ההראלים החדשים
שני נסיכים, סינית שגוירה, מתוקה אחת ושופטים משתפכים מדי. איתי שטרן על התפתחויות אמש ב"נולד לרקוד"
כאן צריך להגיע הסבר קל. "נולד לרקוד", בניגוד לאחותה התאומה (שהופכת עם הזמן לאחות המשמימה מבין השתיים), מביאה איתה המון כוח למסך. כוח מיני. מכשף. כובש. הפירואטים שנותנים שם כל דקה וחצי יכולים לספק את גדולי הגרגרנים שהתרגלו לתוכניות ריאליטי סטייל הישרדות. המלחמה על התנועה הנכונה הופכת את הזיעה למתוקה, את הבן זוג לטיימר אלטרנטיבי ואת הבגד לסוג של מגן קסמים. אל תתנו לדוד דביר להטעות אתכם, מדובר בהמון תשוקה שמושפרצת שם על הבמה, גם אם לפעמים יש מי שמנסה לייבש אותה בכוח.
בואו נגיד כמה מילים על המלחמה הבאה. מדובר בזוג ילדים שלא פספסו את הנקטר ששפכו עליהם מהאולימפוס. הם שתו כל טיפה והגיעו לגיל 17 חזקים ומלאי אנרגיה חשמלית. מתן דסקל ואור כחלון הם אולי הדבר הכי חיוני שקרה למסך הביתי שלכם. כחלון, שכבר הפך לדבר הבא עוד לפני סיום התוכנית, שיחרר אתמול הרבה אנחות התפעלות מצוות השופטים באולפן ובבית, כשרקד יחד עם ג'יאו אי (שמרית בשבילכם) צ'ה צ'ה צ'ה בליווי שיר מ"מולן רוז'". כל מה שיכול להיות יפה בריקוד קרה שם. מהתנועות המושלמות, דרך ההבעה הרגשית ועד החיבור שלו עם הנסיכה הסינית. הכל זרם כל כך נכון שלרגע ניתן היה לחשוב שמישהו כאן משחק משחק מלוכלך. גם השופטים לא הצליחו לעצור את ההשתפכות. מזל שהיו עוד כמה מתמודדים אחריהם, לצינון האווירה.
מתן דסקל הוא כוכב מסוג אחר. אם תרצו, מדובר בהראל סקעת של הז'אנר. כולו נופת צופים, שחקן מלידה, גמיש וורסטילי בכל מובן. היה כיף לראות אותו מודח רק בכדי למצוא אותו מככב שוב בשלב הסולואים, מרוצה מעצמו ומפגין חיוכים כאילו אין מחר. הביטחון העצמי שלו עלול עוד לעלות לו במחיר יקר, אבל בינתיים אנחנו לגמרי מפרגנים. מקווים שבפעם הבאה יתנו לשני הנסיכים לרקוד יחד.
לצפייה הקליקו על PLAY
אבל בואו נפתח רגע את העדשה ונראה מי עוד נזרק למרכז הפריים. מאיה אמיתי היא ללא ספק אחת הבחורות המקסימות שהתפקדו לשורות המקהלה. גם כשנאלצה להסתבך עם ריקוד לירי ועם בן זוג שגבוה ממנה בראש וחצי, היא הפגינה כישרון גדול והצליחה לסנוור עם המון חן ויהלומים שנתלו על צווארה. הצמד לירן זכריה ואלמוג בן חורין הוכיח מה תחרות יכולה לעשות לבן אדם. היא הפכה להיות רבע עוף ונתנה קטע היפ הופ מלא פאן, והוא שבא ממקום קלאסי עשה שינוי תדמית מהילד הטוב בסטודיו לילד המופרע של הבלוק. רק ההתלהבות האינפנטילית שלהם הזכירה לנו שמדובר בנספח גילאי מהצופים. ומשפט אחד על דנה פרידר: מדובר ביורשת של אגם רודברג. גם יפה, גם מתוקה וגם תשתחל נכון לכל טלנובלה בה יש ילדה אחת שמוטרדת מינית. הנוכחות שלה כובשת, הריקוד - קצת פחות.
עכשיו נעלה לדיון קצרצר את השאלה הבאה. מה נסגר עם שופטי התוכנית? מילא שעידו תדמור הפך לצביקה הדר של השולחן וכל מה שיש לו להגיד מסתכם במחמאות כבושות בסוכר, אבל שאמדורסקי, המכשפה מהמערב, תיהפך
משפט אחרון על המודחים: מורן אביטל היא הבלונדינית שלא הצליחה לכבוש את ליבכם. אין מילים רעות להגיד על הבחורה השאפתנית הזו, מלבד העובדה שהקהל כנראה יודע להבחין בניואנסים. החדות שכל כך מתבקשת בריקוד לא הייתה שם. המחמאות שקיבלה בסוף התוכנית, הגיעו לה בשל העובדה שהיא הקרינה טונה של חיוביות אבל מסתבר שזה לא הספיק. אדם רייבי, שהיה קצת ממזרי בהתחלה, איבד כיוון ולא הצליח לשמור על הפאסון שהובטח לנו. ככה זה כששבוע לפני מופיע בחור בשם יגאל עזרתי ומפרק כל חלקה טובה בגוף, בלי שברי מאמץ.
ביזאר: "זה שאין לו שוט, לא אומר שהוא לא יצליף בכם" (צביקה הדר על השופט, דוד דביר)
כנות: "החיוך שלה שובר אותי" (מיכל אמדורסקי על דקלה דמתי)
אנדרסטייטמנט: "יש בזה טיפה מיניות וזה טיפה מביך אותי" (מתן דסקל על הריקוד עם מורן אביטל)
ביקורתיות: "התגעגעתי לריקוד של ליאור ורוני" (דוד דביר על הקברט של מתן דסקל ומורן אביטל)
חייתיות: "או או או או או או או" (אונה, מנסה לעשות קולות של קופה בשביל להביע התלהבות מאלמוג ולירן)
טיפת מזל: "המכנס שלי נפל רק טיפה" (דנה פריגר בטוחה שאדם רייבי לא ממש ראה הכול)
חשבונאות: "יש לך טכניקה של חמישים אחוז מתוך מאה" (הגברת אמדורסקי על דנה פריגר)
אוריינטליזם: "מהיום קוראים לך שמרית" (צביקה הדר מגייר את הנציגה הסינית, ג'יאן אי)
נא להמתין לטעינת התגובות
