גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


אחרי שהטיף-טף הפך למבול

מריץ' ורץ' יוצא ריצ'רץ'. מ"טיף וטף" יוצאים 600 אלף עותקים, פנטהאוז מפואר ואגו חסון אחד, העונה לשם משה דץ. בראיון אישי במיוחד הדצים מדברים על הסמים, חילופי הזוגות והבגידות

רוני קובן, ''פרומו'' | הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דץ ודצה באו לראיון מוכנים. מול צרור השאלות הנוקבות על התדמית המתקתקה, הביקורת המזלזלת והשמועות על גירושים, הם שלפו שוב ושוב מספר אחד. 600 אלף. זה מספר העותקים שמכר עד היום קונצרן קלטות הילדים שלהם, "טיף וטף". תחשבו על המספר הזה, 600 אלף עותקים, או כמו שמיטיב להצטנע דץ: "אנחנו היום המותג המצליח בעולם הבידור, אולי חוץ משלמה ארצי".

אז אחרי פרזנטציה דו-ראשית שכללה נוסטלגיה מרגשת (דץ: "אני המצאתי את השם 'טיף וטף'" ), תוכניות לעתיד ("אנחנו כבר חושבים על'טיף וטף6'") ואפילו קפיצה קטנה לחו"ל ("לא מזמן הופענו עם 'טיף וטף4' בניו יורק"), הגיע הרגע שבו השיחה, בטוויסט מפתיע, התחילה להיות מעניינת באמת. אולי מפני שהשניים הגיעו לראיון מותשים בסופו של יום הופעות מפרך, ואולי מפני שהם בכלל לא מרובעים ומלוקקים כמו שחשבנו, מצאתי את עצמי מאזין בסקרנות למונולוג זוגי מפתיע על אהבה אחרי 20 שנות נישואים, ניתוחים פלסטיים וחילופי זוגות. אפילו דיברנו על האוכל המצוין שמכינה מרסל, האמא של נינט. בסוף השיחה, כשזרקתי להם את הקלישאה של "אהבה עד המוות", אורנה ומשה דץ התחמקו באלגנטיות. לזוג של המדינה נמאס להיות הפוסטר צחור השיניים של יום המשפחה.

"מה זה אוהבים לנצח?", אמרה לי דצה בחיוך עייף, "אנחנו חיים כמו כולם, מיום ליום".

בפעם ה-5,000, יש ביניכם מתחים? אתם רבים בכלל?
דץ:  "יש ויכוחים, בטח, אורנה יכולה לחשוב אחרת ממני והרבה פעמים היא צודקת. כמעט תמיד היא צודקת ".

די , מספיק, בואו לא נעלה על ההתחלה את מפלס הקיטש.
דץ: "אני מודה שבהתחלה כשהיא מעירה לי על משהו, נגיד על ההפקה של 'טיף וטף', אני מתעצבן. התגובה הראשונה היא 'מה פתאום, מה היא מבינה'. אחר כך אני נרגע".
דצה: "ושלא יחשבו שאנחנו רבים רק על עבודה. לא חסר על מה לריב. אנחנו כמו כולם. יש לנו בית, ילדים, אנחנו חיים בארץ הזאת, חיים באטרף. הכי מעצבן אותי שהוא קובע לפעמים לוח הופעות רצחני, כשאני מוצאת את עצמי בשבוע אחד מופיעה במעלות, עכו וקריית גת. זה קורע אותי, על זה אני רבה איתו".
דץ: "ושוב, את צודקת".

אז זה נכון מה שאומרים, שאורנה היא הגבר בבית?
דצה: "איזה גבר... אני יכולה לכעוס עד מחר, בסוף הוא זה שקובע".

כמה שנים אתם ביחד?
דץ: "20 שנה . באוגוסט זה היה 20 שנה".

מזל טוב. איך חגגתם?
דצה: "איזה חגגנו, היינו בהופעה. אנחנו כל הזמן מופיעים".

לא נשמע הכי רומנטי.
דץ: "אנחנו משתדלים לשלב, נגיד אורנה צילמה עכשיו את 'הברבור' בים המלח, אז בסוף השבוע כולנו הצטרפנו אליה לוויקנד בבית מלון".
דצה: "הוא קנה לי תכשיט יפה נורא, הלכנו למסעדה עם חברים, אבל זה בקטנה, אתה יודע, לא צריך לעשות אירוע באולמי שושנים".
"באוגוסט זה היה 20 שנה". דץ ודצה, צילום: נעם וינד נעם וינד
אנ' לא שלמה ארצי

פגשתי את הדצים רגע לפני החגים, בקפה החזיתי של קניון גבעתיים. הסיבה להתכנסות היא, כן, ניחשתם נכון, "טיף וטף" חדש, חמישי במספר, שנושא את כותרת המשנה "אני ישראלי" והופק בשיתוף חברת "הד ארצי". רגע לפני שהתיישבו לידי, מיהרו השניים להציץ בבובות הקרטון המחייכות שלהם, שהציפו את חנויות הסרטים והמוזיקה.

"למה משה דץ משחק מחבואים?" שאלו מודעות

הפרסומת של "טיף וטף 5", "למה אורנה קופצת על חבל? ולמה חיים רביבו אוכל איתם ארוחת הבוקר". "זה מדהים", אומרת דצה, "הכי מרגש היה כשהופענו עם 'טיף וטף' בניו יורק, בברודווי. פתאום נפתח המסך ואולם שלם שר 'איפה, איפה, איפה העוגה', ממש באדיקות של וודסטוק". או כשכולם שרו את 'יום הולדת יש פעם בשנה' כל היורדים ביחד, ממש בית כנסת חילוני".

קצת הגזמת, לא?
דץ: "תשמע, עשינו יותר מ-500 הצגות , מכרנו מאות אלפי עותקים, אני לא חושב שיש לזה תקדים".

בקיצור , נהייתם מליינים.
דצה: "אנחנו עובדים קשה, כמו כולם, ומשתדלים לחיות בפרופורציות".
דץ: "אנחנו גם מפיקים הכל לבד, הקפדנו על זה מתחילת הדרך, אף פעם לא חיכינו שמישהו אחר ידאג לנו, גם כשחיינו בדירת שני חדרים, 42 מטר".

קראתי בעיתון שקניתם לאחרונה פנטהאוז ששוויו 900 אלף דולר. דצה: "אז כתבו, אז מה. אף אחד לא נתן לנו אף פעם כסף, אנחנו עובדים כל החיים בשביל להרוויח, ואני לא חייבת לאף אחד דין וחשבון על מה יש לי ומה אין לי".

"טיף וטף" זה בעצם הדבר הכי מצליח שעשיתם ביחד.
דץ: "זה הדבר הכי מצליח בישראל, למעט שלמה ארצי. מבחינת היקף מכירות אנחנו מספר אחת. אנחנו אחת הסיבות לזה שחברת 'הד ארצי' שורדת. המחלקה הכי רווחית שם היא לא מחלקת המוזיקה אלא מחלקת הווידיאו".
דצה: "וזה עם כל הזיופים. הקלטת שלנו היא אחד המוצרים הפופולריים בקרב הזייפנים. לקחו אותנו פעם לראות מחסנים שלמים שמלאים בקלטות מזויפות שלנו והלב נקרע".

אחיך, ירון, נחקר לפני שנה בחשד לניהול אולפן הקלטות פיראטי שזייף אלפי סרטים ודיסקים.
דצה: "נכון. זה כואב. המעשה שהוא עשה באמת לא מקובל עליי והוא יודע את זה, וזה ביני לבינו".
דץ : "זה מצער מאוד, מצד שני הוא אח של אורנה, אז מה שלא יהיה היא יכולה לכעוס עליו, אבל הם תמיד יהיו בקשר".
דצה: "אנחנו בקשר, לא קשר טוב מאוד, זה עשה בלגנים בינינו והוא יודע את זה".

הילדים שלכם צופים בקלטות?
דצה: "תשמע, משה מלחין את השירים בבית בסינתיסייזר מקולקל, אז אין להם ברירה, הם שומעים את השירים ברגע לידתם".
דץ: "הכי כיף לי להלחין כשהילדים סביבי, זה כאילו אתה שר לקהל. עומר שלנו אוהב נורא לשיר אז הוא ישר נותן את הביצועים שלו".

יש לו חלום להיות בשואו ביז?
דצה: "לא רק חלום, יש לו כישרון. אתה מסתכל עליו ורואה שהגנים עוברים, אין מה לעשות. אנחנו עד היום מנענו ממנו ללכת לכיוון הזה. הוא רצה להשתתף בפסטיגל ביחד איתנו ולא הסכמנו".
דץ: "אבל עכשיו הוא כבר גדול, עוד מעט לא תהיה לנו ברירה".
דצה: "לפחות את הילדות שלו ניסיתי לעשות הכי נורמלית ושפויה שיש, כי לכל אחד יש רק ילדות אחת. אני לא בעד ילדים שהופכים לסלבריטיז בגיל צעיר. פנו אלינו המון שנעשה פרסומת עם הילדים, אבל אפילו לא שקלנו את זה. עשינו פעם פרסומת לתפנוקים והם התנו את העסקה בזה שנעשה את הקמפיין עם הילדים. אמרתי להם שעוד לא נולד הסוכן שיוכל לייצג את הילד שלנו ".

חושבים על עוד ילד?
דצה: "לא יודעת, אני בכלל לא בטוחה, תן לנו בינתיים לחיות את היום".
"אף פעם לא חיכינו שמישהו אחר ידאג לנו". דץ ודצה 

בשביל מה יש סכין מנתחים

מה עם מוזיקה, אמנות, ויתרתם?
דצה: "לא ויתרנו, פשוט אין לנו זמן".
דץ: "'טיף וטף' זה פחות 'אמנות' מדיסק חדש? זה בדיוק איך שפעם התייחסו לעולם הזה של בידור לילדים. שחקנים שלא קיבלו אותם להצגות רציניות באו ודקלמו משהו על רקע של שתי קוליסות מתפוררות. אנחנו שינינו את זה".
דצה: "דץ ממשיך כל הזמן לכתוב לזמרות אחרות: שרית חדד, מאיה בוסקילה, הוא כתב לזהבה בן את 'אין אהבה כמו אהבה של אמא'".
דץ: "בתקליט של סקעת יהיה כנראה שיר שלי, אני אוסף כבר שנים שירים בשביל התקליט הבא שלנו, יש לי שירים נהדרים של אבי גרייניק וטל שגב".
דצה: "יש קלטת של שרית חדד שהוא יתחיל לעבוד עליה בקרוב וגם אני, במקביל ל'טיף וטף' התחלתי לצלם את 'המהפך' ונכנסתי חזק לטלוויזיה, כך שבאמת לא נשארה דקה אחת למוזיקה. לא נורא".

דץ, היה לך קשה לראות את אורנה עולה ופורחת בלעדיך?
דץ: "ישר חיפשתי חברת הפקה שתסדר לי גם משהו בטלוויזיה, התחנפתי לאבי ניר חודשים, סתם, סתם, אני צוחק. תראה, אורנה מוכשרת ואני שמח מאוד שרואים את זה. החום שלה, ההומור שלה, יש בה משהו מאוד ישראלי".
דצה: "די, תמשיך".
דץ: "גם אני קיבלתי הצעות, רצו שאני אגיש לייט נייט בערוץ 10, אבל זו תוכנית יומית וזה פחות מעניין אותי. האמת, אני גם לא יודע אם אני מוכשר לזה, הגשה בטלוויזיה, אני בכלל לא בטוח שזה אני. אז אני מפרגן לאורנה, אין בינינו תחרות וזהו".
דצה: "בהתחלה כל הבום הזה קצת הפחיד אותי, להיות לבד בפרונט, זה היה מוזר. מהר מאוד זה התפתח בטבעיות, עשיתי את 'המהפך', 'מלכות היופי', עכשיו סיימתי לצלם את 'הברבור', זה יעלה בנובמבר בערוץ 10".

באמריקה "הברבור" עוררה דיון ציבורי סוער שכלל מכתבי נאצה מתנועות פמיניסטיות ומאמרים קטלניים בעיתונים, את מוכנה כבר להררי הביקורת?
דצה: "לא היה פשוט לעשות ריאליטי שכולל ניתוחים פלסטיים, זה המון אחריות, הרבה אנשים פחדו להפיק את זה. אני בעצמי עובדת על הפרויקט הזה כבר שנה, ואני יכולה להבטיח שזה יהיה שונה לגמרי מהמקור האמריקני. הוצאנו את אלמנט התחרות, יהיו רק סיפורים אנושיים שמלווים תהליך, גיבור אחד בכל פרק. היו לנו 13 נשים בנות 20 עד 50 וגבר אחד".

כל גיבור עבר במקביל כמה ניתוחים?
דצה: "כל אחד עבר כמה ניתוחים, השינוי הוא מדהים, והאושר שלהם הוא גדול כל כך שזה היה שווה הכל. שבוע לפני שהרמתי למישהי את הווילון מעל המראה היא באה אליי בחצאית ואמרה: 'כל החיים חלמתי ללבוש ת'חצאית הזאת, קניתי אותה לפני שלוש שנים כשהייתי שמנה מאוד ורציתי רק להתחבא בחדר. היום החצאית עולה עליי, תראי, אני הולכת בחצאית מיני'. היא התחילה לבכות ולחבק אותי ואני עמדתי שם המומה. מישהי אחרת התחילה ללכת בגופיות. בשביל הרגעים האלה אני מוכנה לסבול הכל".

ועדיין, יהיו כאלה שיאמרו שזו טלוויזיה נצלנית, נמוכה, ניתוחים פלסטיים בשירות הרייטינג.
דצה: "לדעתי זה סוג של התחסדות, כולם היום עושים ניתוחים, כולם רוצים את זה, את כולם זה מסקרן. הייתי בחדרי ניתוח, בבתי חולים, הייתי בהלם מכמויות הניתוחים".

דץ, אני לא רואה אותך עושה ניתוח פלסטי.
דץ: "למה, אם משהו יפריע לי, האופציה תמיד קיימת".
ואת?
דצה: "תראה, אחרי שהייתי בחדרי ניתוח קצת קשה לי לשקול את זה, אבל בעתיד אם משהו בגוף יפריע לי אני אלך על זה. למה לא?".

"'טיף וטף' זה פחות 'אמנות' מדיסק חדש?". דץ ודצה, צילום: רפי דלויה רפי דלויה

סקעת או מויאל?

בואו נדבר קצת על התדמית הנקייה שלכם.
דצה: "שום תדמית, אנחנו אנשים כאלה, נורמלים, אין לנו שלדים בארון ואין לנו שריטות בראש. אנחנו פועלים שחורים בתעשיית 'טיף וטף', אין לנו זמן למשהו אחר".

נו באמת, אתם הרי חלק מהברנז'ה, לא נתקלתם אף פעם בסמים קלים, קוקאין?
דץ: "אנחנו לא מסתובבים במועדונים, רוב הפגישות החברתיות שלנו מתקיימות כאן, בסלון בגבעתיים".
דצה: "אני בטוחה שיש בברנז'ה אנשים שמשתמשים בסמים, אלה פשוט לא החברים שלנו. אני לא מרגישה צורך לעשות את זה, זה לא מעניין אותי

מה עם חילופי זוגות?
דץ: "זה גרוע יותר בעיניי מסמים. נראה לי מפגר נורא".
דצה: "אנחנו זוג, בעניין הזה תאמין לי שאנחנו חושבים אותו דבר".
דץ: "אנחנו מסתובבים במקומות אחרים, נגיד מאחורי הקלעים של הפסטיגל, הרבה מהחברים החדשים שלנו פגשנו שם".

מי למשל?
דץ: "נינט. היא מדהימה, אנחנו מתים עליה, אנחנו חברים טובים נורא ותדע לך שאמא שלה היא הבשלנית הכי טובה בארץ, אחרי אמא של אורנה כמובן".

מה עשיתם במטבח של נינט?
דצה: "אנחנו חברים שלה ושל רן דנקר, ונינט הזמינה אותנו לאכול את המטעמים של אמא מרסל בקריית גת. שנים לא היה לי טעים כל כך. אתה נכנס הביתה ומוצא ערימה של סירים, טעמים וריחות, מדהים".
דץ: "אנחנו גם מעריכים מאוד את סקעת".
דצה: "בעיני הוא הזמר הכי טוב שצמח כאן בשנים האחרונות".
דץ: "לא קשור כמה אני אוהב את מויאל, אני חושב שסקעת הוא פרפורמר ענק".

הרבה זמרים התמרמרו השנה על "כוכב נולד", אמרו שהיא שברה את השוק, שלא נשאר מקום לזמרים שעובדים קשה כבר שנים.
דצה : "אני ומשה הלכנו ברגל והילדים האלה טסים לצמרת במטוס סילון, אז מה, למה שיסבלו כמונו? "
דץ: "ואיך יהודית רביץ התגלתה? בפסטיבל הזמר. גם שלמה ארצי הפך כוכב בן לילה, וריטה כבשה את המדינה בקדם אירוויזיון. פעם היה קשה לזמרים להיכנס לטלוויזיה, אמרו שזה מוריד את הרייטינג, היום זה התהפך לגמרי. הרווחנו המון זמרים חדשים בזכות 'כוכב נולד'".
דצה: "זה גם לא חוכמה להתגלות בן לילה, החוכמה היא להישאר שם, לשרוד, להביא הוכחות".

אתם עדיין נפגעים כשכותבים שאתם אמנים של ועדי עובדים?
דצה: "למה נפגעים, זאת מחמאה ענקית. כותבים מה שכותבים והנה אתה בא ומראיין אותנו עכשיו, אנחנו שורדים וזה מה שחשוב. יאללה, לשאלה הבאה".
דץ: "הביקורת לא מוכרת תקליטים, אנחנו מוכרים".
דצה: "אנחנו חביבי הקהל וזה נפלא, אני לא רוצה שום תואר אחר. לפעמים אני פותחת עיתון, קוראת ביקורת רעה, נפגעת לכמה שניות וממשיכה הלאה".
דץ: "יש תוכניות חומש. בחנוכה נעשה מחזמר עם יעקב כהן וחני נחמיאס, זה יהיה עיבוד לאגדות אנדרסן, אני אהיה הנס כריסטיאן ואורנה תהיה המלכה".

אין פנטזיה לעשות משהו נועז יותר?
דץ: "כן, תוכנית אישית ב-RTL".
דצה: "פעם, אחרי תקופה עמוסה מאוד, אמרתי לדץ: 'די, בוא ניקח הפסקה, בוא נעצור הכל, נחיה קצת'. אחרי יומיים של חופש התחרפנו לגמרי. זה החיים שלנו, 'טיף וטף', ההצגות, הטלוויזיה. אם תיקח לנו את זה אנחנו נשתגע. בשבילנו החלום מתגשם יום יום, מי צריך יותר".

היום, אחרי 20 שנה ביחד, אתם כבר יודעים שזה לנצח?
דצה: "לא. אין שום דבר לנצח. יש משהו לנצח? אתה יודע מה יהיה בעוד דקה? אנחנו עכשיו ביחד וטוב לנו, למרות שיש כל יומיים שמועה שאנחנו מתגרשים או חיים בבתים נפרדים".
דץ: "אנחנו לא מודל ולא מיתוס. אתה חי עם בן אדם מתוך אהבה אבל אי אפשר לדעת מה יקרה, 'אהבה עד הקבר' זה לא בשבילנו, אנחנו חיים מיום ליום וחיים טוב. זהו".

עדכון אחרון : 21/10/2005 10:45
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
ניווט מהיר
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים