הפתעות בתחום המיתוג
על הרגע המשונה בו ביבי איבד את השליטה בגלל פודיום ועל האנדרדוגיות של קשת
מסיבת העיתונאים של ביבי, ערוצים 1, 2 ו-10
"אני לא ססססובל פודיומים", סינן נתניהו ברגע השיא של מסיבת העיתונאים שלו, שבה רה-השיק ורה-מיתג את עצמו בפעם האלוהים וסגנו-סעדו יודעים כמה. זאת היתה סצנה משונה, מאוד לא ביביאית: נתניהו ירד מדוכן הנואמים וצעד בעצבנות הצידה. ייתכן שמלמל לעבר מעריציו משהו כמו "אני לא מצליח לראות אתכם". לשנייה אחת נראה היה שהוא עומד לפתוח את הבלייזר שלו, מה שעורר זיכרון עמום ממופע הסרת השכפ"ץ מלפני כמה שנים. אבל שיט, לא. הוא שיחק עם כפתורי המקטורן וצעד לפה, ולשם, ובחזרה לפודיום השנוא.
הוא צודק: הפודיומים - דוכני הנאומים באמריקנית ביביאית - הם כל כך לא הוא. אם הם לא נבנו במיוחד עבורך, או אם יד דואגת ואוהבת לא הניחה מאחוריהם ארגז, הדובר תמיד ייראה גוץ ולחוץ, ומבלי משים שתי ידיו ילפתו בדפנות העץ כניצול על סיפונה של רפסודה שוקעת. וביבי אוהב לדבר עם הידיים (ארכיוני העיתונים גדושים במאות צילומים גנוזים שבהם ידיו
כשהוא צועד בפסיעות מעט מתנדנדות, על רקע התפאורה המפא"יניקית של האולם המיושן, נראה הביבי בעיקר כמו תאום צעיר של אריק שרון. עכשיו לך תשכנע שהוא שמאלני בוגדני, ואתה האבא הרוחני של הימין לדורותיו.
קוסם? נו, כנראה: הרי שלושת הערוצים הקפיצו את עצמם לדום מתוח ולשידורים חיים. אבל קוסם אמיתי היה שולף מהמקטורן שלו מזגן כיס, לא מטפחת נוטפת זעה.
הרצועה, ערוץ ביפ
הבטיחו "רבין על הקרח", שם עם ניצוץ מובהק של מורשת מל ברוקס, כלומר הומור מפגר אך פוגע בכוונה שחוצה את גבולות הטעם הרע כדי להגיד משהו (אצל ברוקס נזכר פעם "היטלר על הקרח"). זאת היתה אכזבה: לא מל, לא ברוקס. ובכל זאת, למי שאוהב ללקט תובנות היה שווה לראות אמש את הרצועה רק בשביל רגע אחד בודד.
זה היה כשהכלב סיפר בדיחה דבילית, משהו בסגנון "שמעתם שהיה בסיינפלד פרק על תימנים? קראו לו התימני-יאדה-יאדה-יאדה". בתגובה, שאל אורי גוטליב בתפקיד האמרגן/מנחה עופר נבאחו את הכלב אם הביא לאולפן את ההומור של משחק מכור.
כמה תסכול מתפרץ מהדיאלוג הפעוט הזה. תסכול, וסוג של צדק קוסמי. ביפ, פעם קילר אפליקיישן שרק בגללו היה כדאי לא לעבור ללוויין, הוא ערוץ צאצא של קשת האימתנית. כן, כן: הרצועה עם ההומור הלבנבן-חנוני-מחוצ'קן שלה היא, איכשהו, האחות הפיסחת של כוכב נולד המצליחן עם הכיפה והשמע ישראל. ובמי בחרה הרצועה לחבוט קלות? בהצלחה הענקית של רשת, המתחרה של אמא קשת. כן, דווקא רשת עם התדמית התכולה-לבנה הרימה תוכנית סאטירה שגורפת אחוזים שמנים. ולקשת, בתקופה נטולת ארץ נהדרת, יש רק תוכנית נישה עם הומור קולג'ים, שהבעיה העיקרית שלו היא שאין כאן קולג'ים (אלא אם מחשיבים את הקריה האקדמית לטביה).
אוהבים, גם אני, להציג את קשת כמעין מיקרוסופט אימתנית של הבידור. לכן מוזר, אפילו מעורר אמפתיה, לגלות שלפעמים גם האימפריה מרגישה קצת אנדרדוגית.
נא להמתין לטעינת התגובות
