תחנות תרבות - יורם ארבל
מהביטלס ועד לסרט "משפחת הקיסרים", תחנות התרבות של יורם ארבל
בשנות ה-60 שימש ארבל כקריין חדשות וכמגיש תוכנית בתחנות הרדיו השונות של קול ישראל. בסוף העשור יצא ללמוד טלוויזיה בניו יורק. לאחר שובו ארצה הצטרף ארבל למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית כשדר ומגיש תכניות בכיר. תחילה התמקד בסיקור משחקי הכדורגל, ומראשית שנות השמונים חלש גם על ענף הכדורסל. הוא הגיש בקביעות את המגזין "מבט ספורט" והפך לדמות בכירה בענף הטלוויזיה.
עם הקמתו של ערוץ הספורט עבר ארבל לשורותיו, והיה לאחד מעמודי התווך שלו. לאחר רכישת זכויות השידור של ליגת העל בכדורגל ע"י ערוץ 2, הגיש מדי שבת ארבל את המשחק המרכזי. לפני מספר שנים הקים ארבל הקים חברת הפקות עצמאית.
בשנת 2000 זכתה תוכניתו "מי רוצה להיות מיליונר" בפרס מסך הזהב בקטגורית תוכנית שעשועון. בין השנים 2005-2002 זכה ארבל ברציפות בפרס בקטגורית מגיש ספורט. כיום, ממשיך ארבל לשדר אירועי ספורט מרכזיים.
בילדותי היו שני ספרים שמאוד אהבתי, הראשון הוא "הלב" של דה אמיצ'יס שהשפיע עלי מאוד, והשני הוא "שני חברים יצאו לדרך" מאת ימימה טשרנוביץ' - אבידר. כילד אלו ספרים שריגשו אותי ונהנתי לקרוא אותם

הסרט "סרג'נט יורק" (שצולם ב- 1941) הגיע לארץ רק אחרי מלחמת השחרור. היה לו ניחוח אקטואלי למדי. שנים ספורות אחרי מלחמת העולם השניה כל מה שקשור למלחמה, דם ודמעות רגש אותנו בתקופה ואז הגיע סרט המלחמה הזה, עם גיבור אמריקאי אדיר שמנצח את כולם ועושה תעלולים ודברים גדולים שנראו לי מרשימים בזמנו. בקיצור, סרט הרפתקאות משובח באמת.
הביטלס פרצו כשהייתי בן עשרים לערך. הייתי אז מגיש תוכניות ברדיו ושמתי אותם הרבה, בעיקר את השירים הראשונים שלהם מהתקליט הראשון. השמעתי אותם פעמים רבות , כי גם כמאזין וגם כמגיש חשתי שמתחולל פה משהו יוצא דופן. היה ברור שיש צליל של חדשנות שטרם נשמע כמותו. מאז הלכתי עם הביטלס מתקליט לתקליט, מ- "אני רוצה לאחוז את ידך" דרך כל הלהיטים הגדולים שלהם וכמובן, עד היום אני מאזין להם בהנאה רבה.

הכרתי וחיבבתי את הג'אז מנעורי, אך רק כשנסעתי ללמוד בגיל 26 בארה"ב התחלתי להתוודע להופעות ג'אז חיות בניו יורק. זה היה משהו אחר לגמרי.
הג'אז הפך אז למוטו מרכזי בחיי המוסיקה שלי. לפני כן ההופעה היחידה שראיתי בארץ (מלבד את הופעותיו של ידידי אהרל'ה קמינסקי), היתה הופעה של אלה פיצ'ג'רלד. אהבתי ג'אז כל חיי אבל כשהגעתי למקום האמיתי, בו נוצר וחי הג'אז התאהבתי בו מחדש. גם כיום אני אוהב להאזין לג'אז בזמני הפנוי.

לאחרונה ראיתי את הסרט הנפלא "משפחת הקיסרים" בדי. וי. די. זהו סרט שעוסק בפינגווינים החיים באזור אנטרטיקה. לכאורה, מדובר בסרט דוקומנטרי אך למעשה זוהי סאגה עלילתית ומרגשת ביותר. יש בו פן אנושי עמוק וזה לא סרט טבע כי אם סיפור רציני, המכיל אלמנטים של דרמה ומתח. מאוד מומלץ.
