מישהו אחר עומד ליפול
הביצוע של מאיה רוטמן לשיר של בוב דילן היה כה מוצלח, שהוא מעניק לה כרטיס אוטומטי לגמר. עדיה אמרי אור בוחרת במושבניקית עם השוונצים האציליים
רוטמן עמדה שם, בשיער חצי אסוף ושוונצים אציליים, עם הגיטרה והמפוחית, לא פקחה את העיניים לרגע והרטיטה לנו את הכליות. מרוכזת בעצמה, מונעת מהתווים, היא שאלה ופיזמה את "איפה היית ילדי תכול העין?". באותה שעה בדיוק אנשים רבים כל-כך ברחבי הארץ כבשו את הצעקה "כאן!, כאן! וו-הו! מאיה, כאן!". קצת אחרי הרגע הבלתי נשכח ההוא, קיבלנו אותה 24-7 בפרומואים לתוכנית ואפילו צינקנית כמותי מצאה בהם משהו נעים ומנטרל מחאה קנטרנית. זו תהיה קביעה שעלולה להיתפס כמופרכת, אבל בזכות אותו הרגע מאיה רוטמן ראויה להגיע לגמר וככל הנראה, גם תגיע.
מאז הביצוע האגדי, חייבים להודות שהרוטמנית
רוטמן עונה לתדמית המושבניקית העדינה שתעשה לנו שלושה ילדים, כביסות, קיש פטריות חם ובגיל 50 כשתרצה קצת העצמה תלך ללמוד קואוצי'נג בהרצליה. גם אם אין שום קשר בין הדברים וגם אם במציאות היא בכלל ביץ' סוציומטית שלא מסתדרת עם אף אחד מההפקה ועם יתר המתמודדים – זה לא משנה. מאיה רוטמן היא שילוב של ה"סטאר קוואלטי" שטדי הפקות מחפשים עם האיכות האמיתית של מוזיקאית: מלחינה נגנית וזמרת שיכולה בקלות למלא מרתפי מוזיקת פולק ואת הבארבי והקמלוט.
לא לחינם ננעצו בי מבטי "יופי, בחרת לכתוב על המובן מאליו" כאשר חילקנו בינינו, חברי המערכת, את הפייבוריטים. רוטמן היא זמרת בחסד שכבשה את התואר "מובנת מאליו בגמר" בסערה. אה, וכן, היא גם יפהפיה.
הבו לנו נאטורל-מאיה! צילום: אלדד רפאלי אלדד רפאלי
נא להמתין לטעינת התגובות
