גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


ז'ניה המייללת היא בעצם נמרה

מי היה הכי חוות השקמים, מה היתה המשימה הכי מיותרת ומהם משפטי המחץ. עינת ברזילי מסכמת את חצי הגמר של "סוף הדרך", ומחלקת פרסים

עינת ברזילי | 8/8/2005 10:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תוכנית חצי הגמר של סוף הדרך אמש הייתה תוכנית מהמוצדקות. אנחנו כבר בשלב היכרות הולכת ומעמיקה עם המתמודדים, אנחנו רגילים להתייפחויות של ז'ניה, מזהים את הכיפות הכתומות של עובד, וכבר החלטנו אם אנחנו בצד של אמילי או רותי, ככה שהעסק מתנהל בקצביות. אבל הפעם הייתה זו יד הגורל או אצבע האלוהים, תלוי מאיזה צד של הפיוס אתם, שהתערבה בהתרחשויות והטתה את הכף מצד לצד, עד שיצאה לנו הנשמה והפיחה חיים בפרק הלפני אחרון.

האמת חייבת להיאמר: כל קשר בין קירוב לבבות דו-מגזרי ו"סוף הדרך" הוא מקרי בלבד. נראה את הצמדים מתמודדים עם משימה בנוסח: "עליכם לעשות שבת ביער סלמון", אז היינו רואים את השדים האמיתיים יוצאים מהבקבוק. כשרותי הייתה מתעקשת להקיף את שטח היער בחוט "העירוב" (המשמש להפיכת שטח היער לרשות היחיד) ואמילי הייתה מעדיפה להשתמש בו דווקא כדי להוריד שפם.

המשימות הצופיפניקיות של "סוף הדרך" לא באמת מביאות לידי ביטוי את הקונפליקטים הסקטוריאליים. מילא, אנחנו לא באמת מצפים מז'ניה ועובד להתווכח על חינוך ילדים. אלא, שלעומת העונה הקודמת, הזיווגים הנוכחיים מתאפיינים בטשטוש הגבולות בין דתיים לחילוניים. אצל נעמה וחיים היה ברור מי נגד מי, גם אצל לובו ונדב. בקאסט העכשווי לא תמיד אפשר לזהות במבט ראשון מי הדוס ומי הכופר. ובכל זאת, מדובר בתוכנית שקל לצפות בה. היא מכבדת את עצמה, פוטוגנית, ושומרת על רמת אדרנלין יציבה לאורך כל העונה השנייה.
עד כאן ההקדמה. ומכאן נעבור לחלוקת הפרסים:

בקטגוריית "צדק פואטי" זכו עובד, רותי וישאל. מי שהתנדבו כמו תמיד, לעבוד קשה, זכו הפעם לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה כשהחצאים שלהם מתייסרים בתולעים ונחשים. ברגע המשבר התגלו תובנות מרנינות: אמילי התוקפנית היא חתולה מייללת, ז'ניה המייללת היא בעצם נמרה, ואוהד? ובכן זה המקום לומר – מגיע לו.

בקטגוריית "חוות השקמים" זכו עובד המקפץ מעל גדרות ומחסומים כמו עז הרים ברמת הגולן וז'ניה הזועקת: "אני מרגישה לידך כמו כבשה מטומטמת". זה המקום לומר – אם מישהו מעיד על עצמו – רצוי להאמין לו.

בקטגוריית "סאדו מזוכיזם", זכו אמילי ורותי. ככל שהראשונה רודה ברעותה, משפילה ומתעמרת בה, כך מגבירה  השנייה את מינון "נשמה, חולה עלייך". כמו בכל זוגיות לא בריאה, גם כאן יש את זה שאוהב

יותר. זה המקום לומר לרותי : כשאמילי סירבה לבצע את משימת התיבות ויתרת לה בטיעון שאם זה היה הפוך היא היתה מוותרת לך – טעות, היא היתה אוכלת אותך חיים.

בקטגוריית "המשימה המיותרת" זכתה משימת החיפוש. הלו?? אפילו עידן רייכל משלם לזמרים שלו בצ'ק שקלי, שוטף +30. זה המקום לומר – על מה בדיוק חשבתם כששלחתם את הילדים לחפש מטבע אתיופי בקיסריה? כבר מזמן עברו שם לפיליפיניות.

בקטגורית "משפט המחץ של העונה:
אמילי בלהיט: "בואי נרכל על ז'ניה, חייבים להעסיק את הפה".
ישאל עם: "זה הרעש של ז'ניה , הצעקות?"
עובד עם חביב הקהל: " תביאו לכאן בחורה שתחבק אותה".

וכאן המקום לומר לבחור שיודע להעריך חיבוקים: עובד תעשה לי קידוש!!

שמות הזוכים יפורסמו בפרק הגמר.
הזיווגים הנוכחיים מתאפיינים בטשטוש הגבולות בין דתיים לחילוניים
הזיווגים הנוכחיים מתאפיינים בטשטוש הגבולות בין דתיים לחילוניים יחצ

עדכון אחרון : 8/8/2005 11:15
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עינת ברזילי

צילום פרטי

לשעבר עורכת ערוץ היהדות, מבקרת תרבות ודוסית מחמד

לכל הטורים של עינת ברזילי
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
ניווט מהיר
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים