כל מה שדראג קווין חולם עליו
שלי וינטרס, שהלכה לעולמה בסוף השבוע, צברה מוניטין מפוקפק בגלל שורה של הופעות וולגריות ורומאנים מתוקשרים, אבל רשמה לזכותה גם לא מעט תפקידים דרמטיים סוחפים
וינטרס , הד מרוחק לשנות הזהב של בוגרי ה"אקטורס סטודיו" המהולל, ששטפו את הוליווד בשנות ה-50, ניסתה להתפרץ לתוך עולם הסרטים כשהיתה בת 16 בלבד. היה זה ב-1938, כשבכל רחבי אמריקה נערכו מבחני הבד לאיתור השחקנית שתגלם את סקרלט אוהרה, הגיבורה האלמותית של "חלף עם הרוח". רכובה על נעלי עקב שסחבה מאחותה הגדולה וארוזה בתוך חזייה מרופדת היטב, התייצבה וינטרס, אז תלמידת תיכון מברוקלין, בפני הבוחנים בראשותו של ג'ורג' קיוקור.
קיוקור, הבמאי ההוליוודי הגדול, העיף מבט בנערה השאפתנית, והמליץ לה להתחיל את מסלול המשחק שלה בדרך שגרתית מעט יותר, דרך במת החובבים של הגימנסיה. והיה זה אותו קיוקור, שתשע שנים אחר כך נתן לווינטרס את ההזדמנות הקולנועית הבולטת הראשונה שלה, כשליהק אותה לתפקיד מרשים ב"חיים כפולים" על פי "אותלו" של שקספיר.
וינטרס, שהספיקה להופיע ב-130 סרטי קולנוע וטלוויזיה, נודעה כמי שמוכנה היתה לכל תעלול כדי לזכות בתפקיד. רכילות מרושעת זו, לצד שורה ארוכה של דמויות וולגריות ביותר שגילמה עם השנים, הוציאו לה מוניטין מפוקפק משהו, שעומד בסתירה לכמה הישגי משחק רציניים ביותר שעליהם היא חתומה.
כך למשל, היה התפקיד המורכב שעשתה בשנת 1951 בסרט "מקום תחת השמש" בבימוי ג'ורג' סטיבנס. בסרט זה גילמה את נערתו של מונטגומרי קליפט, פועלת צעירה בבית חרושת המצויה בהיריון. קליפט השאפתן, המנסה להשתדך לאליזבת טיילור היפה והעשירה, מטביע באגם את הבחורה האומללה בדרכו הבטוחה לצמרת. תפקיד דרמטי זה סלל לווינטרס את מועמדותה הראשונה לפרס האוסקר.


"אף פעם לא האמנתי שאני באמת שחקנית", אמרה פעם בראיון. "לא חשוב כמה פעמים שבו ושיבחו אותי על 'מקום תחת השמש', אני תמיד סברתי שזו היתה לא יותר מתאונה". ככל שהתמשכה הקריירה שלה, התברר יותר ויותר שלא מדובר בתאונת משחק, אלא בשחקנית בעלת טכניקה מיומנת ביותר, שאותה רכשה אצל מורים דגולים כאיליה קאזן וצ'רלס לוהטון. פרס האוסקר הוענק לה פעמיים על ביצוע תפקידי משנה מצטיינים. לראשונה, ב-1959, על גילום אמו של פטר ב"יומנה של אנה פרנק". שש שנים לאחר מכן גרפה פסלון מוזהב שני, על גילום דמותה של אם לנערה עיוורת ב"קרן אחת של תכלת".
דמויות אמהות היו הספציאליטה


פריצתה הקולנועית התאפיינה בגילום בלונדיניות מרוקנות מוח, הנופלות קורבן לגברים אלימים, המנצלים את טיפשותן התמימה. עם השנים התווסף גוון וולגרי בולט לתפקידים שלהם לוהקה - מנהלות של בתי בושת, פילגשים לגנגסטרים נטולי עידון. כן התמחתה בגילום כוכבות קולנוע מזדקנות ופתטיות.
עם סדרה ארוכה של הופעות מוצלחות בברודוויי ועם שתי אוטוביוגרפיות ומחזה דרמטי שחיברה, ביצרה לעצמה וינטרס נישה מיוחדת במינה בהוליווד, שאותה ניתן אולי להגדיר בהפוך-על-הפוך. היא היתה כל מה שדראג-קווין שואף להשיג. אלא שווינטרס היתה שם קודם, שהרי היא אישה ולא גבר בתחפושת נוצות.
היא עצמה עשתה פרסום רב לחיבתה היתרה לזכרים. בין היתר נקשרו בשמה גברים כמו שון קונרי, ארול פלין, פרלי ג'ריינגר וסטרלינג היידן. עם ויליאם הולדן השרמנטי והנשוי היא נפגשה בעיקר בחדרי האיפור של אולפני "פרמונט", והרומן שלה עם ברט לנקסטר הגיע אל סופו המר, כשאשת הבוגד עלתה על עקבותיהם.
וינטרס היהודייה, שנולדה בשם שירלי שריפט, נישאה שלוש פעמים. בין היתר לשחקן האמריקני ממוצא איטלקי אנתוני פרנציוזה (בשנים 1960-1957) ולשחקן האיטלקי ממש ויטוריו גאסמן (1954-1952), שעמו נפגשה לראשונה באתר הצילומים של הסרט "מאמבו". מעניין לציין כי בסרטה האחרון "הפצצה", שהופק ב-1999, הופיעה לצד גאסמן, שהוא אבי בתה היחידה.