שקט בבית
העברית של נמני, הביצים של גינזבורג, המונולוגים הלא נכונים של מודי והדיון על צאצאי האנוסים בנבחרת אקוודור. אדם ברעם סגר את שלב הבתים במונדיאל עם ערוצים 1, 2, 10 והחברים מצ'רלטון
נתחיל בערוץ 2. ברור לכולם שאם יש ערוץ בעולם הזה שיכול לסרס הנאה ספורטיבית באשר היא, הרי שהערוץ המסחרי הוא כנראה הכתובת הראשונה. נכון , בכל טלוויזיה בעולם כמות הפירסומות מעצבנת, אבל נדמה שב-22 בממיר שלנו עושים הכל כדי להוציא את החשק מהמשחק. זה מתחיל בפרסומות באמת הזויות ( "את בטוחה שהוא נושם". ולא הכוונה היא לא לגבר שלך שכבר שלוש שעות יושב מול אקוודור - קוסטה ריקה אלא לשקופית של תינוק שנראה דווקא באמת ישן. חוצמיזה, למי הפירסומת הזו מיועדת? נשים הרי לא בדיוק מחכות לאנגליה -שבדיה בקוצר רוח ולגבר הממוצע באמת לא איכפת אם התינוק שלו נושם כששבדיה משווה בדקה ה-90) ונמשך בחוסר ההתאמה בין הצוות באולפן לרוח הערוץ. לא יעזור כלום. גם הצוות המצויין של ערוץ הספורט הכולל את מודי והחבורה, זה שזוכה לסופרלטיבים כבר מספר שנים, לא מצליח לעשות את העבודה. מודי לא יכול לדפוק לנו מונולוג רוחני על הכדור ומה שמסביב, לזרוק אותנו לפירסומות אחרי דקה וחצי ושם אנחנו פוגשים אותו שוב, בפירסומת מאד אישית לאיזה בנק. נדמה שהצוות של ערוץ הספורט עושה עבודתו נאמנה רק באכסניה הפרטית שלו עם הקהל הנאמן והפרטי, בערוץ 2 זה לא מספיק לתפוס תאוצה, כי הנה, אנחנו עוברים לפירסומות.
ערוץ 10 לעומתו ממשיך את הקו המעודן אך המוזר משהו שלו. מצד אחד אין כמו איזה דיון סופר אינטלגנטי ב"לונדון וקירשנבאום" על צאצאי אנוסים שמשחקים בנבחרת אקוודור, מצד שני העובדה שלא אנשי הספורט של הערוץ נשלחו לאתרים האקזוטיים גורמת לנו (יחד עם שרון ניסים המבואס שנשאר בארץ) להרים גבה. נכון, יעקב איילון מסוגל לשדר בדמינגטון בדרמטיות שתצמיד אותנו למסך, אבל כשניצן הורביץ החמוד מודה שההבנה שלו בכדורגל היא אעפס לא דומה להבנתו בפשעי מילוסביץ', גם הפריים המשובח מקלן שקיבלנו אתמול, לא מחפה על העובדה שאולי הלכו בערוץ קצת יותר מדי עם הקטע האינטלקטואלי.
חשוב להבהיר לקברניטי הערוץ, שאם הם הולכים לעשות את תרגילי ערוץ 2 בחצי ובגמר, הרי שדמם בראשם. אנחנו מבינים שצריכים לכסות השקעה של מעל מיליון דולר, אבל אם תשלחו אותנו לבדוק אם התינוק שלנו נושם יותר מפעמיים בערב, אנחנו נבדוק אם הטלוויזיה שלנו עובדת אחרי ריסוק סטייל אורי זוהר.
התעלומה הגדולה ביותר של המונדיאל הזה הוא כמובן ערוץ 1. אחרי שביזבז את כל כספו על זכייתה של מכבי ת"א במקום השני ביורוליג, נשארו חובבי הספורט האמיתיים עם הקרב בין שחר פאר למרטינה הינגיס שגם בו, כמו כל דבר שנוגע בו ערוץ 1, נחלה ישראל אכזבה ספורטיבית. אז מילא שאין לכם זכויות להראות את התקצירים, אבל האם אורי לוי הנכבד לא יכל היה היה להביא איזה סיפור צבע נחמד ממיוניך? או מצוריך או מגדות הריין? אתה אורי, אתה, חובב הבונדסליגה, לא יכלת לשלוח איזה צוות לרייך כדי שייתן גם לשלושת הצופים האחרונים מעט דקות של חסד. איך אמרה מיכל זוארץ ביום שישי האחרון: "זה רק ספורט".
אחרונים חביבים הם כמובן אנשי ערוץ ספורט 1 וספורט 2 הלא הם אנשי חברת צ'רלטון שמביאים לנו את המונדיאל. אין ספק שמדובר באירוע קאלטי אמיתי שעם הגישה הנכונה