שי פרטוש בחצאית זה מחייב
"נולד לרקוד": איתי שטרן נפרד מאלמוג ולירן, מסמן את שי פרטוש לגדולה ודוחף את האף לקרב הצ'ילבות דביר-אמדורסקי
על הבמה עומדים זוג השופטים שהגיעו לדו קרב האחרון: דוד דביר ומיכל אמדורסקי. החרבות שלופות, הפגיונות מצוחצחים והלשונות השלוחות רק מחכות להפעלת הזמזם.
עד לחצי הגמר עוד אפשר היה להתבלבל ולחשוב כי דוד דביר מוביל בהשחזות שלו כלפי המדיום ממנו באה הפרימדונה אמדורסקי, אלא שאז נשלפו ציפורניה המטופחות וכמו בקסם מהזן הנמוך ביותר הצליחה הברונטית מהמערב להוציא שפן אחרי שפן מהכובע ולהפיל את דביר מהבמה, כשהוא חבוט ומושפל.
לצפייה הקליקו על PLAY
זו היתה ההקדמה ועכשיו להסבר קצר. "נולד לרקוד" של אתמול אפשרה הצצה למה שכל בר דעת כבר היה יכול להבין בעצמו. מגוון הז'אנרים בתוכנית שכוללת אקלקטיקה מכל הסוגים והמינים של אופציות הריקוד, לא באמת מאפשרת לרקדנים להביא את עצמם בצורה המדויקת ביותר. הפופ לעולם לא ייחשב כשיא עבור רקדן קלאסי בעוד שבאגף המודרני
מצד שני, אם המחיר של העניין מוסדר על ידי קרב צ'ילבות בין הזוג שאוזכר כאן למעלה, אנחנו נשתוק ונספוג את התפזורת הזו. אחרי הכל, אם דוד דביר מחשיב את הפופ לז'אנר נחות, אולי צריך לשלוח אותו לקורס בפוסט מודרניזם ואת אמדורסקי לצייד ברגיעון של הדס.
רגע לפני שיתחילו להגיע לכאן האשמות על כך שהטור עבר להתעסק בפאנל השופטים ושכח את המתמודדים, נחזיר את הספוט לכוכבים האמיתיים. ונתחיל ברגע המרגש של הערב: שי פרטוש בחצאית מחייב אוטומטית רגע משעשע. שי פרטוש עם חצאית קש ונטול חולצה, הוא רגע מרגש אפילו יותר אבל שי פרטוש עם כל האיבזור הנ"ל בריקוד אפריקאי יחד עם ג'יאן אי, זה כבר הרבה מעבר למה שיכולנו לבקש.
אם להתייחס רגע אחד ברצינות אז אפשר להגיד שפרטוש הולך ומתחזק מפרק לפרק וממצב את עצמו כמי שאמור להגיע לגמר, בלי הרבה מאמץ ועם המון אופי בריקוד שהוא מביא כל הדרך מירושלים. רוני בי שרקדה יחד עם אור כחלון הביאו אותה בנאמבר של בריטני ספירס, שבאופן אישי הרבה יותר עשה לי את זה מהבחורה שילדה לפני רגע ומככבת בכל מדורי הרכילות. האינטימיות שהשניים האלו הצליחו להפגין, בין שפגט לפירואט הייתה כל כך מרשימה שנראה כי אפשר לוותר עליהם בתוכניות הקרובות. הם יכולים לקפץ בקלילות היישר לשלבים המאוחרים של השואו הגדול.
עכשיו תרשו לי להתמקד בתופעה לא לגמרי מוסברת. קוראים לו ליאור ציוני. הוא אוזכר כאן במדור לא אחת ובכל זאת, אני חייב יעוץ. אחרי שאונה משתפת את כולם בתחושותיה כי עומד מולה הרקדן הטוב בארץ ולאחר מכן מגיעה התוספת בדמות הסולו המשובח ביותר מתחילת העונה, מישהו יכול להסביר איך הבחור הזה מגיע לשלב ההדחה. אולי בכל זאת עניין הזוגות הזה, בהדחה, צריך להישקל בשנית. אומנם מדובר בקונספט קנוי, ביבוא אישי מאמריקה אבל אולי כדאי לשלוח מברק או יונת בדואר מהיר בכדי לבטל את הרעיון האווילי הזה. הרי לא יכול להיות ששבוע אחרי שבוע יעמדו הבסט של הבסט ליד החלק המביך של הקאסט.
משפט אחרון ודי: מתן דסקל היה מקסים כהרגלו אך נראה שהטוקסידו שהלבישו עליו בוואלס עם רונה לי, היה גדול עליו בכמה מידות. שלא לדבר על הפרשי הגובה ביניהם שגרמו לי לתהות מתי יתחילו לייצר פלטפורמות ראויות מחוץ לגבולות חולון בת ים.
על המודחים של אתמול יש לכותב שורות אלו רק מילים חמות להגיד. אלמוג בן חורין, שגדודי המעריצות שלו כנראה הלכו לישון אתמול מוקדם מהצפוי, לא הצליחו להשאיר אותו בתחרות. אחרי חזרה עם גלגל הצלה ושחייה רציפה עד לשלב הנוכחי, מדובר בהישג מרשים ומשמח ביותר. יכול להיות שמה שחסר לקהל הוא הבגרות שקשה לדרוש מילד בן 17, בדרך לפסגה.
לירן זכריה, לעומתו, הפגינה כישרון הולך וגובר מתוכנית לתוכנית וגם הסולו שלה אתמול היה ראוי לכל הערכה אך מסתבר שהסוס הטלוויזיוני שלה מת מוקדם מדי. אפשר לסכם כמו שאומר "אבא" צביקה: "אתם עוד תמשיכו לרקוד". אנחנו מבטיחים לדווח בפעם הראשונה שתגיעו לסוזן דלל.
חריזה: "רודן קטן נחמד, רוקד עם כל אחד" (צביקה הדר מסביר לצופים מה הוא חושב על דוד דביר).
קולינריה1: "אני רוצה להיות הליפתן ולא המרור" (דוד דביר מנסה לשנות פוזיציה).
קולינריה 2: "חסרה לי קריספיות" (דוד דביר על הריקוד של רונה לי ומתן דסקל).
קולינריה 3: "כמו כשאין אורז, אז אוכלים גברים" (צביקה הדר מנסה להסביר לג'יאן אי מה זה ריקוד אפריקאי).
סכינאות 1: "איך אפשר להראות משהו בריקוד פופ" (דוד דביר מחמם את אמדורסקי).
סכינאות 2: "אני חושבת שהכנסתם את דוד דביר לכיס הקטן" (אמדורסקי מחזירה אש לדביר על "קזבלן" של מאיה ויגאל).
נא להמתין לטעינת התגובות
