אסי דב
למרות הכרס, הסיפורים על הסמים והדיכאון הקליני -אסי דיין הוא הקאמבק הכי גדול בתעשייה
כמעט אין מסך שדמותו של דיין נפקד ממנו. אם זה בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "בטיפול", דרך "פרשת השבוע" ועד לפס ייצור של סרטים, שהאחרון שבהם, "בקרוב יקרה לך משהו טוב", עלה זה עתה בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. ואם כל זה לא מספיק אז בקרוב יקבלו צופי הלוויין את אסי דיין ואת בנו המוכשר ליאור במנות גדושות: בתוכנית הריאליטי "החיים על פי Y" ייכנסו השניים לכפר גמילה מעישון ומאלכוהול ויעשו שמח.
דיין, למרבה הצער, מופיע בכל סוגי הסרטים, גם הגרועים שבהם. לזכותו ייאמר שכמעט בכולם הוא מבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, והמבקרים מפרגנים בהתאם. "בקרוב יקרה לך משהו טוב", לדוגמה , סובל מביקורות שליליות במיוחד, וחלקן מגדירות אותו כ"סרט סטודנטים שהיה אמור להישאר כזה ולא להגיע לאקרנים". לדיין, כאמור, הביקורת הזו לא ממש משנה, כי מרבית המבקרים שיבחו את המשחק שלו.
"אני לא יודע איך זה עובד אצלכם בעיתונות, אבל אסי דיין פשוט עושה את כל מה שהוא יודע בצורה מעוררת הערצה, גם טלוויזיה וגם קולנוע", אומר ליאור אשכנזי, שכיכב איתו בסדרות המוערכות "בטיפול" וב"בנות בראון". "בנוסף, בסופו של דבר אנחנו צריכים להתפרנס כאן, אז אתה לא יכול לעשות איזה פרויקט ואז לנוח חצי שנה או שנה. אני לגמרי בטוח שלא כל מה שהוא בוחר לעשות, אלו סרטים או רעיונות שהוא אוהב, אבל חייבים להתפרנס. כל השחקנים בארץ עושים הכול, כל מה שיש, כדי להביא כסף הביתה. זה לא כמו בחו"ל, שאתה יכול לחיות מסוג אחד של עשייה בלבד".
והריבוי הזה לא הופך אותו לזול יותר?
"לא. אתה תמיד מתמקד במה שאתה עושה באותו רגע. אני חושב שאסי דיין לא תופס מעצמו שחקן כזה גדול או קולנוען גדול. הוא בסך הכול אוהב לכתוב, וזו הדרך שלו להתפרנס. הוא, מן הסתם, אומר לעצמו 'אם אנשים אוהבים את מה שאני עושה, אז אני גם יכול וצריך להמשיך ולהתפרנס מזה'. זה כל העניין ביצירה כאן, לשרוד".
ודיין, כפי שהוכח לאורך השנים, הוא מגדולי השורדים. מאז 1967 הוא מסתובב בתעשיית הקולנוע הישראלית, עם גיחות בינלאומיות שונות, ועל אף היותו בוטה ופרובוקטור הוא נהנה מביקוש חסר תקדים. רק בשנתיים האחרונות הוא ביים או שיחק ב"הבשורה על פי אלוהים", "למראית עין","מדורת השבט", "השיבה מהודו", " פרשת השבוע", "בטיפול", "חלומו של הנרי" והיד עוד נטויה (ראו מסגרת).
" מה שהופך את אסי דיין למישהו כל כך פמיליארי בתרבות הישראלית, זה שהוא פשוט מוכשר מאוד. כל השאר זה רק פלספנות", אומר יוסי סידר, שביים אותו ב"ההסדר" וב"מדורת השבט".
וזו הסיבה לכך שהוא מופיע בכל סרט ישראלי אפשרי?
"במקרה שלו זה פשוט כמות גדולה מאוד של כישרון כיוצר וכשחקן. אסי דיין הוא פשוט נדיר, ובלי קשר לסרטים שלו תמיד קורה משהו מעניין סביבו".
על הכריזמה וההתנהלות הכמעט זחוחה והטיפוסית של דיין מעיד ציון ברוך מ"מה קשור", ששיחק תחתיו ולצדו ב"הבשורה על פי אלוהים". "הכרתי את אסי כששיחקתי ב'גרוסמן הגדול' במסגרת 'ראשון בדרמה' בערוץ 3", הוא נזכר. "זה היה סרט קצר של 50 דקות והיה לי שם תפקיד קטן. בצילומים לסרט היתה בינינו כימיה טובה מאוד, וכבר למחרת בבוקר קיבלתי שיחת טלפון מהמזכירה שלו, שסיפרה לי שהוא בדיוק מצטלם לסרט 'הבשורה על פי אלוהים', ושיש לו תפקיד בשבילי. רק שמעתי את השם אסי דיין והצ'אקרות שלי נפתחו".
ככה, מהיום להיום הגעת לשחק בסרט שלו?
"ממש לא היה אכפת לי, מספיק היה עבורי שישים את השם שלי בכתוביות. הגעתי לצילומים, הוא נתן לי כבוד על הסט ופשוט התאהבתי באיש. בדיוק לא מזמן עשינו איתו איזה משהו שעדיין אי אפשר לדבר עליו, אבל בקרוב תדע. הוא איש מקסים ומוכשר שאין בכלל לתאר".
והעבודה המרובה לא פוגעת בו?
"יש אמנים שעושים המון ורצים ממקום למקום באטרף בלי קשר לכלום. אסי הוא הרבה יותר מדהים. הוא לא רק שחקן, אלא גם יוצר וכותב. בשבילי, אסי דיין הוא 'גבעת חלפון אינה עונה' ו'שלאגר'. רק בגלל הסרטים שלו החלטתי שאני רוצה להיות במקצוע הזה. אם אתה יכול לפרוס את עצמך לכמה כיוונים באמנות, אז מה טוב. אני לא חושב שזה פוגע ביצירתיות או בשם שלו, אלא רק מראה את הרבגוניות באמנות שלו. אם יש בך כל כך הרבה דברים להוציא החוצה, למה שלא תוציא?".
עוד אחת
מה בו, לדעתך, עושה את זה לקהל הישראלי?
"הוא בראש ובראשונה שחקן מדהים. כל הזמן משנה גוונים ומצליח להיראות בכל פעם כבנאדם אחר. יש לו אנרגיה מטורפת וכריזמה שעוברת דרך המסך, ופשוט אפשר להתאהב בו בשנייה. הוא גם מאוד משעשע על הסט ובחיים".
מעבר להיותו של דיין מגה-סטאר, הוא באמת ובתמים הדמות הישראלית ביותר שאפשר למצוא היום על המסך. המבט שלו, האינטונציה וחוסר הבושה הם מסימני ההיכר הישראליים ביותר, יחד עם המנגל והסירחון של יום העצמאות וחבורת הגשש החיוור ב"גבעת חלפון אינה עונה".
"העובדה שהוא בן של משה דיין יצרה אצלו נקודת פתיחה טובה", מסביר דני לרנר, מבקר קולנוע ובמאי בזכות עצמו, "ובקולנוע הישראלי הוא תמיד שיחק את דמות הצבר. העובדה שהוא הופיע גם בסרטים פרובוקטיביים, כמו סצינת הסקס ב'רגעים' של מיכל בת אדם, לא פגמה בישראליות שלו. בשנות השמונים, כשהוא התחיל גם להיות במאי, זה נעשה יותר ויותר בולט וקיצוני".
מה הופך אותו לישראלי האולטימטיבי?
"גם על המסך וגם מחוץ למסך, הוא פשוט תמצית הישראליות וככה תמיד רואים אותו. הוא אוהב לעורר פרובוקציות, יש לו כל מיני סיפורי אהבה מעניינים, סמים ושתייה. הוא מתייחס בזלזול ואוהב לעשות הרבה רעש, כמו שישראלים אוהבים".
ואיך אתה מסביר את הפריחה שלו לאחרונה?
"זה באמת מעניין שלאחרונה הוא זוכה לפריחה, כי כל הזמן מלהקים אותו לסרטים ולסדרות, גם בתפקידים גדולים וגם בתפקידים קטנים. אני חושב שזה נובע מכך שקשה למצוא הרבה שחקנים שמגלמים בעצם את הישראליות וגם יש להם שם והרבה מטען. הוא לא ליאור אשכנזי, הוא אולי היה פעם ליאור אשכנזי. יש הרבה מאוד מטען בתפקידים שלו, וכשאתה לוקח אותו אתה יודע מה אתה מקבל. העובדה שהוא ממשיך אחרי כל כך הרבה שנים להצליח רק מראה שהוא עדיין מבוקש וזה לא שורף אותו".
הוא, בעצם, משה איבגי של העשור הראשון במאה ה-21?
" יש בזה משהו, במשה איבגיות, אבל בניגוד למשה איבגי, אסי דיין תמיד משחק את אסי דיין. גם לעובדה שהוא הבן של משה דיין יש חלק בזה. איבגי, למשל, הוא שחקן. אסי דיין הוא דמות, ומה שיפה בו זה שככה הוא, בלי התייפייפויות או פשרות. הוא לא פוחד מכלום וזה גם ניכר בדמויות שהוא משחק. אני חושב שלמזלו לא נעשים כל כך הרבה סרטים בארץ, והעובדה שרואים אותו בחלק מאוד גדול מהם רק עוזרת לו לשרוד ולהתפרנס, וגם שומרת על אפשרויות היצירה שלו. יכול להיות שבמקרה אחר או במדינה אחרת הוא כבר היה נשרף, אבל כאן הוא רק פופולרי ומצליח יותר ".
נא להמתין לטעינת התגובות
