חסוך מאיתנו את הלסתות הגמישות שלך
תשעה תסריטאים וג'ים קארי אחד חירבו לחלוטין את הפוטנציאל הסאטירי של "דיק וג'יין עושים את זה"
ואם מדובר בצחוקים המיועדים לילדים, הכי טוב הוא הפרצופן ג'ים קארי, הגרסה דוברת האנגלית לאלי יצפאן. כבר שנים מהלכת אגדה על אודות יכולות המשחק של קארי. ממציאי האגדה הזו יודעים ללחוש אמת אמנותית שגיבה הקשורה לקומדיאנט הנחות הזה, ומביאים כדוגמה את הופעותיו השקולות ב"המופע של טרומן", "שמש נצחית בראש צלול" ו"איש על הירח".

האמת היא שגם בסרטים נחשבים אלה יש חוליה חלשה; שמה ג'ים קארי, האיש שאינו מסוגל שלא לעוות את פניו באופנים שונים, המשעשעים בעיקר את ילדי הגן. אפשר לומר שגם ב"דיק וג'יין" קארי הוא בבחינת חוליה רופפת. אך קשה לומר שהוא האשם העיקרי בלא כלומיות שהסרט משדר.
"לוס-אנג'לס טיימס" דיווח שתשעה תסריטאים רקחו את הנזיד התפל הזה. שלושה מהם, למרבה הבושה, אף העזו לבקש קרדיט על עבודתם הכושלת. בהיעדר כל תסריט, ועם שחקן לוקה בחסר כקארי ובמאי בעל אישיות פילמאית מחוקה כדיק פאריסוט, אין פלא שהסרט גרוגי לגמרי. כמו
העלילה, שהיא העתק של סרט משנת 77' שבו כיכבו ג'יין פונדה וג'ורג' סיגל, עוקבת אחר קארי העובד בקונצרן ענק, שקורס מיד לאחר שמנהליו הרמאים בורחים מאחריות. מעין מקרה "אנרון". קארי שפונק באישה יפה, ילד יפה, בית יפה, מכונית יפה ומשרתת מקסיקנית כמעט יפה, מוצא עצמו מובטל. יחד עם אשתו המובטלת אף היא יוצאים בני הזוג למסע שודים. כאילו הם הנכדים הנשכחים של בוני וקלייד. וזה לא מצחיק. ממש לא. למרות עוויות הפנים הדוחות שקארי אינו חדל מלהטריד עימן את עדשת המצלמה.
למאמר זה לא ניתן להשאיר תגובות
