צייר לי שבלול
על בולים, שבלולים, שכונת ילדות וגוף האדם. סקירה קצרה של התערוכות החדשות העולות בימים אלה ברחבי הארץ
"אוטוביוגרפיה של גוף" היא תערוכה העוסקת ברצון האנושי להקפיא רגע בזמן באמצעות חומר. האמנית עדי טוך יצרה את עבודתיה בניסיון לענות על שאלה עתיקה: האם שליטה בדחף האוניברסלי לשלוט היא בכלל אפשרית? ההתמודדות עם דילמת הזמן יצרה מקבץ של פסלים מנחושת, המתעדים פרגמנטים של פיזיות. זאת מתוך האמונה שרק דרך פירוק השלם ניתן לתפוס או לשחזר קונקרטיות של רגע.
את הפירוק הזה בחרה טוך הצעירה (27) להכיל על גופם של בני משפחה וחברים, המשמשים אותה כמודליסטים. כך, באמצעות בידוד של תנוחת גוף אחת, או מפגש של שני גופים שונים במרחב, עולה ניסיון חושני ואינטלקטואלי בהתאמה, המפרק ומרכיב מחדש את מונחי הזמן והגוף המוכרים לנו.
התוצאה: חומר הכולא בתוכו תחושה, קליפה שמהווה תמצית וניסיון לשחזר אמת של רגע אינטימי שהיה, וכל מה שנותר לנו לעשות הוא להתבונן בו אבוד מראש, ועדיין לנסות ולהרכיבו מחדש, לשחזר.
זוהי תערוכת היחיד הראשונה של עדי טוך, בוגרת המחלקה לצורפות בבצלאל. טוך השתתפה בעבר במגוון תערוכות קבוצתיות ותערוכתה היא בין התערוכות האחרונות שבחר הוראס ריכטר ז"ל לגלריה שלו.
הפתיחה ביום ו', 7.7.06 בגלריה הוראס ריכטר, סמטת מזל אריה 24 יפו העתיקה
בתערוכה "מברשות" במוזיאון ארץ- ישראל בתל אביב תוכלו למצוא אלפי מברשות ססגוניות מתקופות ומארצות שונות. כמה סוגי מברשות קיימים לדעתכם? ובכן שימו לב: מברשות שיניים ומברשות גילוח, מברשות לבגדים ולנעליים, מברשות רחצה ומברשות שיער, מברשות לפיאות ולניקוי פירורים, לרהיטים ולצחצוח תנורים, מברשות לסירוק סוסים ולניקוי סירים, מכחולים ומטאטאים, מברשות לציפורניים ולריסים וגם מברשות לניקוי מקלדת המחשב.
המברשת, לסוגיה השונים, היא אחד האבזרים היותר שימושיים והיותר מגוונים. היא נמנית על אותם חפצים נדושים שאחרי השימוש נזרקים, אולם היא מאירה זווית בחיי היומיום של בני האדם, לאורך דורות, במדינות ובתרבויות שונות.
התערוכה מציגה, כאמור, אלפי מברשות מסוגים שונים ממברשות שיניים ושיער, דרך מברשות לסירוק פאות, ועד למברשות ריסים שנאספו החל מן המאה ה- 18 ועד ימינו. בין היתר תוכלו למצוא מברשות מממדינות שונות כגון צרפת, אנגליה,
בתערוכה, המחולקת למספר מדורים, תוכלו למצוא כל מה שאי פעם חלמתם לגלות אודות מברשות: כיצד נראו המברשות שנועדו למשפחות האמידיות של המאה ה- 19 ומהי מברשת משעשעת וקיטשית.
תערוכה אחרת שתפתח בשבוע הבא במוזיאון הדואר והבולאות שבמוזיאון ארץ-ישראל היא "על בולים ושבלולים", תערוכה המציגה את עולם הקונכיות והשתקפותו בבולים. בין המוצגים בתערוכה קונכיית-ים ששימשה כשופר תקיעה במקדש פלישתי מהמאה ה-19 לפני הספירה שגודלה כ-20 ס"מ (בישראל קונכיות אלה הם מימצא נדיר), החצוצרה האוסטרלית, הנחשבת לגדולה ביותר ממשפחת ההקונכיות והאבורג'ינים משתמשים בה ככלי קיבול למים. גודלה של הקונכיה המוצגת הוא 50 ס"מ, צדפות צבעוניות בשלל צבעים מרהיבים החיות על אלמוגים ומקבלים את צבעיהם המיוחדים לצרכי הסוואה ועוד.
"מברשות"החל מן ה-1 ביולי ועד ה-30 בספטמבר."על בולים ושבלולים" החל מה-15 ביולי במוזיאון ארץ ישראל, תל - אביב.
השבוע חנך דודי ויסמן חנך את הגלריה ע"ש אביו יוסף ויסמן במכון המים בגבעתיים. בין אורחי הכבוד בטקס הפתיחה היה איש העסקים רון לאודר שהביע עניין בהיסטוריה של המקום וביצירות המוצגות בגלריה החדשה. לאודר רכש לאחרונה רכש יצירת אמנות ממריה אלטמן ב- 135 מליון דולר .
הגלריה ע"ש יוסף ויסמן ממוקמת במבנה היסטורי, מכון המים בגבעתיים ששופץ בהשקעה של 1.5 מיליון שקל על ידי דודי ויסמן, בן גבעתיים. במסגרת הפתיחה הוצגה תערוכת הבכורה "פריפרייה מכורתי" המורכבת מיצירותיהם של אמנים ביניהם יאיר גרבוז, שי צורים , תמר גטר, רוברט בזר ועוד.
בתערוכה "פריפריה מכורתית" מציגים אמנים שנולדו והתגוררו בגבעתיים את יצירותיהם בתחומי הפיסול, הציור והצילום. גבעתיים הייתה מאז ומעולם קרובה מאד מבחינה פיזית וטופוגרפית לתל-אביב אך רחוקה ונבדלת ממנה מבחינה מנטאלית. בעוד שתל-אביב היוותה מרכז כלכלי ותרבותי סואן, גבעתיים עיר הפועלים נחשבה לעיר שקטה יחסית. גבעתיים מבחינה אמנותית, למרות שכנותה הצמודה לתל-אביב, הייתה, וגם היום עודנה נחשבת לעיר פרפריה.
מושגי המרכז והפרפריה קבלו משמעות שונה ואחרת על סף כניסתו של העולם אל המילניום השלישי.
תהליך הגלובליזציה, שיפור ניכר באמצעים הטכניים ובדרכי התעבורה והתקשורת בעידן הנוכחי, ובעיקר, התפתחותו המואצת של עולם האינטרנט, כל אלה יצרו מצב של העברת מידע חדש ועדכני, צמצמו מרחקים, שינו לחלוטין את מושגי המרכז והסביבה המרוחקת ממנו. בעולם האמנות הועלו שוב ושוב הדיונים הקשורים בצורך שיש לו לאמן להיות באופן פיזי חלק מקהילה של יוצרים מסביבו ולקיים עמם קשרים הדוקים ואינטראקטיביים או שההפך הנו האידיאלי, וטוב יהיה לאמן היוצר, כי יפעל במרוחק, במנותק, יתרכז באמנותו האישית וינסה לשמור עד כמה שניתן על מקוריות עבודתו.
"פריפריה מכורתי" בגלריה ויסמן, רחוב השומר 7, גבעתיים.
"אופקים חדשים" הוא שמה של הגלריה החדשה לאמנות עכשווית אשר נפתחה באופקים על ידי רן קסמי, בוגר בצלאל המשמש גם כמנהל הגלריה. התערוכה הראשונה שעלתה בגלריה, "12 הנועזים" מציגה את עבודותיהם של 12 אומנים מוכרים בסצנה הישראלית אשר העזו להציג את עבודותיהם באופקים לצד ילדים אומנים תושבי העיר. בין האומנים שיציגו במסגרת הגלריה ניתן למנות את רפי לביא, אבישי איל, גדעון גכטמן, אורי גרשוני, אבנר כץ, מיקי קרצמן, דוד וקשטיין, אסד עזי, גל ויינשטיין ועוד.
ביום רביעי האחרון נפתחה לראשונה הגלריה לאמנות עכשווית "אופקים חדשים" באופקים. זוהי יוזמה חדשה של התחנה לאמנות עכשווית המציינת בימים אלו עשור לפעילות באופקים. התחנה לאמנות עכשווית פועלת משנת 1996 וכוללת מספר ערים בארץ: אופקים, נצרת, רהט וראשון-לציון. מטרת התחנות היא הבנת הזיקה בין יצירת אמנות, חינוך לאמנות ועבודה קבוצתית באוריינטציה חברתית.
לראשונה התערוכה של "נבחרות ציור" מוצגת בגלריה החדשה. "נבחרות ציור" הוא פרויקט ייחודי הפועל משנת 1996 המפגיש אמנים וכ-40 סטודנטים ללימודי אמנות יחד עם נבחרות של ילדים ונוער ערבים ויהודים לפעולת אמנות, לימוד וחינוך. הפרויקט, אותו ייסד ומנהל האמן דוד וקשטיין הוא חממה המטפחת קשרים אישיים בין מוסדות חינוך, אמנים, סטודנטים, ילדים ונוער ומאפשר גם יצירת רשת חברתית עבור אומנים צעירים שכנראה לא יוכלו ליצור קשרים אלה לבדם רק בשל העובדה שהם מגיעים מאזורים וממשפחות ללא היכולת לכך.
התערוכה הנוכחית כוללת את 12 הנועזים המהווים קבוצת אמנים שנרתמו למהלך ובאים להציג את עבודותיהם כחלק מניסוח סדר יום בלתי תלוי - הן אמנותי והן חברתי. מטרת הפעולה היא כינון חלל ליצירה ואצירה של אמנות עכשווית במרחב העירוני של אופקים, שיהווה מקום מפגש בין שדות שונים ומקוטבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
