כל ביט יודע בדיוק מה המקום שלו
דפנה לוסטיג משבחת את שני הקצוות של ההיפ הופ הישראלי: ההפקה העשירה והסוחפת של סאבלימינל ועננת הסטלה של הדג נחש
לאורכו של "בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר", האלבום החדש של סאבלימינל, מבקש אדריכל ההיפ הופ הישראלי שניתן כבוד. תנו כבוד לתאקט, תנו כבוד לסאב, תנו כבוד למירי בן ארי, לג'ו באדן, לוייקליף, לסאבלימינל כבר אמרנו? אוקי, אז אולי כדאי לשים לזה סוף כבר עכשיו. חיפשת כבוד? קיבלת כבוד. מעטים המפיקים והמבצעים בארץ שיכולים לשחרר אלבום מהוקצע ומהודק כמו החדש של סאבלימינאל.
הרבה קישקושים שפך סאבלימינאל בדרכו לקדם את אלבומו החדש, רובם מוגזמים לחלוטין. אבל דבר אחד נכון הוא כן אמר: שהבעיה העיקרית של ההיפ הופ הישראלי היא כמויות הזבל האדירות שצפות בו. הרבה יותר ממה שאתם חושבים. על כל שיר בינוני של אלון דה לוקו או כלא 6 שמנוגן ברדיו צצים עוד עשרות סינגלים של ילדים עם כובעי מצחייה שלקחו אלף שקל מאבא ויצאו להפיק סינגל באווירת אני כזה גבר/אני אונס אותך בחדר.
יאמר לזכותו של סאבלימינל שהוא ממש לא כזה. לא חרטטן, לא חלטוריסט, לא זורק זין. כשהוא מתיישב להקליט אלבום הוא לא מחפף, עושה את העבודה עד הסוף. עד שכל ביט יושב במקום המיועד לו סאבלימינל לא יוצא מהאולפן.
בדומה ל"הפינאלה", "קלאסית ופרסי", הסינגל הנוכחי של סאבלימינל, הוא פצצת הקצב הכי רצינית והכי ממכרת שספג הרדיו הישראלי בשנה האחרונה. להיט היסטרי. להיטים רבים נוספים מסתתרים באלבום הזה ורובם מציגים קלישאות בשרשראות שבאופן לא מפתיע מספקות את הסחורה. "המקום המושלם" (בו מתארחת סיון), "לפעמים אני מרגיש" (בו מתארח דיוויד ברוזה) וחפלת החתונה "טורו" (אלון דה לוקו ואיציק שמלי על סימפול מ"הפרח בגני") הם שירים שבוודאי משמחים וישמחו רבים, הם נאמנים לסאונד הסאבלימנילי המוכר ושוב, הם עשויים היטב. קשה לומר ש"בדיוק כשחשבתם..." הוא האלבום העברי היצרתי ביותר שתשמעו השנה, אבל הוא ללא ספק מפגן הכוח הבולט של השנה (גם וויקליף מתארח פה, ואפילו הוא מדגיש שצריך לתת כבוד לסאב) ומפגן ההפקה הכי מרשים שיכול לצאת מכאן.
ולמרות שהוא כבר דיווח לעולם ששאנן סטריט הוא חרא של ראפר, לא יזיק לסאבלימינל להקשיב גם לאלבום החדש של הדג נחש, שיוצא בסמיכות מסקרנת לזה שלו, ופונה לצידו השני של המטבע - ילדי ההיפ הופ שבזים לאמינם וחולים על דמיאן מרלי. בניגוד מוחלט לגימור הנוצץ של סאבלימינל, מגישים הדג נחש אלבום חדש שהם מגדירים כפחות מסחרי ויש כבר מי שכינה אותו "לא נגיש". אבל זה לא לגמרי מדויק. אוקי, אין פה להיטים עם סימפולי גבי ודבי וגם לא שירים בנוסח "אנחנו לא פראיירים", אבל הוייב מוכר ושמח, ואם מתאמצים ומפרגנים לו כמה שמיעות אז מגלים ש"בעזרת הג'ם" הוא אחלה אלבום לשמוע בבית.
חבורה ברת מזל היא הדג נחש, שבחלקם נפלה הזכות להקליט את האלבום הזה עם יוסי פיין באולפניו שבסונומה ואלי, קליפורניה, אחד המחוזות היפים בארה"ב. תשאלו כל אדם על מה יצאה תהילתו של עמק הסונומה והוא יתאר באוזניכם את נפלאות השרדונה שגדל באזור. אבל תשאלו את הדג נחש והם יהללו את "הגידולים האורגניים", להם הם מוקירים תודה מיוחדת בעמודת התודות בדיסק. "בעזרת הג'ם" נשמע כאילו הוקלט תחת עננה כל כך כבדה עד שאפילו אני סבלתי ממנצ'יז כשסיימתי לשמוע אותו. זה דיסק של סטלנים, אבל סטלנים מוכשרים, והתוצאה לא מאכזבת. אם במקרה אין לכם סטלה זמינה באזור יתכן שתמצאו כי "בעזרת הג'ם" ממאיס את עצמו במהירות. אבל בהנחה שכל אדם שני מחזיק היום גידולים עצמאיים בסלון השמיעה תבוא לכם טוב, גוד טיים קלאסי. הדג נחש ידעו בדיוק את מי הם מפננים. את כולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
