המודחים של 2005
אתמול החלפנו שנה אזרחית וגם הדחנו ארבעה מתמודדים ב"נולד לרקוד". איתי שטרן עם ארבעה מכתבי פרידה ואחד להנהלה
דנה פרידר היקרה, שתהיה לך שנה טובה. באמת. אוהבים אותך. את אחת היפות, המקסימות, עם החיוך הכי כובש. דנה'לה, הגעת עד כאן ואנחנו שמחים שהצלחת לעלות ליגה מהמעודדות של מכבי עד לנבחרת של עידו תדמור, אבל זהו. נשיקות. אהבנו, היה נחמד. בפעם הבאה שאת חושבת להשתתף בריאליטי, לכי על משהו כמו פרויקט y , יש מצב
אמיר קרלין המקסים, היי. בתור מי שהתחיל את קריירת הריקוד שלו בחנות נעליים, אתה יכול לתלות על הז'קט שלך כמה כוכבים מנצנצים ולהתרווח. עכשיו מתחילה התהילה שלך: בחורות בשינקין יעצרו לבקש חתימה, וגם אם לא תלבש יותר גופיות רשת מול חצי אומה, יש מצב של ממש שאתה הולך להיות הפנים הבאות של נעלי "גזית". אחרי הכל, אף אחד לא חשב עדיין על המוכר המרקד.
בקשר לאתמול בערב, תקשיב: מילא שנותנים לך להופיע עם אחת הבחורות הכי סקסיות בתוכנית, אבל אתה לא יכול להמשיך ולזרוק ככה את הרגליים לכל כיוון בתקווה שהיא תתפוס לך אותם. אנחנו יודעים שהיה לך כיף, ראו לך על הפנים. היית המקסים שבמודחים. ניפגש בשמחות.
דקלה דמתי, בואנוס נוצ'ס, היי חמודה. קודם כל ברוכה השבה אל התוכנית והסלון הביתי שלך גם יחד. בשבוע שעבר היית חולה ונעדרת מהתחרות והשבוע חזרת לפזז יחד עם ליאור אפרתי. בואי נגיד שדווקא הצלחת להרשים אותי.
מניירות נענועי האגן שלך כמעט ופסקו. החיוך שלך, כהרגלו נכח על המסך וכמעט שהצלחת לטרוף את הקלפים. ואז הגיע הסולו שלך שהחזיר אותי להיות האדם עם התפיסה המוקדמת שאומרת שהמקום שלך הוא על הרחבה, ללא ספק בכלל. בין המנה הראשונה לעיקרית, את תוכלי לשמח כל חתן שמחכה לסיומו של הערב. וגם הדודות יהיו מרוצות, אחרי הכל את בובה אמיתית.
היי יו, לירון אפרתי, מה קורה בן אדם. אני מקווה שהכל בסדר אצלך. הבחירה שלך אתמול במייקל ג'קסון ועוד עם "זר במוסקבה" היתה כל כך מוצלחת שאין לי מילים. גם הראש שלך שזז אחד לאחד עם הברייק-ביט לא הצליחו לשכנע את המעריצות של אלמוג בן חורין, שאתה לגמרי מוכשר ושההצבעה עבורך עוד תשתלם. גם העובדה שאת הדואט שלך סגרת עם הבחורה מהמוצ'ילרוס לא תרמה לך יותר מדי ריספקט, אבל בוא אני אגיד לך משהו בסוד: את מייקל ג'קסון כבר לא ממש חוכמה לחקות היום - הוא סוס מת. לבחור החדש, או החקיין, קוראים ג'סטין. אני כבר דואג להביא אותו לאיזה שיעור בסטודיו בי ונתראה בעונה השנייה.
לחברי גילדת הרקדנים, טדי הפקות, צביקה הדר ושות', שלום.
אחרי שנפרדנו באופן רשמי מארבעת הנספחים של אתמול, רציתי להגיד לכם תודה. באמת הגיע הזמן שתעבירו הילוך ותכניסו קצת מתח לתהליך. אנחנו לא יכולים להסתפק משבוע לשבוע בציפייה דרוכה אך ורק לריקוד של אור כחלון, רוני בי וליאור ציוני.
אז נכון שאתמול שי פרטוש פשוט הפציץ יחד עם לירון זכריה זוגיות שגרמה לי להתלבט מה מזריקים למתמודדים בין הפרסומות, ונכון גם שאם לרגע שכחתי את מאיה אמיתי, אז הריקוד שלה יחד עם ליאור הפך אותה באופן רשמי לדבר החם הבא. אבל יאללה, אנחנו הקהל הרעב, זקוק לבשר. אם אתם לא משחררים לנו קצת לכלוכים ומאבקי כוחות, אז לפחות רגעי המתח הסופיים צריכים להוות זירוז מסוים לדופק.
לא יכול להיות שנקודת השיא בכל תוכנית תהיה ההשפלה השבועית של חבר השופטים. זה לא באמת עושה לנו את זה לראות את כבוד השופט דוד דביר מנענע את הקוקו במקצב שהיה מבייש את עידו תדמור כשהוא על ג'וינט.
ולסיום, קהל יקר, רציתי לסיים ולומר לכם משהו: אם אתם לא מבינים מי עומד בראש הפירמידה של חובקי הטייצ, אני אתן לכם איזכור שבועי. הילד עם התספורת הכי מפונפנת , מתן דסקל, צריך להגיע לגמר. אם זה כולל הצבעות כפולות וחיקוי ב"ארץ נהדרת", המחיר משתלם. משם, אפשר יהיה לתת לכם להחליט לבד. תודה ושלום.
טייטל: "רב פקח, האדון שפגטון" (צביקה הדר מוצא שם מדויק לעידו תדמור).
דיס אוריינטציה: "לא הבנתי מה הם רוקדים" (דוד דביר על ההיפ הופ של דקלה ולירון).
מטארולוגיה: "הרבה רוח ועננים בלי גשם" (דוד דביר מוחה על הריקוד של אמיר ורונה לי).
מגדריות: "מי זה הגבר הזה" (אונה מתפעלת מאלמוג בן חורין).
אהבה: "אני רוצה לנשק אותך" (מיכל אמדורסקי ממשיכה לתת בלסבו שיק, והפעם עם לירן זכריה).
דיאטה: "לי תשלחו המבורגר וצ'יפס קטן" (צביקה הדר מוותר על ה-SMS ומבקש ארוחת ערב).
נא להמתין לטעינת התגובות
