הם מפחדים

"אינסטינקט בסיסי 2" נכשל משום שהוא עוסק בקשר שבין מין וסכנה באופן מפורש הרבה יותר מקודמו

גיל ירושלמי | 28/4/2006 15:30

יוצרי קולנוע רבים היו מוכנים לקורבנות גדולים כדי לפצח את הסוד שמבדיל בין סרט שהופך ללהיט ענקי לסרט שהופך לכישלון קופתי. סוד זה אינו קשור בהכרח לאם הסרט "איכותי" או לא - סרטים רבים שקטלה הביקורת ואינם עומדים בקריטריונים המקובלים לסרט שנחשב טוב זכו להצלחה כבירה, וסרטים מוערכים רבים משכו צופים מועטים בלבד לבתי הקולנוע. כוח המשיכה של סרט אינו תלוי בערכיו האמנותיים אלא באיכויות אחרות, וכמו שציין פרנסואה טריפו, ברמה מסוימת של הצלחה נעשה סרט לאירוע חברתי, וסוגיית איכותו נעשית משנית.

כזה היה "אינסטינקט בסיסי" שביים פול ורהובן ב-1992. היה זה להיט ענקי, אירוע חברתי-תרבותי שהפך את שרון סטון לסמל מין ולכוכבת-על. מאז עברו 14 שנה ו"אינסטינקט בסיסי 2" בבימויו של מייקל קאטון-ג'ונס הוא כישלון קולוסאלי. בישראל השתלב קידום המכירות לסרט בביקור מתוקשר של סטון כאורחת מרכז פרס לשלום. האינסטינקט הבסיסי של סטון, שהקריירה שלה נמצאת בדעיכה מתמשכת, היה צריך לומר לה שמפגש עם שמעון פרס אינו הדרך להתנער מתדמית של לוזר. עם זאת, למרות ההבדלים באופן שבו התקבלו הסרטים, אי אפשר לומר ש"אינסטינקט בסיסי 2" נופל בהרבה, או לפחות גרוע במידה ניכרת, מקודמו המצליח. הוא דומה לו במובנים רבים ומציג בבהירות יתרה את המרכיבים שבבסיסו.

במרכזם של שני הסרטים ניצבת דמותה של שרון סטון כקתרין טראמל, סופרת מתח שעלילות ספריה רוויות הדם נארגות לתוך חייה לבלי הפרד. דמות זו ייצגה מיניות נשית חסרת עכבות, שחלק ניכר מכוח המשיכה שלה טמון בתחושת הסכנה שהיא מעוררת בגברים שמסביבה - בסרט הראשון היה זה שוטר שנכבש על ידיה, ובשני זהו פסיכיאטר (דיוויד מוריסי). הדימוי הזכור ביותר מ"אינסטינקט בסיסי" הוא של סטון בשמלת מיני לבנה ובלי תחתונים בחקירת משטרה: היא יושבת ברגליים משוכלות, מפשקת אותן ולפני שהיא משלבת אותן שוב, בשבריר של שנייה שכמעט ואינו נקלט באופן מודע אך נחרת היטב בתודעת הצופים, נחשף שיער הערווה שלה. כוח המשיכה של הרגע החמקמק הזה היה עצום והוא מהותי לדמותה של סטון. בסרט הראשון הוזכרה לעתים תכופות מילת הסלנג האמריקני "Pussy", ובסרט הנוכחי המתרחש בבריטניה מחליפה אותה המילה "Cunt", מונח בוטה המשמש הן לתיאור איבר המין הנשי והן ככינוי גנאי לנשים (המילה שנבחרה בתרגום העברי לסרט מתחרזת עם "ממוטה"). זו, בתמצית, דמותה של קתרין טראמל - מיניות נשית מזוקקת ובוטה, מפתה ומאיימת כאחד.

שרון סטון ב"אינסטינקט בסיסי 2" מתוך הסרט

"אינסטינקט בסיסי 2" עוסק בהרחבה ובצורה מפורשת בהרבה מאשר קודמו בקשר בין מיניות זו לאיום שהיא מעוררת, שבין מין לסכנה. האבחון הפסיכולוגי שניתן בתחילת הסרט לקתרין טראמל הוא של אישה שניזונה מריגוש מיני הכרוך בסיכונים הולכים ומקצינים, ואכן לכותרת הסרט "אינסטינקט בסיסי" נוספו המילים "התמכרות לסיכון". אם בסרט הראשון מופיע הסימבול הפאלי של דוקרן הקרח הרצחני, בסרט ההמשך נעשה שימוש בסמלים פאליים אחרים: המציתים שבהם קתרין משתמשת מעוצבים בדמות הביג בן ואחד המגדלים הבולטים בסיטי של לונדון, שניים מהמבנים הפאליים ביותר שאפשר להעלות על הדעת בבירה הבריטית. קתרין מחליפה גברים כשם שהיא מחליפה מציתים. העובדה שהגבר שאינו יכול לשלוט במשיכתו לקתרין הוא פסיכיאטר מאפשרת להרחיב את הדיון ביחסה של התודעה הגברית למיניות שהיא מייצגת, והסרט מעלה את האפשרות שהסכנה שגלומה בדמותה נובעת מהאופן שבו היא מאפשרת פורקן לדחפים מיניים "אסורים" של הגבר. שני סרטי "אינסטינקט בסיסי" נחתמים בסוף

פתוח לפרשנויות שונות.

מדוע, אם כן, הפך "אינסטינקט בסיסי" לאירוע שכולם דיברו עליו, בעוד שסרט ההמשך שלו כושל, זניח וחסר תהודה לחלוטין? אפשר שזה קשור לעובדה שהוא נועז ומפורש מקודמו וחושף את המנגנונים הפסיכולוגיים שמניעים אותו ואת הצופים בו, שמבחינה זו הוא הלך רחוק מדי, ושהצלחת הסרט המקורי נובעת דווקא מכך שפעל במישור סמוי וחמקמק מתחת לסף התודעה, כמו אותה סצנה מפורסמת. אפשר שזה קשור לגיבור הגברי, שבסרט המקורי גולם על ידי מייקל דגלאס שהביא עימו את זיכרון תפקידו הבולט הקודם כגבר שנופל קורבן לפיתויה של אישה שלוחת רסן ב"חיזור גורלי" (באינסטינקט בסיסי 2" יש סצנה המאזכרת את הניסיון להטביע באמבטיה את גלן קלוז השטנית). האם זה משום גילה של הכוכבת, שרון סטון, ששוב אינה מושכת כשהיתה לפני 14 שנה? ואולי קרו דברים נוספים בזמן הזה. ייתכן שכיום יותר משהתודעה הגברית שבה עוסק הסרט נמשכת למיניות ולסכנה של קתרין טראמל, היא נרתעת ממנה, או שפשוט כבר אינה מתרגשת ממנה.