"בחו"ל מנשקים ידיים לאמנים מבוגרים"
פיק אפ * הלהקה * פנקס הקטן * התיאטרון היידי * שיקגו והעולם כולו. מי יותר ראוי מששי קשת לפתוח את מדור הראיונות החדש של אסי עזר
קשת לא נח לרגע בארבעת העשורים האחרונים, הישג נדיר בתרבות כוכבי האינסטנט העכשווית, וזו סיבה מצוינת לפתוח איתו את המדור.
את ששי אני תופס אחרי עוד יום צילום של "פיק אפ" בקוטג' המעוצב שלו.
נו ששי, אז איך זה לשחק בטלנובלה?
ששי במבט מופתע: "זאת דרמה יומית" (להלן המשפט השנוא עלי מכל).
נו באמת, ממך לא ציפיתי לשמוע את זה. זאת טלנובלה ואתה יודע את זה.
"תראה, אני לא מבין בזה, אבל הסבירו לי שטלנובלה זה משהו שיודעים בו את ההתחלה האמצע והסוף ואצלנו לא יודעים, פשוט לא יודעים".
מתעורר בי החשד שבהפקה שטפו לכוכבי הסדרה את המוח לגבי יחסי הציבור ואני מנסה שוב: אתה חושב ש"פיק אפ" היא תוכנית טובה?
"אני לא יודע, אין לי למה להשוות את זה, אף פעם לא ראיתי טלנובלות. אני יודע שיש המון עקיצות על הסדרה הזאת. מצד אחד אומרים שאין רייטינג ומצד שני כל מקום שאני הולך קוראים לי שלמה צוקרמן. סיפרו לי שיש מתמטיקה קבועה שבהתחלה כולם כותבים נגד התוכנית ואז לאט לאט מתחברים לזה ומהפרק החמישים מתחילים לפרגן.
"חוץ מזה,
את הנימוקים האלה שמעתי במדויק לפחות משלושה שחקנים נוספים של פיק אפ ואני מגיע למסקנה - אכן מדובר בשטיפת מוח. נעבור הלאה.
כשעשיתי סקירה על הקריירה שלך, גיליתי שרק בעשר שנים האחרונות היית מעורב לפחות בעשרה פרויקטים שונים. איך אתה מסביר את התחושה שכאילו נעלמת עד הקאמבק ב"שיקגו"?
"אני יכול לתת לך דוגמא שבתחילת שנות ה-80, כשעשיתי את 'שלוש ארבע חמש וחצי' עשיתי במקביל גם הצגות וגם סרטים ועדיין היו אנשים ששאלו אותי לאן נעלמת. אין, אי אפשר לתת כרטיס נוכחות לכולם.
"זה כמו שפעם ראיינו את יונה (אליאן, א.ע) ושאלו אותה איך אני מסתדר עם העובדה שהיא כל כך מצליחה ואני לא עובד. היא היתה המומה. היא אמרה להם 'על מה אתם מדברים הוא עובד כמו מטורף'. נו, אתה רואה".
אולי אתה לא מספקאת הסחורה לתקשורת ובגלל זה היא מתעלמת ממך. אני לא זוכר שקראתי עליך כתבה אחת של "כך התמוטטתי" או "התמכרותי ל..." או "ששי קשת - השנים הקשות". היום הרי זה תנאי לכתבה בכל עיתון.
"מה אני אעשה? אורח החיים שלי תמיד היה מאוד מרובע ורגוע. אין לי שלדים בארון ואני מעולם לא הלכתי ומכרתי את חיי כדי לקדם משהו. עשיתי כל כך הרבה הפקות ולא היה לי מה לתת ליחסי ציבור, שום סיפור אישי קורע לב. תמיד היתה ליחסי ציבור בעיה איתי. אבל תראה מה זה, כשאני ויונה העלנו את המופע 'נוסטלגיה זה לא מה שהיה' כל העיתונים וכל ערוצי הטלוויזיה חיזרו אחרינו, בלי שמכרנו שום דבר מהחיים האישיים שלנו".
טוב זה לא פייר, זה אתה ויונה, אז כבר יש פה סיפור.
"אבל זה תמיד אני ויונה. גם אתה תשאל אותי תיכף על יונה".
לא אני לא.
"כן אתה כן."
לא אני לא.
"אבל הנה כבר עכשיו דיברנו על יונה, אז אכלת אותה", הוא צוחק. אני מחייך ונשבע לא להעלות את שמה של יונה שוב, למרות שעכשיו זה קצת מדגדג לי.
יש תחושה שהתקשורת והתעשייה מתייחסים לכוכבים הוותיקים כמוך, כמו חנה לסלאו או צביקה פיק בחוסר כבוד. כאילו התקשורת לא יודעת איך לאכול את הדור הזה שלכם, שממשיך להסתובב כאן ולעבוד במקביל לכל הכוכבים הצעירים, אז היא לועגת לו.
"האמת היא שאין כבוד בכלל בארץ. אין כבוד לשום דבר שקשור לוותק. אין כבוד לתרבות שהיתה, אין כבוד לבתים עתיקים לעצים עתיקים אז איך אתה רוצה שיהיה כבוד לאמנים מבוגרים? בחו"ל אנשים מנשקים ידיים של אמנים מבוגרים.
"למרות זאת, אני לא מרגיש את זה על בשרי ואני חייב להגיד לך שאני חושב שיש שיתוף פעולה עם אלה שלועגים להם לאלה שלועגים. אני לא מוכן לעשות מעצמי צחוק כדי ששמי יהיה כתוב בעיתון. אני לא אלעג לעצמי כדי למכור את מרכולתי. אפילו אם אמנותי תיפגע".
ומה לגבי מוזיקה? אתה חושב שהיום ששי קשת, בתור זמר,עוד רלוונטי? אתה יכול להוציא היום אלבום שימכור?
"כל פעם שואלים אותי למה אני לא מוציא תקליט. בוא נאמר שלאורך השנים הוצאתי תלקיטים אבל באופן מפוקח. ידעתי שאני עושה אותם בעיקר לעצמי, ידעתי שלא ממש יקנו אותם ושלא ישמיעו אותם ברדיו. עשיתי מוזיקה קלאסית, מי ישמיע מוזיקה קלאסית? למה לי להוציא שלושים אלף דולר על משהו שאני כל כך אוהב ואף אחד לא יקנה? אין טעם".
אז אתה מתמקד בתיאטרון. איך אתה מרגיש עם זה שיעל בר זוהר מככבת היום במחזמר "מרי לו" ב"הבימה" ומלכת יופי לשעבר היא כוכבת "החדר הכחול" בבית ליסין?
"תשמע, התיאטרון חייב לזוז קדימה. הוא חייב למכור את עצמו. חוץ מזה יעל בר זוהר נמצאת כבר תקופה ארוכה במקצוע ואני חושב שהיא הרוויחה את הזכות לככב במחזמר שכזה. כמו לינור אברג'יל שמשחקת ב'חדר הכחול' . כולם בזמנו הרימו גבה כי היא דוגמנית אבל ציפי פינס לקחה אותה להצגה כי היא היתה המורה שלה בבית צבי והאמינה ביכולות שלה והיא עושה תפקיד מצוין".
כן, אבל אי אפשר להתעלם מזה שציפי פינס הביאה את בית ליסין למקום אחר - פופולרי, פחות איכותי.
"בית ליסין הוא אחד משני התיאטראות היחידים שהם רווחיים היום לצד הקאמרי. ציפי עשתה איתו עבודה מצוינת. כמנהל תיאטרון אתה חייב לחשוב על קהל היעד שלך ואם היא לקחת את ריטה לשיקגו תפקיד ראשי, אין ספק שהיתה לה מחשבה של למכור. אבל לעזאזל, זאת ריטה - היא זמרת, היא שחקנית. אפשר לאהוב אותה ואפשר שלא אבל היא שחקנית מצוינת".
דובר בזמנו לעשות מחזמר עם שרית חדד בתפקיד הראשי. היית משתתף במחזה כזה?
"תמיד חשוב לי קודם מה יהיה התפקיד שלי. תראה, היום לכל דוגמנית קוראים שחקנית וכל מי שעושה משהו בטלוויזיה הוא ישר כוכב. אנחנו כששאלו אותנו פעם מה המקצוע שלנו גמגמנו הרבה עד שאמרנו זמר או שחקן. היום, הדוגמנית שהייתה לה שורה אחת באיזה סרט מיד רצה ואומרת שהיא שחקנית.
"אני אמנם קצת מתפתל בתשובה שלי אבל אלו הם פני התיאטרון היום. הלוואי והתיאטרון היום יכול היה לעשות רק תיאטרון איכותי אבל אין ברירה חייבים להתפרנס ויש מלחמה על הקהל. זה חלק מהחוקים החדשים של המקצוע. ובכל זאת, תראה את יהודה לוי, שחקן מצוין. ראיתי אותו ביוסי וג'אגר - מצויין. אני לא יכול לפסול אותו כי הוא עשה טלנובלה או פרסומת. לגבי שרית חדד אני אשפוט אחרי שאני אקרא את המחזמר".
אתה בעצם היהודה לוי של פעם - אליל נוער לשעבר והיום אתה עושה הצגה בתיאטרון ביידיש, אני חושב שאם מישהו יגיד ליהודה שזה העתיד שצפוי לו הוא דיי יתבאס.
"תשמע, אני נלחמתי שנים באימג' של אליל נוער והיה לי מאוד קשה לצאת ממנו. תמיד היה בזה משהו שטוח, בלי מסה תרבותית. אני עברתי תקופות של קריעת הבגדים שלי ורדיפות אחרי ברחובות, מטורף! אנחנו, החברה מלהקת הנח"ל, היינו אלילי הנוער הראשונים בארץ.
"אז היום, זה שאני מתעסק בכל כך הרבה זרמים של המקצוע הזה, אני מאמין שככה אני מגיע לכל סוגי הקהל. שתדע לך שהמון כוכבים צעירים ניגשים אלי היום בהתרגשות ומספרים לי שהם גדלו עלי ואילו הילדים של היום גדלים על 'פיק אפ' ו'צלילי המוזיקה'. שמרתי במשך כל השנים על מינון מסוים על קשר עם כל שכבות הגיל. לכן, אני ממש לא מתחרט על כלום, אלא מרוצה שאני עשיתי ועושה הכל. התיאטרון האידי הוא רק חלק קטן מהעשייה שלי ואני מאד גאה בו".
אתה יודע שעובדים עכשיו על מחזמר על פי הסרט "הלהקה". אתה תהיה שם?
"לא, יש לי עייפות החומר מ'הלהקה'. בכל מקום משגעים אותי עם זה. כל הופעה שאני עושה רוצים שאני אשיר שירי להקת הנח"ל. כמו 'פנקס הקטן' שהפך להיות שיר שעד היום שומעים אותו בגלגל"צ. הוא בפלייליסט ואנשים נורא המומים מזה ששי קשת בפלייליסט. זה אמנם מדהים שיש לי במשך השנים כל מיני סימניות ששמתי בכל מקום שהטביעו את חותמי אבל לפעמים זה מתיש אותי".
אז כדי לא להתיש את ששי עוד יותר, אני מסכם את הראיון עם השאלון הקצר החדש והקבוע שלי, עם שאלות על עולמו התרבותי של המרואין:
האמן הישראלי האהוב עליך?
"מי שישן איתי באותו חדר פעם בלהקת הנח"ל - שלום חנוך".
מה מכעיס אותך בטלוויזיה?
"מה שמכעיס אותי אני לא רואה".
מה אתה אוהב בטלוויזיה?
"החדשות, לונדון וקירשנבאום ואליפויות העולם למיניהן".
בזמנך הפנוי אתה...
"מבלה עם אשתי והבת שלי".
הדבר הכי נורא שאמרו עליך?
"ששי משתין עלינו בקשת. זה היה בהפגנה של שחקנים נגד 'אשכולות' בזמנו, ארגון שאני הייתי ממקימיו. זה נורא פגע בי. כל חיי עשיתי כל כך הרבה למען התרבות והאמנים - הקמתי את אמ"י, ישבתי המון שנים במועצה לשידורי כבלים ולוויין, חבר קרן של הפקות מקור. כל חיי עבדתי בשביל אמנים ולשמוע דבר כזה זה היה נורא".
רגע בלתי נשכח בקריירה עד כה?
"כשהופעתי בגרמניה והנחתי בגרמנית מחזמר ולא ידעתי מילה בגרמנית. אחרי ההצגה הקהל התווכח אם אני מברלין או ממינכן, בגלל המבטא וזה נורא ריגש אותי".
סרט אהוב?
"כל סרט של צ'רלי צ'פלין".
אלבום אהוב?
"כל מה שקשור למוזיקה קלאסית".
הצגה?
"'מי מפחד מוורג'יניה וולף', של הקאמרי".
מי משחק שם?
"אשתי". (שוב הוא דחף את יונה. הוא, לא אני, אז זה בסדר).
נא להמתין לטעינת התגובות
