סיד וישס
רזי בן עזר נפרד מסיד בארט
סיד, החלילן הפרטי שלי, שהקסים אותי אל שערי השחר ההזוי, המצחיק, המשכר והמפחיד שלו, אותי ואת בני דורי. אתה זה שהובלת אותי, ילד בן 13, ממצעדי הפזמונים, ממרחבי הישימון המוזיקלי, אל הממלכה הקסומה שלך, שבה כל חוקי המוזיקה שהיכרתי נשברו לאלפי רסיסים. אבל הרסיסים היו כל כך יפים, מבריקים ומהפנטים.
לא לי לסכם את פרטי חייך, ביוגראפים מומחים ממני יעשו עבודה טובה יותר. כל אחד יכול למצוא בגוגל תוך שניה וחצי, שנולדת בשם רוג'ר קית' בארט, ב1942, ושיסדת את פינק פלויד, ושפרשת מהלהקה אחרי אלבום וחצי, ושבילית את שארית חייך בין מוסדות סגורים למאסר בית מרצון. אבל הפרטים הביוגראפיים לא הם שגרמו לי ולבני דורי לרוץ לחניות התקליטים, מקדשי הפולחן שלנו, ולשאת הביתה באוטובוס את האלבומים, הגדולים, מרהיבי הצבעים, ולפתוח את עטיפת הצלופן בידיים רועדות. לשקוע במוזיקה המוזרה,
"והים אינו ירוק, ואני אוהב את המלכה, ומה בדיוק הוא חלום? ומהי בדיוק בדיחה?"
השארת אותנו תמיד תוהים, מהו חלום, ומהי בדיחה. טענת בחומר נפץ את ויכוחי החצות הלוהטים שלנו, על משמעות המילים שלך, כמו חסידים קנאים היינו מתעמקים בכל קוצו של משפט, פותחים את מילון וובסטר, לומדים ממך אנגלית וסהרוריות.
אתה היית כל כך אנגלי, בשפתך הנון-סנסית, בהומור המשתמע לשבעים פנים, במוזיקה שהיתה כל כך מוזרה לאוזניי בנות העשרה, ואם זאת צלצלה מוכרת מאיזה חלום.
אני אסיר תודה לך, על השעות שבהן היית ננעל בחדר, עם מערכת הסטראו שקניתי בכספי הבר-מצווה, עם האוזניות הכבדות והענקיות של שנות השבעים, שם את המחט על "החלילן בשערי השחר" או "קערה מלאת סודות", מכבה את האור וצולל לתך הקסם. אתה לא ידעת, ולא תדע לעולם, אבל היית לי חבר, מדריך. הלילה, לזכרך, אנגן שוב את החלילן, בויניל (רק ויניל) על הפטיפון הישן, אשכב על המיטה עם האוזניות, ואזכר.
רזי בן עזר הוא זמר ומפיק מוסיקלי המתגורר בארצות הברית
נא להמתין לטעינת התגובות
