דומיננטית ושתלטנית
אחרי שנים של הערכה מקצועית ואלמוניות ציבורית, שרה פון שוורצה מוצאת את עצמה בפאתי ארץ הסלבז עם "מעורב ירושלמי"
"בהתחלה", היא נזכרת, "התפקיד היה של אמא לילדים מבוגרים מאוד ואני הזדעזעתי, הייתי בת 32 וציפו שאני אשחק את אמא של נבו קמחי, שבכלל גדול ממני בשלוש שנים. די נפגעתי, הלכתי לאודישן מתוך מחאה וכמו תמיד האודישנים שאתה הכי לא רוצה להתקבל אליהם, אתה הכי טוב בהם. ברגע שקיבלתי את התפקיד נעלבתי עד עמקי נשמתי אבל אמרתי לעצמי:'שרה, את עושה רק תיאטרון, מה אכפת לך, תעשי קצת טלוויזיה'. עשינו פיילוט, אחר כך החליטו להפוך אותי לאשתו השנייה והצעירה של שמיל בן ארי, בעיית הגיל נפתרה ולאט לאט התאהבתי בדמות הזאת של לאה שדה. העונה השנייה כבר היתה תענוג, באתי לסט והרגשתי שאני לא צריכה לשחק, יש רגעים כאלה במשחק שפתאום נחה עלייך הרוח".
המסלול של משפחת שדה הירושלמית אל מסך הטלוויזיה שלנו היה מפותל ומטורף במיוחד. צילומי החוץ של העונה הראשונה הופסקו כשערוץ 10, אז הגוף המשדר, נקלע לקשיים. המשכורות עוכבו, השחקנים כבר פנו לתפקידים אחרים אבל אז העניין נפתר והצילומים הושלמו. בעונה השנייה, רגע לפני המכרז, "טלעד" חטפו את הסדרה וייעדו אותה לפריים טיים של ערוץ 2. אבל אז הגיע ההפסד המביך במכרז, "מעורב ירושלמי" שוב נותרה בלי בית, השחקנים והיוצרים שוב נתקפו במצוקה נשימתית ואז הגיעה "קשת" וטרפה מחדש את הקלפים.
ביום חמישי הקרוב יעלה בערוץ 2 הפרק הראשון בעונה השנייה וב"קשת" כבר מתכננים עונה שלישית. בין לבין הספיקה הסדרה לזכות בביקורות אוהדות ובפרסים הגדולים של האקדמיה לטלוויזיה, אחד מהם הגיע לידיה של פון שוורצה שהוכתרה כשחקנית השנה בסדרת דרמה.
"זה היה מוזר לעמוד שם על הבמה בטקס כזה של ערוץ 2", היא משחזרת, "יום לפני הלכתי למעצבת קרן אוברזון שהיא גם חברה שלנו. אמרתי לה: 'תשמעי, אני לא יודעת, יש לי איזה טקס, אני מועמדת'. היא אמרה לי: 'שרה, מפגרת, אני נותנת לכל אחת אז לך אני לא אתן? בואי, קחי שמלה'. שעתיים לפני הטקס היתה לי מסיבה בגן של הילדה, רקדתי איתה ועם עוד 30 ילדים בג'ימבורי שבפארק הירקון, משם טסתי לטקס, כדי לא לאחר התלבשתי באוטו, הסוכנת אמרה לי להכין תודות אבל שכחתי את הפתק באוטו, באמת לא האמנתי שאני אזכה".
חשבת שדווקא התפקיד של לאה, הדודה האשכנזייה והצמחונית שנכנסת בפתאומיות למשפחת שדה, יפתח לך דלתות רבות כל כך?
"ממש לא. בהתחלה היה לי קונפליקט עם התכנים. לא רציתי להשתתף בפרויקט שכל מטרתו לרצות את חברי מועצת הרשות השנייה. מהר מאוד הובהר שלא תהיה כאן פוליטיקה, רק חיי היומיום של משפחה דתית בירושלים, גיבורים שלא מראים כאן בדרך כלל. הסדרה הזאת מוכיחה שבסופו של דבר מתחת לכיפה ולשביס כולנו בני אדם שמתמודדים עם אותם פחדים ועם אותן בעיות, וזה משרת מאוד את האמונות שלי. בשבילי, זה גם היה סוג של נוסטלגיה כי אני גדלתי במשפחה דתית. היום אני חיה חיים חילוניים לגמרי ופתאום להיכנס לבגדים הצנועים וללכת את ההליכה המהירה והמבוישת של בית הכנסת, לשחזר את העצירות הרגשית של אישה דתייה, זה היה סוג של התמודדות עם דברים שהדחקתי מזמן".
כבר שאלו אותך המון על הסיפור המשפחתי שלך שמתחיל בכלל במשפחת אצולה גרמנייה, אז לטובת מי שלא יודע, תני לי פירוט שורשים קצר ב-30 שניות
"ההורים שלי נולדו בגרמניה, אבא שלי הוא ברון. יום אחד כחלק ממרד שנות השישים הם החליטו להתגייר, עלו לארץ ונעשו דתיים מאוד. צריך להבין, בשנות השישים רוב הגרמנים הצעירים חיפשו רק איך לברוח מגרמניה, איך להיות ההיפים הכי פרועים, אחרים מכל מה שההורים שלהם עשו, אז ההורים שלי קמו בוקר אחד
זה בטח שוק גדול להיפרד מאלוהים ומאבא בגיל 14?
"אתה יודע, אומרים שכדי להפוך לאיש מעניין אתה צריך ילדות מעניינת ולי לבטח הייתה ילדות מעניינת. היום אני יודעת שמשום שגדלתי בלי שורשים נעשיתי אמא בגיל צעיר מאוד. הייתי צריכה משקולת כבדה שתגרום לי להיות שייכת לארץ הזו. לפני האימהות לא הייתי שייכת לכלום, הייתי בן אדם תלוש ואומלל, הייתי חייבת משהו שייתן לי משקולת וזה מה שנתנו לי הילדות והזוגיות וגם המשחק. מכיוון שאין לי זהות המשחק הוא תשובה נפלאה. יכול מאוד להיות שאם הזהות שלי היתה ברורה יותר אז בכלל לא הייתי נעשית שחקנית".
תפקיד האם שמעסיק את פון שוורצה באינטנסיביות בחיי היומיום ("יש לי שלוש בנות: גאיה, אמה וליה), הפך למרכז הכובד שלה גם כשחקנית. על הבמה היא משחקת מדי ערב את גרטרוד, אמו השנויה במחלוקת של המלט בהפקה המסעירה של עמרי ניצן, ובעונה השנייה של "מעורב ירושלמי" היא נכנסת להריון ראשון. "במהלך העונה יתברר שההריון מסכן את החיים של לאה", מסבירה פון שוורצה, "אף שבעלה, שמעון, ידרוש להפסיק את ההריון היא תיקח את הסיכון ותמשיך. האישה הזאת תעשה הכל בשביל ילד ואני לגמרי יכולה להבין אותה".
וגרטרוד, מלכת דנמרק, גם אותה את מצליחה להבין?
"גרטרוד היא אישה שחיה בתקופה מסרסת מאוד שבה לנשים אין שום זכות דיבור. אני ניסיתי להבין אותה, להציג את המחאה הנשית שלדעתי נמצאת במחזה הזה. כל הגברים שיוצאים מההצגה כועסים עליה אש, אבל נשים שבאות אליי אחר כך מסמפטות אותה מאוד. זה נכון שגרטרוד מתחתנת עם גבר חודש חודשיים אחרי מות בעלה, אבל צריך לזכור שבתקופה הזאת לא משאירים ממלכה בלי מלך. המלט במצב נפשי לא טוב, המועצה ממליצה להמליך את קלאודיוס וגרטרוד נפטרה מעול גדול מאד כי היא ממש לא בקטע של למלוך, היא בקטע של ליהנות עוד פעם מהחיים. היא אומרת לעצמה:'אני בת 45, בוא נחיה עוד פעם אחת לפני שאני מתה".
בואי נזכיר רק שקלאודיוס, הגבר שהיא מתחתנת איתו כמה חודשים אחרי האובדן, הוא האיש שרצח את בעלה
"גרטרוד לא יודעת שבעלה החדש רצח את הקודם או שהיא מעדיפה להתעלם, היא לא טיפוס שחוקר את האמת. המשבר שלה הוא משבר שנשים יכולות להזדהות איתו מאוד, התסכול הזה של לרצות לחיות עוד פעם, לחיות בלי שום עול. הבעל מת, הילדים גדלו, אז שיעזבו אותנו בשקט. היא בטח אומרת לעצמה:'המלט הזה, איזה דבק, לך ממני, קרצייה. מה אתה רוצה? די, גידלתי אותך עד היום, תן לנשום שנייה'".
נשמע כאילו התפקיד הזה ממש הפך לך משהו בבטן.
"אני שמחה לשחק את זה רק כדי להבהיר לאנשים שלפני מאה שנים אנחנו, הנשים, היינו לא אזרחים סוג ד', היינו שוות ערך לכבשים. מה היו הנשים? סבתא שלי, ללמוד הוראה לא הרשו לה, להחזיק חשבון בנק אישה לא יכלה. מה הייתה אישה? כלום. איבדה את הבתולים שלה, איבדה את החיים שלה. אני שמחה לשחק את זה רק כדי למחות נגד זה ערב ערב. זה גם תפקיד שנותן לי הזדמנות להתפרע, תמיד נתנו לי את תפקידי הליידי האצילה המאופקת, זה כנראה קשור לשם שלי, פון שוורצה, אבל התפקיד של גרטרוד הוא אחר. זו אישה עם המון סקס אפיל, מישהי שקשורה לגוף שלה יותר מאשר למוח שלה, לקח לי זמן להתמודד עם זה. זה תפקיד שהוציא את הנשיות שלי החוצה, נשיות שאני הרבה פעמים מעדיפה להחביא".
איך הייתה העבודה עם איתי טיראן?
"אני מעריכה מאוד את איתי, הוא בטוח בעצמו, עושה יופי של עבודה. איתי עשוי מחומרים של בן אדם שמקבל דברים שהוא רוצה וזה דבר שמרשים לראות אותו".
כשהתחלת היית אסרטיבית פחות?
"אני מאמינה שאנחנו מתפתחים באופן שהגורל קבע לנו. יש כאלה שמוכנים מהר מאוד לקבל את כל מה שרצו, כי הם חייבים את זה, הם לא יכולים בלי זה ויש כאלה שצריכים לקבל את הכל לאט, במינונים קטנים, כי הם לא מוכנים עדיין".
על מה אנחנו מדברים בעצם, על תהילה? על כוכבות? מפריע לך שלמרות הביקורות המעולות שקיבלת תמיד לא הפכת ל"כוכבת"? את ענת וקסמן וקרן מור ששיחקו איתך ב"חברות הכי טובות" כולם מכירים ואותך פחות.
"אני לא יודעת. שנתיים אחרי שיצאתי מבית צבי ילדתי, הייתי חייבת להשקיע בבית וחוץ מזה ענת וקרן קצת יותר מבוגרות ממני. אני גם לא מתעסקת בדברים האלה. כאילו, אתה שואל בקטע של קנאה? לא, אני לא חושבת שיש בי קנאה. אין לי צורך עצום להיות סלבריטי, אני די בחרדות מזה, נגיד עכשיו כש'מעורב ירושלמי' יגיע לערוץ 2 יותר אנשים יראו אותי וממש לא בא לי שייכנסו לי לוורידים. מצד שני אהבת הקהל חשובה לי מאוד, זה כן".
את מתגעגעת לקרן מור ולענת וקסמן? אחרי 750 הצגות יחד נעשיתן חברות?
"אני מתגעגעת מאוד, יש בינינו אהבה אבל אנחנו לא מדברות בטלפון בכל יום. אנחנו גם שונות מאוד זו מזו, זה היה סוד הקסם של ההצגה. הן לימדו אותי הרבה. עד'החברות הכי טובות' שיחקתי רק בדרמות, כשהקהל צחק בהתחלה הייתי די בהלם, הרגשתי שהם מפריעים לי. ענת וקרן לימדו אותי לקחת פאוזה בין צחוק לצחוק, לנשום, לחכות בין בדיחה לבדיחה, לתת לקהל להשמיע את צחוקו. הייתה שם גם אחווה נשית נדירה, כולנו נשים, שלושתנו אחרי לידה, בשתיים בצהריים לקחנו את התיק והלכנו לילדים. הוכחנו שאפשר לעשות הפקה מצליחה בטירוף בלי לברבר ת'מוח בחזרות. הכל היה תכלס, עובדים, מתקנים, צוחקים קצת, מרכלים קצת, הולכים הביתה".
שם צמחה הפעילות שלך סביב הקשיים שמציבים בפני נשים עובדות?
"כן, זה התחיל ב'חברות הכי טובות'. יזמתי הצעת חוק בנוגע להכרה בהוצאות טיפול בילדים כהצעה מוכרת במס. זה הגיע לפיילוט בכנסת, מחכים לתשובות. אני מקווה שזה יקרה, אתה לא יודע כמה כסף שחקניות שופכות על גנים, בייביסיטר ומטפלות אחרי שהן יולדות. המון שחקניות הפסיקו לעבוד בגלל זה, אז אני והשחקנית, שירי גולן, החלטנו לעשות מעשה, התחלנו מאבק ואחר כך גם אסתי זקהיים הצטרפה ויונה אליאן ושחקניות נוספות".
גם את חשבת מתישהו לפרוש?
"לא, להפך. המסר שלי הפוך לגמרי, תמיד אמרתי שגם אם כל המשכורת שלי תלך למטפלת אני אמשיך לשחק. אני אעשה גם וגם, קריירה ומשפחה, למרות הקושי. אז יש לפעמים הערות קצת לא נעימות נוסח'די, את תמיד בהריון, מה קורה לך, תפסיקי כבר'. כשבעלי בחר להישאר עם הילדים בבית במשך כמה חודשים התגובות כבר נעשו שוביניסטיות מאוד. אבל בסדר, אני גם אמא וגם שחקנית ואפילו אין לי רגשות אשמה. הילדות שלי יודעות שאני תמיד אהיה שם בשבילן, אם הן חולות או במצוקה אני אעזוב כל חזרה ואבוא להיות איתן בבית. יש לי שלוש בנות נהדרות: חזקות, דומיננטיות, שתלטניות. נשים אמיתיות, כמו שאני אוהבת".
נא להמתין לטעינת התגובות
