סינגולר
העברית תופסים, רונית שחר מנסה לעשות רגאיי, דנידין משמח
אם אפשר היה לרשום הצלחה רק סביב הייפ של להקות חדשות, נראה שהעברית היו לגמרי בשיא ברגעים אלו ממש. עכשיו יוצא הסינגל השני של ההרכב המדובר הזה, אחרי השיר "מסיבת כתה". מדובר בטריו צעיר שנתקעו חזק במכונת הזמן איפשהו בשנות השמונים ועושים סוג של בריט פופ שמתגמש בין הרוקיסטי לאלקטרוני. ההשפעות נעות בין
מילים ולחן: העברית: ערן פרץ, אורן שרי ועמית הראל
האזינו כאן ל"הכל הסתבך"
רונית שחר תמיד היוותה חלק ממה שנקרא בעברית "אמצע הדרך". מהרגע בו קיבלה הכרה עצומה כזמרת הליווי של שלמה ארצי, דרך אלבומה הראשון והמצליח שכלל להיטים כמו "שלום לתמימות" ו"אהוב יקר" היא הראתה שהיא יודעת לרגש גם בלי לעשות פרצופים של כועסת. נראה שהאלבום השלישי של שחר ממשיך באותו הכיוון בדיוק. ההתבגרות שלה כיוצרת ניכרת בעיקר באגף הטקטסטואלי שהפך קליל יותר ומלנכולי פחות. לואי להב, שעבד לאחרונה גם עם דנה ברגר, מוכיח כי גם מי שנחשב בעברו כמפיק בועט הפך עם הזמן לחובב מיינסטרים לא קטן. לסיכומן של ארבע דקות וחמש שניות אפשר להגיד שגם הניסיונות לעשות רגאיי עם חמי רודנר בטונציות שגבוהות לו בכמה מספרים, לא ממש הצליח להעיף את כותב שורות אלו לתקרה. שיר נחמד. אולי חמוד. וזהו.
מילים ולחן: רונית שחר
האזינו כאן ל"תבוא קרוב"
יהיה מעניין לראות לאן יגיע פוצ' עד סוף השנה. למרות שמדובר בעניין בר שינוי, נכון לעכשיו הוא לא מגיע לפלייליסט של גלגל"צ. אם לשפוט לפי ההשקעה שנתנה הליקון בבחור הצעיר, נראה שמישהו שם לגמרי האמין בפוטנציאל למצוא יורש לעברי לידר. העניין הוא כזה: פוצ' או אמנואל שטיינבאום בשמו המקורי מזכיר אמן נוסף שהצליח הרבה פחות מלידר. לא צריכים אוזן חדה במיוחד בכדי להבין שבן ארצי ממש מכין בימים אלו את הבקשה הרשמית לדואט. מצד שלישי העליות הגבוהות שלו לוקחות לאזור הבטוח של אביתר בנאי. קצת מצער לדבר על יוצרים צעירים רק בהקשרים של מושאי השראה אבל נראה שגם התיזמור הכבד, הפאוזות הקטנות והקול המתיילד של פוצ' לא מצליחים להכניס כאן טון נורא מקורי. נחכה לסוף השנה ונראה כמה המקוריות הזו נחשבת מצרך מבוקש בשוק הישראלי. בינתיים, אתם מוזמנים להחליט את מי הוא מזכיר לכם יותר.
מילים ולחן: אמנואל שטיינבאום
האזינו כאן ל"כל הזמן"
איזה חמוד הדנידין הזה. סצנת ההיפ הופ הישראלית תמיד נראתה קצת מנומסת ומרכינת ראש ביחס לאחותה הגדולה האמריקאית. אלא שבניגוד לכל מיני סאבלימינלים, יש בסצנה הזו גם אנשים שמקבלים את המיני ברוקלין שלנו בכיף. דני דין, או בשמו המקורי רוני לוי, חשב שאפשר לעשות מוזיקה שחורה בעברית גם בלי לנפח לעצמו את הקול ולעשות קולות של "אני הכי גדול". כאן הוא שר שיר אהבה הכי מפונפן שמתלבש בול על ז'אנר הכינורות שמופיעים היום בכל טרק שחור. המון חן, אפס אגו והרבה כנות הופכים את השיר הזה לשמחה גדולה.
מילים ולחן: רוני לוי - דנידין
האזינו כאן ל"סוד שלי ממך"
לא ברור איפה ארז אלגרבלי התחבא עד עכשיו. מההאזנה הראשונה ל"הגעתי אלייך" התחלתי להריץ בראש איפה שמעתי בפעם הראשונה את השיר הזה ואז, אחרי בירור קטן, עלה בידי כי השיר מתנגן לו כבר ברדיו 102 ובעוד כל מיני תחנות שלא עונות לשם גלגל"צ. אלגרבלי עושה רוק באהבה גדולה, הוא לא ממש צועק או בוכה אבל הוא יודע להחזיק גיטרה כמו שצריך וגם הקול שלו די יציב בכדי להחזיק שיר שלם מבלי להתאמץ. עם קצת מזל הוא יגיע לתודעה קצת יותר רחבה של חובבי רוק והדיסק שלו שיצא בחודש הקרוב יגיע לחנויות וימכור כמה חתיכות.
מילים ולחן: ארז אלגרבלי
האזינו כאן ל"הגעתי אלייך"
נא להמתין לטעינת התגובות
