הכלכלה החדשה
איתי נאור תוהה מדוע על השפם של פרץ מדברים כל הזמן, אבל על הלוואת השיער של אולמרט מחרישים
על פניו, הפוליטיקה שלנו מצליחה להישמר כזירה שבה עיסוק במראה החיצוני של אדם אינו רלוונטי. זירה שבה הציבור שופט את נבחריו על פי רקורד, אידיאולוגיה ודמגוגיה. האמת המצערת לא יכולה להיות יותר מיקי-בוגנימית: כולנו נסחפים על ידי קריטריונים של סטייל. כולנו נותנים לאנקדוטות אסתטיות לעצב לנו זוויות גישה לאנשים. זה קורה כל יום, ברחוב ובטלוויזיה. לטעון שהגירויים האלה מאופסנים דווקא עם פתיחת מהדורות החדשות יהיה לא ממש לעבור את אחוז החסימה.
העיסוק במראה החיצוני של פוליטיקאים (ובני אדם) הופך להיות הוגן כשהוא עוזב את מתחם הסוגיות המולדות והפלולות, ועובר לשדה הבחירות המודעות: השפם של פרץ, החליפות של אלי ישי, תמונות הקמפיין המתוחדשות של נתניהו, הסנדלים של רפי אלול. כל אלה הם ביטויים אישיים של עיצוב והלבשה, שמעידים על אופי ושראוי בהחלט להתעכב עליהן.
לכן מפתיע שלא נמצא במלאי דיון על אודות תסרוקת התעתועים של מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט. מפתיע, לאו דווקא בגלל תת-המסרים שעשויים להיות מסורקים בה (אני הייתי יכול לציין "חוסר ביטחון עצמי" ו"תחמנות", אבל ייתכן שאדם אחר עשוי להתרשם לטובה), אלא בגלל שהיא במידה רבה זועקת להתייחסות ציבורית - אך נותרת, תחת זאת, עלומה ומבוישת מאחורי חומות של טאבו מוזר למדי.
אולמרט בכנסת. צילום: רויטרס רויטרס
"זו רמה עולמית", מגיב הבמאי התיעודי האמריקאי, כריס מרינו, על תמונה של אהוד אולמרט. מרינו, שיצר את "הלוואה וחיסכון - הסרט" בשנת 2004 (בקרוב ב-YES), מעיד על עצמו כאובססיבי בחקירת תחום-הקצה הזה. "אחרי שנתיים של ראיונות ומעקב אחר אנשים עם תסרוקות 'הלוואה וחיסכון' אני יכול להגיד לך שהאיש נמצא בהכחשה קיצונית, ושהוא כנראה גם פריק של שליטה. אישית, זה קצת מפחיד אותי שאדם בעמדת אחריות - ויהיה זה רופא, עורך דין או פוליטיקאי - יכול לעבוד על עצמו שדבר כזה נראה או.קיי".
אולמרט הוא לא איש הציבור הראשון או היחיד שעוטה על
המועמד המוביל לראשות הממשלה יודע את מה שאנחנו יודעים, ואנחנו יודעים את מה שהוא יודע. אבל אין פה שום מאזן אימה או קשר שתיקה. לפעמים, מסתבר, הכוח המגנטי של מעגלי הכחשה יכול לשתק לבדו אומות שלמות.
עם אשתו עליזה. צילום: דניאל כהן דניאל כהן
נא להמתין לטעינת התגובות
