אין זמן לשטויות
איתי שטרן נפרד בלב שבור ממתן דסקל, מריץ את רוני בי ואור כחלון לגמר וקורא לשופטים להתחיל לנשוך
רוני שיינדורף, שהודחה אף היא אתמול, סיכמה את קריירת הריקוד הטלוויזיונית שלה בסולו שכלל ריקודי בטן עם תלבושת פאייטים שהוחבאה מתחת לבגד עאלק אלגנטי. הניסיון להביא אקלקטיקה וטעימות של קצת מהכול עם עטיפה אוריינטלית היה, אם לומר בעדינות, לא מוצלח.
רגע לפני המעבר לסקירה השבועית על הנאמברים של אתמול, אני רוצה לשלוח מכאן בקשה לקברניטי הספינה של "נולד לרקוד". מהתוכנית הבאה הולך מספר המתמודדים וקטן באופן משמעותי, וכבר אין יותר מדי מתמודדים מבאסים שאפשר לנפות בלי לחשוב פעמיים - ובכל זאת, השופטים לא לוקחים אחריות רצינית על עניין ההדחה ומתרשלים בשלב הביקורת. נראה שרק דוד דביר לא שכח איך נובחים. אם זה יימשך כך, אנחנו עוד עלולים להגיע לגמר עם מתמודדים שלא היו עוברים את בחינות הלשכה של קלאב הוטל לוטראקי יוון.
ונעבור למנה העיקרית של הערב. לפעמים כוכב אחד בכל זאת מעז להפגין וירטואוזיות, תכנית אחרי תכנית. שי פרטוש, שלא לבש חולצה כבר כמה שבועות, הצליח לגנוב את ההצגה. עם מכנסיים מוזהבים במקום חצאית, פרטוש ומאיה אמיתי הצליחו להיכנס לנעליים הודיות ולהביא אותה בריקוד חינני שגם אם לא היה בו הרבה מהודו (עוז מורג הוא כוריאוגרף מצטיין של מיוזיקל, קצת פחות קשור למחוזות הקארי) הוא השאיר טעם מתוק בפה שהזניק אותם לשלב הבא.
אצל רונה לי ויגאל אלקיים המצב קצת יותר מסובך. היא, במחוך שחור ואודם בוהק, נתנה הופעה נוטפת חושניות בריקוד קברט שהיה יכול להפוך גם את מיקי בוגנים לחובב נשים מושבע. התשוקה שהופגנה שם, יחד עם התנועות החדות והאצילות המתחייבת, שיגרו אותה אוטומטית
רוני בי, שריגשה כבר בתוכנית הראשונה עם "ילד אסור, ילד מותר", אכן הופכת לאחד הכשרונות הגדולים בתכנית. היכולת שלה לבטא רגש מתוך תנועה מצמררת בכל פעם מחדש. וראוי לציין את האומץ של אור כחלון, שלבש תחתון מנומר מול עם ישראל. היה זה ללא ספק אחד הרגעים הכי פרובוקטיביים שנראו כאן על המסך הקטן. בקצב הזה, אור ורוני עשויים להיות הזוג המלכותי של חורף 2006.

מיליטריזם: "פקח"רים – פקחי הריקוד שלנו" ( צביקה הדר על צוות השופטים)
צניעות: "אבא שלי רואה את התוכנית זהו אם לא אכפת לך" (רונה לי ליגאל אלקיים בשיחה על סקס)
קוסומופוליטיות: "שבוע הבא נסדר להם משהו מרומניה" ( צביקה הדר לפני הריקוד ההודי של שי ומאיה)
טייטל: "הפאם פטאל מקראקוב" (צביקה הדר על חנה לסלאו)
רגשנות: "אני הולכת לבכות. אני ממש במצוקה" ( מדאם אמדורסקי רגע לפני ההדחה)
מודעות עצמית: "אני לא רוצה להיראות כמו פילה בקרקס" (לסלאו בחזרות לדואט עם עידו תדמור)