צלילה חוזרת
קריירת המשחק שלה פורחת, אבל אפרת בן-צור לא נוטשת את האהבה הישנה: המוזיקה. חמש שנים אחרי אלבום הבכורה המוערך שלה, "צוללת", היא חוזרת באלבום חדש
במקביל, ביססה בן-צור את מעמדה כשחקנית הצעירה המובילה של תיאטרון גשר (בסוף השבוע יעלה המחזה "עניין של סגנון", שבו היא מככבת לצד ישראל דמידוב ויחזקאל לזרוב כמעצבת פנים שמנהלת רומן עם שני גברים בו-זמנית).
במקביל היא החלה לכתוב שירים לאלבום שני, שהקלטותיו נשלמות בימים אלה. תקליטון שדרים ראשון, "אבוא
אליך", יוצא היום לרדיו ומוכיח שהקסם שרד ואף שופר. פיטר רוט אחראי לעיבוד, ובאלבום שבדרך גויסה שוב סוללת מוזיקאי-על שרובם ניגנו גם ב"צוללת" ואליהם הצטרפו שותפים חדשים כמו שלומי שבן ופיטר רוט.
"זה לא שכולם ישבו וחיכו לי עד שמצאתי זמן לעשות מוזיקה", אומרת בן-צור. "התחלתי לכתוב שירים חדשים כבר לפני שנתיים וחצי, כך שלא היתה המתנה כזו ארוכה. מוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממני, ולא הייתי יכולה להזניח אותה לגמרי, לא משנה כמה הייתי עסוקה בתיאטרון. רוב המוזיקאים שמנגנים איתי הם חברים שאני אוהבת והאווירה בינינו חופשית וזורמת. עם 'צוללת' אני שלמה בדרגות שטרם הגעתי אליהן על הבמה. כשחקנית, תמיד נדמה לי שהייתי יכולה להגיע לתוצאה טובה יותר. כזמרת-יוצרת אני שומעת שירים מהאלבום ההוא ויודעת שלא הייתי משנה בו כלום. הכל שם מדויק לחלוטין".
נקודת מוצא מלחיצה מאוד כשמגיע הרגע לעשות את הצעד הבא. איך משחזרים שלמות?
"זו שאלה קשה שהטרידה גם אותי, והתשובה היתה לחשוב כמה שפחות וליצור כמה שיותר. ידעתי שאם אתקע בלבטים על כל צליל ותו יהיה לי קשה מאוד להיחלץ מזה, ופשוט כתבתי שירים והלכתי איתם לאולפן".
הקריירה שלך כשחקנית פורחת. זה מזין את העשייה המוזיקלית שלך או פוגע בה?
"לרוב זה מזין. הקושי היא בעיקר לחלק את האנרגיות, כי משחק על במה תובעני מאוד ולא תמיד נשאר לך משהו להוציא אחרי יום של חזרות או הצגה. בשבועות האחרונים למשל הייתי רוב שעות היממה בחזרות ל'עניין של סגנון', והתוצאה היתה שלא יכולנו להשלים מיקסים אחרונים לאלבום. מעבר לזה אני מנסה להפריד בין התחומים עד כמה שניתן, כי על הבמה אני מגלמת דמות ובשירים שלי אני מביאה את עצמי".
"אבוא אליך" נשמע הרבה יותר ארצי לעומת הריחוף והניתוק שאפיין אותך בעבר.
"אני מקבלת את זה. אם כבר לחפש שינויים בין שני האלבומים, אז החדש אכן קרוב יותר לאדמה. זה לא היה מהלך מודע או מתוכנן. זו עדיין אני, רק קצת יותר בפוקוס".
נא להמתין לטעינת התגובות
