הלסינקי לא מחכה לי
טראש טהור והרבה כוסיות בלבן. שיר זיו צפתה באירוויזיון עם קבוצת חברות. את בגדי הים הן נאלצו להטמין כבר בסוף הערב
את הערב פתחנו בהבטחה לעצמנו: אנחנו נוסעות לאירוויזיון הבא ויהי מה! מכאן ואילך התחלנו להמר, תוך כדי אריזת מזוודות, על איזה יעד ניפול והאם נצטרך להחליף את השקלים ברובלים או ביורו.
שוויץ, שפתחה את התחרות בהרכב שכלל את ליאל קולט (בעלת הבית מקללת נמרצות את הבוגדנית העורקת) הייתה מבטיחה ביותר. אה-לה עופרה חזה היא הרביצה ביצוע לא רע בכלל לשיר מבטיח, ואנחנו סימנו יעד ראשון על המפה.
לטביה שלחה חבורת נושכי כריות ורובוט הזוי. הסטייליסטית כינתה אותם "באק סטריט בויס לטביים", אבל ספק אם מישהו יזכור משהו מהופעתם המביכה.
מנורווגיה הגיעה גירסה מקומית של "מלאכיות של צ'רלי" - שלל כוסיות בלונדיניות, שכל קשר שלהן לאירוויזיון הוא מקרי ביותר. ספרד (לפחות הם שרים בספרדית! מלמלה המפיקה) הציגה את המקבילה המקומית של להקת מנגו המשודרגת. הכתבת שבינינו תהתה אם מדובר בפרסומת לדנונה (תותי פרוטי), אבל לא נרשמה התרגשות בקרב הבנות שהתמקדו בשלב זה בנישנוש פריכיות אורז דלות קלוריות.


הפרומואים של היוונים עשו לנו חשק לנסוע ליוון ובהקדם, ואז הגיע תורה של מלטה, שכידוע לכל חובב אירוויזיונים תמיד מפציצה. הפעם ויתר האי הקטן על מסורת הזמרת השמנה ושלח לקרב איזה ריקי מרטין וואנבי ("שיעשה גבות דחוף!", זעקה הסטייליסטית) שאפילו רטט קל לא הצליח לעורר בנו.
גרמניה ייבאה איזו מיס פיגי שעשתה קאבר למה שנשמע לנו כשיר קאנטרי שיאה לו אם היה מבוצע ע"י דולי פרטון, אך יותר מכל נראה היה כאילו גרמניה מסמנת לאירופה: עזבו אותנו, באמא'שכם, יש לנו מונדיאל על הראש ואנחנו לא באמת רוצים לזכות.
בשלב הזה של התחרות הלכנו להוציא את בגדי הים ולארוז מזוודה לקראת הנסיעה הצפויה ליוון (עוד לפני השיר! אנחנו נביאות!), אבל אז עלה דימה, סוג של אור כחלון רוסי בתסרוקת סטייל אלי אוחנה 89', וכבש את ליבנו. מלבד הגופייה והג'ינס שהעידו כי הסטייליסט שלו עדיין שואב השראה מבוורלי 90210, נשבינו בקסם הרוסי ותהינו
הסולנית המקדונית זכתה מאתנו לציון 5 על השיר, אבל גם לדוז פואה מוחץ על רגליים הארוכות והחטובות. בעלת הבית אהבה את השיר וציינה כי אירופה מתחברת לצד האתני שלה. הכתבת, עדיין תחת השפעת הדימה הרוסי, לא הגיבה, ורק המפיקה מחתה בתוקף על כך שכולם שרים באנגלית ומוותרים על המורשת שלהם. צודקת.
היו אלה פינלנד עם הויקינגים המפחידים שלהם שעוררו בנו בחילה קלה והזכירו לנכה את עברה המפוקפק במועדונים בתקופת הפינגווין. לא משהו לכתוב עליו להורים.
הסטיילסטית דווקא התלהבה והחלה לברר על הלילות הלבנים בהלסינקי בשנה הבאה. אנחנו הודענו שאנחנו מחרימות והלכנו להקיא. נו, מי היה מאמין שבסוף הם ינצחו. מאוכזבות מניצחון המפלצות מיהרנו לגנוז את הביקיני. כך חירבו לנו הפינים את התכניות לשנה הבאה. שם בטוח אין לנו מה לחפש. שיהיה – לשנה הבאה בירושלים.

