אבל גם המקבץ המרשים הזה לא הצליח להעיף את גוסטו לנקודה פתיחה ראויה. הלחן סובל ממתיקות מוגזמת, ההשראה מבניון הופכת לא נעימה וגם הקצב הספרדי לא ממש מתקדם לשום מקום. דווקא נראה שגוסטו מחביא לא מעט שפנים בכיס. השאלה הגדולה היא מתי הוא יבחר לשלוף אותם.
לחצו כאןלהאזנה ל"קצת ממך"
מילים ולחן: גוסטו
נא להמתין לטעינת התגובות
