רייג' אגאיינסט דה מאשה
גיא אריאלי ומאשה שלו רבו אתמול בפני האומה. אז הנה טור התנצלות, שיש בו גם עקיצה למתמודדים האחרים וגם הבטחות לעתיד
נכון, זו תחרות. ברור לכולנו שמתישהו יש מצב שתגיע ההדחה וכל אחד מהמתמודדים אומר לעצמו שהרגע הזה יגיע, והוא יעמוד שם, אבל לא הכרתי לפני כן את התחושות שמלוות את הרגע המכריע הזה. זו הרגשה מאוד קשה ומפחידה. הלב שלי היה בתחתונים, ממש ככה. הקטע שבו מודיעים המנחים מי מהמתמודדים נשאר ומי הולך הביתה עובר בכוונה נורא לאט, ועבורי הדקות נמתחו כמו מסטיק. ואז זה בא. אנחנו נשארים, שירלי וקיריל הולכים, ולשמוע את זה היה...אין מילה אחרת, באסה.
לאורך כל התוכניות עד כה כתבתי על שירלי וקיריל. האמנתי בהם מההתחלה. מהרגע כשנפגשנו לראשונה על הרחבה הם נראו לי זוג רציני ביותר. הימרתי עליהם כעל אלו שיגיעו מאוד רחוק, ובאמת האמנתי בכך. עבורי הם היו לא רק חברים אלא גם פייבוריטים. שירלי וקיריל הם אנשים מקסימים וכאב לי נורא שהם הלכו. ראיתי את הריקוד שלהם, בעיני הם שוב רקדו מעולה ונראו מצויין, והתאכזבתי שאתמול המסע נגמר עבורם. הקשר שנוצר ביני ומאשה לבינם היה מיוחד במינו. משום כך גם אנחנו לקחנו את הדחתם באופן קשה, אולי טיפה יותר מאחרים.
שמתי לב שאפילו השופטים היו המומים קצת, ואין ספק ששירלי וקיריל עצמם היו בשוק. תבינו, זה מעמד שאתה לא מוכן לו. אתה לא יודע מה זה עד שאתה שם. יש חלק במוח שלך שזוכר שזה רק משחק, סוג של מבחן אם תרצו, והחיים יימשכו גם אחריו, אבל זה רגע לא קל כשאומרים לך ללכת הביתה. יש בזה אלמנט מרגיז, ועבור שירלי וקיריל הרגשתי מבפנים שבא לי לצעוק "לא פייר!". כאב לי שהם מסיימים כבר את הדרך. אבל הרגע עבר ואנחנו ממשיכים.
ראיתם בוודאי שבחדר החזרות אני ומאשה רבים ומתכסחים. אני חייב לומר על זה כמה מילים כי זה נכון, יש מריבות וכעסים, אבל צריך לשמור על פרופורציות ולשים דברים על דיוקם. מאשה ואני היום מתנהגים כמו זוג נשוי כמעט לכל דבר ועניין. אז בבקשה מכם אל תשפטו. תסתכלו על עצמכם, בדיוק כפי שאתם חיים עם בני זוג, ויש עליות ומורדות, ככה גם אנחנו.
אני נמצא עם מאשה כל יום ארבע שעות, ובהן כל הלחצים והמתחים באים לידי ביטוי. יש פיצוצים וכעסים אבל בסוף כל יום, יש ביננו חברות ואהבה ואנחנו מרגישים את זה כל הזמן, בעיקר ברגעים קשים. המשבר שעברנו אמש רק יחזק אותנו כזוג, כי ברור לנו שאנחנו זקוקים אחד לשני וזה מה שיגרום לנו אפילו להתאמץ יותר. אמש מאשה היא זו שעודדה אותי. אני הייתי בדיכאון,
ברור לי שהסיבה שאני עדיין בתוכנית ורוצה כל כך להשאר במירוץ היא מאשה. אם אודח היא תהיה הדבר שאליו אני הכי אתגעגע. אני יודע שהיא הסיבה להתקדמותי, ומעריך את העבודה המדהימה שהיא עושה איתי. שלא יהיה לכם ספק, היא מלמדת אותי הרבה יותר מלרקוד. במריבות שלנו מאשה היא זו שמעמידה אותי במקום. איתה אני נמצא במצבים שלא חוויתי בחיי. בעבר אני לא הייתי מבקש סליחה בקלות, אם בכלל, וקשה לי מאוד ולהודות בטעויות. מאשה שינתה אותי. בימים אלה אני מוצא את עצמי אומר אחרי ויכוחים שזה בכלל לא משנה מי חכם ומי צודק, העיקר שעובדים ביחד ומקשיבים אחד לשני. הרי זה מה שבאמת חשוב.
הבחנתי שיש בין הרבה זוגות בתוכנית חיכוכים לגבי נושא הגימיקים. שימוש במוסיקה מסויימת, אביזרים ועוד כל מיני דברים שלכאורה לא קשורים ישירות לריקוד עצמו. לדעתי, אנחנו צריכים לזכור שזו טלוויזיה. מדובר בשואו. אף אחד מהכוכבים פה לא רוקד באופן מקצועי, ואנחנו צריכים להביא עוד משהו כדי ללכוד את תשומת הלב. אני מאמין שצריך להשתמש לפעמים בגימיקים, אבל אסור להגזים איתם ולא לתת להם להוביל את הריקוד. שימוש נכון במשהו חמוד, מצחיק ומוזר יכול להוסיף, אבל לא יכול להוביל את הריקוד לגמרי. לי ולמאשה היו מספר רעיונות כאלו ואחרים, אבל עדיין לא הוצאנו משהו מהם לפועל. מאשה היא אנטי- גימיקים, היא מאמינה שהריקוד צריך להיות ריקוד ושזה יספיק, אז נראה אם בכלל אי פעם אני אצליח להכניס משהו נוסף.
לסיכום אני חייב להדגיש שלמרות אווירת הבאסה הכללית, אני חייב לספר לכם שנורא נהנתי מריקוד הסמבה שביצענו אמש. אהבתי לעבוד עליו בחדר החזרות, מאשה עשתה כוריאוגרפיה מדהימה, ולמעשה בסופו של דבר הכל נשאר כמו שעבדנו עליו, לא שינינו את התנועות, והעבודה הקשה הייתה כרגיל גם מאוד מהנה וכיפית.
עברנו כמחצית מהתוכניות בעונה הנוכחית, ולמרות שהיו הערכות מוקדמות לגבי "מסומנים" ומועמדים חזקים יותר מאחרים, תרשו לי להטיל ספק בכך. פשוט אי אפשר לדעת מה יקרה בתוכניות הבאות. אני חוויתי את זה רק אתמול אך כולם יודעים במה מדובר. יום אחד אתה למעלה ואתה בטוח שהכל סבבה ואח"כ אתה מוצא את עצמך למטה. אני עברתי את זה, ולפני לימור אטיאס ולימור גולדשטיין, ומי יודע מי יהיה שם בהמשך. התחרות מאוד קשה, אין מישהו מובהק שבטוח יזכה, ובגלל שהשנה רמה גבוהה יותר, וזה אומר שכולנו עובדים יותר חזק וזוכרים כל הזמן כמה המתחרים שלנו טובים.
בשבוע הבא יש תוכנית לקט. החזרות שלנו נמשכות, אין זמן לנוח על זרי הדפנה. אני ומאשה נמשיך לעבוד,יש לנו רומבה על הראש. זהו ריקוד איטי שמבטא תשוקה של אישה אל גבר, משהו רגוע ושקט אחרי הסמבה הסוערת של אתמול. מחכים לנו שבועיים של קריעה, אבל יש לנו מטרה והיא מקדשת את האמצעים. ומשפט לסיכום: אין מי שצריך להוכיח יותר ממני. אני עוד אשרוף את הרחבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
