סימפטיה לאמנות קונספטואלית
קומיקס יפני, ציורים ועבודות בגודל גרגר סוכר: 4 תערוכות חדשות בחיפה,ירושלים, תל-אביב ואילת
תערוכה חדשה במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה, "הכותל הדיגיטלי", מציגה טוויסט חדש בגזרת הקומיקס היפני: איורי קומיקס יפני מודרני בנושא ישראל והיהדות. בתערוכה תוכלו לראות את נוח התנ"כי המפליג בספינת חלל, ושמשון ודלילה כמעצבי שיער.
התערוכה כוללת כרזות וסיפורי קומיקס של האמן היפני צוצ'ידה אליה אשר נולד בטוקיו. הוא פנה ללימודי אמנות, ומכיוון שאביו נוצרי מכת המאקויה, הידועה באהדתה לישראל, הגיע בשנת 1998 לארץ ולמד אמנות בבצלאל. הוא שב ליפן ב- 2003 ולמד אנימציה באקדמיה לאמנות. בהמשך עיצב ביפן דמויות אנימה ומאנגה עבור חברות פיתוח תוכנות למשחקי מחשב ביפן וביניהן חברת גנבריון, שהיא השנייה בגודלה בתחום היום. כמו כן, עיצב דמויות למשחק פלייסטיישן של חברת סוני. לאחר שנה שב לישראל והוא חי בארץ, מתפרנס כמעצב ומאייר, ומלמד אנימה ומאנגה.
בתערוכה זו צוצ'ידה בחר להתמקד בנושאים הקרובים לישראל וליהדות אך בגרסה עתידנית.
בעבודה "הכותל הדיגיטלי" הוא מספר על ילדה הפונה בבקשת עזרה לכותל המערבי, שבגרסה זו הוא מסך מחשב ענק הרגיש למגע יד, כשבמקום פתקים המוחדרים עמוק בין חריצי האבן, מעבירים המאמינים את המסרים והבקשות לאלוהים בכתיבה ישירה על המסך. בכרזות לסרטי אנימציה מתוארים נוח, אשר "מפליג" בספינת חלל חדשנית ומתוחכמת ושמשון ודלילה הם "שימי ודלי" בסיפור קומיקס על מעצבי שיער, עם התפתחות מפתיעה.
בתערוכה ניתן לראות גם איך הישראלים נראים בקומיקס יפני. בעידן בו יותר נשים מתגייסות לטייסת חיל האוויר, הכרזה 'הטובות לטייס הטובים לטייסות' נראית מציאותית יותר מתמיד. בנוסף מציג צוצ'ידה כרזות ובהן הפרשנות שלו לביטויים שכיחים בסלנג בשפה העברית.
סגנון הציור של צוצ'ידה שואב את שורשיו מעבודתו על איורים למשחקי וידיאו. את הדמויות שמאופיינות בטוב לב וברגישות מצייר צוצ'ידה עם עיניים עגולות. אך פחות גדולות מן העיניים המציירות באנימה ובמאנגה בדרך כלל. לדמויות מרושעות כמו זו של המן, מצייר צוצ'ידה עיניים צרות ויוקדות אש. התערוכה תוצג במוזיאון טיקוטין בחיפה עד אמצע אוקטובר.
ביום שישי הקרוב תפתח בביתן לתערוכות ביד ושם תערוכה של הציירת שרלוטה סלומון. בתערוכה מוצגות יצירותיה הקוראות תגר על תיאטרון החיים האכזר בו נרצחה באושוויץ כשהיא בהריון.
כ– 280 היצירות המוצגות הן מבחר מתוך אלף ושלוש מאות דפים שציירה וכתבה שרלוטה סלומון בשנים 1940-1942, בהיותה בגלות כפויה בדרום צרפת. התערוכה מלווה גם בקטעי מוזיקה אשר שילבה שרלוטה ביצירתה.
שרלוטה סלומון נולדה בברלין למשפחה המעורבת בחיי התרבות והחברה של העיר. בשנת 1935 התקבלה ללימודים בבית-הספר לאמנויות יפות ולאמנות שימושית בברלין, על אף חוקי הגזע. בעקבות אירועי ליל הבדולח שבמהלכם נאסר אביה, החליטו הוריה שמוטב שתעבור לצרפת
שם, תחת הכיבוש הנאצי, יצרה סדרה של מאות ציורים בשם "חיים? או תיאטרון?", המגוללת את סיפור חייה וקורות משפחתה בגרמניה. ניכר כי עבודתה מונעת מהכרה כי הזמן דוחק ויש להשלים את המלאכה. מתוך יצירותה עולה מסע של גילוי עצמי - אודיסיאה קיומית של נוסעת, המתקשרת עם עצמה על החיים, על המוות, על האמנות ומעל לכל על הקשר ביניהם.בקיץ 1943 נישאה סלומון לפליט יהודי, אלכסנדר נגלר, ובספטמבר נעצרו השניים ושולחו לאושוויץ, שם נרצחו, בעוד שרלוטה בהריון.
התערוכה אורגנה על ידי המוזיאון ההיסטורי היהודי, אמסטרדם ותוצג עד תחילת אוקטובר.
תערוכת "נפלאות המיקרו-מיניאטורה" מגיעה לראשונה לישראל לאחר שהציגה במונטריאול, פריס, טוקיו, פראג ,בודפסט וערים נוספות. התערוכה הבינלאומית מציגה אמנות שקשה לראות: יצירות בגודל כה קטן, שלא ניתן להבחין בהן בעין בלתי מזוינת, כגון לוח שחמט שמונח על ראש סיכה, פסל של ורד שהוחדר לתוך שערת אדם וקן סנוניות מפוסל על חצי גרגר פרג.
האמן ניקולאי סיידריסטי הגיע לישראל עם 15 מיצירותיו הנודעות אשר יוצגו בתערוכה מיוחדת ב"כוכב הים האדום" באילת. הייחוד ביצירותיו הוא גודלן המיניאטורי והחומרים איתם הוא עובד כגרגירי סוכר ושערות אדם. רוב יצירותיו של סיידריסטי כה קטנות שלא ניתן למדוד את גודלן. המבקרים שיגיעו לתערוכה באילת יסתייעו במיקרוסקופ מיוחד, שבאמצעותו יוכלו לצפות ביצירות.
סיידריסטי, 67, מתגורר בקייב, אוקריינה ומסתובב ברחבי העולם בכדי להציג את יצירותיו. תהליך עבודתו מיוחד ומורכב (הוא חייב לעצור את נשימתו כל זמן העבודה....) והוא מהמובילים בתחום בעולם. נשיאים וראשי ממשלות, האפיפיור ושחקני קולנוע ביקרו בתערוכה והתפעלו מיצירות האמנות. תערוכת "נפלאות המיקרו-מיניאטורה" תוצג ב"כוכב הים האדום" באילת למשך ששה חודשים.
תערוכת ActiveVision היא תוצאה של פרויקט משותף ל"מוקד סיוע לעובדים זרים" ואקטיוויז'יון- קבוצה לעידוד אקטיביזם באמצעות צילום. ביה"ס לאומנות מנשר ובית תמי העניקו חממה לעשרה ילדים – צלמים, בנים ובנות של מהגרים, שצילמו את התמונות אשר מוצגות בתערוכה כדי לספר את הסיפור המלא על חייהם בשנה בה הוכרז על גירושם. מאחורי היוזמה עומד אדוארדו סוטרס, אשר הנחה את התערוכה ומשמש כאוצרה.
חוסה לואיס אסקובר, ריצ'ארד סוארז, אנה מריה קנטייו, מריה קסטיג'יו, כריסטיאן לסקנו, קרלוס סוניגה, ווילי מרסין, ג'ון סוארז, פרננדה חימנס ולינה אריסטיסבל הם ילדי מהגרי העבודה הישראלים אשר מספרים על שגרת יומם באמצעות התמונות. "ישראלים לכל דבר, אך נטולי הכרה, זו תעודת הזהות שלנו" כתבו בהזמנה לפתיחה החגיגית של התערוכה אשר תיערך ביום חמישי הקרוב.
התערוכה תוצג בבית תמי בת"א עד אמצע החודש, ומשם תנדוד ברחבי הארץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
