ראשי » תרבות » ספרות

פופאי היהודי

יום העצמאות הוא הזדמנות לחזור ל"גידי גזר", קומיקס שהתפרסם בשנות השישים ב"הארץ שלנו": סדרה שהציגה גיבור פלמ"חניקי שנלחם בבריטים, והתמודדה גם עם מצוקת הפליטים הערבים

בראיון לעיתונות הביע פעם העורך הספרותי חיים פסח את תדהמתו על כך שבחברה שבה תופסים הצבא והלחימה מקום כה מרכזי, יש להם מקום מצומצם מאוד בספרות נכתבת והמתפרסמת. מצב כזה קיים גם מזה שנים רבות בקומיקס הישראלי, אבל לא כך היה המצב בשנות החמישים והשישים.

בעיתוני הילדים היה למלחמה במשך שנים רבות ייצוג חשוב בסיפורי הקומיקס., אם כי לסיפורי מלחמה היה תמיד מקום חשוב יותר ב"הארץ שלנו " שהיה משום מה לוחמני הרבה יותר מ"דבר לילדים " שהעדיף להתמקד בסיפורים הומוריסטיים ובהרפתקאות מסביב לעולם.

סדרת סיפורי המלחמה הבולטת והמצליחה מכל בקומיקס הישראלי הייתה סדרת "גידי גזר" על עלילות הלוחם העברי האולטימטיבי במלחמת השחרור, שכתב (בדרך כלל) יעקב אשמן, לעתיד העורך של "הארץ שלנו", ואיירה ציירת הקומיקס העברייה הראשונה אלישבע נדל, שאיירה במשך שנים רבות את הסיפורים ןסיפורי הקומיקס של "הארץ שלנו". ואכן, יש עניין מסוים בכך שסיפורי הקומיקס המלחמתיים הראשונים בעברית צוירו בידי אישה.

יעקב אשמן שהיה מחבר סיפורי הקומיקס ההרפתקניים הראשון בעברית, היה אחד מחברי התנועה הכנענית של אינטלקטואלים צעירים ביחד עם עמיתיו שרגא גפני, עמוס קינן, בנימין תמוז ואהרון אמיר. עמוס קינן סיפר עליו: "בתקופה שהיינו תלמידי שישית שביעית שמינית כמקובל תמיד אצל גימנזיסטים יש איזה אחד בכיתה שכולם רואים בו מאור הדור .חושבים שפעם כאשר נהיה גדולים הוא יהיה האיש שישפיע על הדור ..ויעקב אשמן באותה התקופה נחשב בעיני האליטה הגימנזיסטית של אותם ימים לאיש שכולם מצפים ממנו למשהו. עד כדי כך שכל מיני אנשים שעודם חיים היום, חשובים כל אחד בשטח שלו, באותה תקופה היו מחקים את אופן ההליכה שלו את סגנון הדיבור את הלבוש שלו. טיפוס כריזמטי ללא צל של ספק". אשמן, שנהפך בסופו של דבר לסופר ילדים, מחבר סיפורי קומיקס ועורך "הארץ שלנו", נפטר מהתקף לב בגיל צעיר.

אשמן התפרסם בזכות סיפורי "מחשבות הילד לולו" שחיבר על הפנטזיות השונות של ילד חולמני הכותב ביומנו את הגיגיו השונים על בעיות החיים והילדים, שהחלו להתפרסם ב"הארץ שלנו" במאי 1952. סיפורים אלה גם אוגדו לספר שיצא ב-1958, והוא עד היום יצירתו הידועה ביותר של אשמן. לולו הפך גם לסיפור קומיקס הרפתקני בשם "על אי בודד", שבו מימש לולו את כל דמיונותיו לאחר קריאת ספר "רובינזון קרוזו".

סיפורי קומיקס מעניינים נוספים של אשמן, כולם משנות החמישים, כללו את "מסע השלישייה בספינת המרחב", סיפור המדע הבדיוני הראשון בקומיקס הישראלי על מסעם של שלושה נערים לכוכב אחר ב"ספינת מרחב" (המילה "חללית" עוד לא הומצאה אז). היה גם "אמנון לוחמים", סיפור שאייר הקריקטוריסט המפורסם "דוש" על ילד בימי השופטים המשתתף במלחמה נגד המצביא הכנעני סיסרא בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים, בעיר הכנענית חצור ותורם תרומה חשובה לניצחון הישראלים. עוד חיבר אשמן את שני סיפורי "יאיר וידידו אביר"  שאיירה אלישבע, על כלב

שעוזר לילד להיאבק בנחשים ובמסתננים ערביים מרושעים. הסיפור השני, באופן יוצא דופן לשנות החמישיםף עוסק בסוחר אופיום ערבי ושותפיו היהודיים. אחת הדמויות הבולטות בסיפור היא של ילד ערבי פליט שבא לחפש בחשאי את ביתו הישן ביפו ומסייע ליאיר ולכלב אביר. הסיפור מראה סימפטיה רבה לסבלם של הפליטים הערביים,לצד תחושה של אין אונים של הילד הגיבור שאינו יכול לעזור להם.
אשמן חיבר גם סיפור ריגול בשם "בסבך הריגול המצרי" תחת השם הבדוי יורם נבו, שעסק בעלילות שני נערים הנקלעים לתוככי מצרים האויבת וחוזרים בשלום. ספרי ילדים נוספים שלו כללו את "כושי השובב" (1958) - סיפור מצולם על עלילות חתול שובב, "אבא שלי עובד" (1963) וספרי הדרכה לילדים ולהורים.

אבל המפורסמים והמצליחים שבסיפוריו היו סיפורי הקומיקס על "גידי גזר", אולי הסדרה הידועה והזכורה ביותר של מגזין הילדים "הארץ שלנו", על הפלמחניק הג'ינג'י חובב אכילת הגזר, שהתרחשה על רקע קרבות שונים ברחבי המדינה בתקופת המנדט, במלחמת העצמאות ולאחר מכן במבצע סיני.

גידי גזר היה בחור צעיר עליז ונועז שעבר בסיפור הראשון מהגימנסיה בעיר אל הקיבוץ והצטרף ל"הכשרה" אל הפלמ"ח (מעניין לציין שאשמן היוצר היה איש אירגון ל"חי בעברו דווקא). שם עבר גידי תעלולים ושיגועים בנוסח סיפורי פוצ'ו של "חבורה שכזאת" מאותה התקופה לצד הרפתקאות שונות במאבק כנגד הבריטים והערבים ובעזרה למעפילים. אלא שבניגוד לפלמחניקים של "חבורה שכזאת", בסיפור הראשון היו לגידי גזר כוחות על של ממש, תוצאה של אכילת גזר (בדומה לאלה של פופאי המלח כתוצאה מאכילת תרד) שאיתם השתמש בתחילה על מנת לגבור על בריונים בקיבוץ ומאוחר יותר על מנת להיאבק בבריטים ובערבים - אם כי אין זה מוסבר מדוע ראשי הפלמ"ח אינם לומדים את הלקח ופוקדים על כל אנשיהם לאכול גזר גם הם ולקבל כוחות על דומים. כוחות אלה הוצנעו מאוד בסיפור השני וכבר נעלמו בסיפורים הבאים, כנראה כדי להראות שגידי אינה כה יוצא דופן לעומת הלוחם העברי הרגיל שהוא סופרמן בפני עצמו. הקוראים התלהבו ומערכת "הארץ שלנו" שראתה כי טוב מיהרה לפרסם סיפורים נוספים הודות עלילות הגיבור הג'ינגי'.

אחד הסיפורים בסדרה נקרא "גידי גזר וכיתת העצובים" ועסק בחברי כיתה שהיו עצובים לולא שלחו אותם לתפקידים מסוכנים במיוחד. חיילים נועזים במיוחד אלו שכללו את מוטקה הסייר הטוב ביותר בפלמ"ח, את אלי זורק הסכינים הטוב ביותר בפלמ"ח ואת בומבה החבלן הטוב ביותר בארץ, יוצאים למשימות מסוכנות בנגב בתקופת מלחמת העצמאות ותוך כדי מאבק במצרים מגלים במערה עצמות לוחם עברי קדום ומגילות גנוזות קדומות. זהו הסיפור המרשים ביותר בסדרה ולמעשה שיאה.
בסיפור אחר בסדרה,  גידי יוצא בזמן מבצע סיני לעזה על מנת למצוא ערבי שאביו חייב לו כסף ולהחזיר לו את הכסף. בסיפור זה היה דיון אמיתי בבעיית הפליטים שברחו מבתיהם במדינת ישראל וגידי הבטיח לפליט לנסות לעזור לו לחזור למדינת ישראל אם כי הודה שאין פיתרון כזה לכלל הפליטים - ניסיון נדיר לדיון אמיתי בבעיה קשה ומציקה בסיפור ילדים.

סיפור זה היה יוצא דופן בכך שהפעם לא כתב אותו יעקב אשמן והוא מתרחש 8 שנים אחר אירועי הסיפורים  הקודמים . אך גידי לא נראה בו כמי שהזדקן אפילו ביום אחד והמשיך לגור בבית הוריו (תופעה מקובלת היום אך בהחלט נדירה בתקופה שבה הסיפור פורסם). הסיור הסתיים עם גידי ואל נטר נפרדים, כשאל נטר מביע את חששו מהיום שבו יעזבו הישראלים את עזה הכבושה, קטע המעורר תחושה מוזרה היום לאחר נטישת עזה השנייה.

לאחר סיפור זה פסקו עלילותיו של גידי גזר והוא נעלם אל השקיעה. וגם יוצרו יעקב אשמן הפסיק לכתוב סיפורי קומיקס והתרכז בעריכת "הארץ שלנו", אך רבים המשיכו לזכור את גידי גזר בנוסטלגיה. כמו יוצרו שמת צעיר יחסית ב-1974 הוא נשאר צעיר וג'ינג'י לנצח, מעין התגלמות אולטימטיבית של הפלמחניק העליז אך הבלתי מנוצח בקרב. הסדרה זכתה לציון מיוחד ברטרוספקטיבית שונות כמו בהספדים על יעקב אשמן לאחר מותו ובגיליון האחרון של "הארץ שלנו" מ-1985 שבו הוזכרו סדרות קומיקס שונות מההיסטוריה העשירה של המגזין.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...