השקט שנשאר
שיר גנור, מעריצה סהרורית של אמינם, מזיעה על המקלדת: "אל תפרוש!"
אל תפרוש. לא עכשיו. כי האלבום האחרון, “Encore”, היה כל כך פחות טוב ממה שאתה מסוגל. ואתה אמור להיות מסוג האמנים שפורשים בשיא, לא אחריו. בטוח יש לך עוד משהו בשרוול. סו וואט אם סיפרת לכולם שהוא הולך להיות האחרון ועיצבת אותו כאילו אתה רוצח את כל מי שבא להופעה שלך, ואז מתאבד?
אל תפרוש, מרשל. במיוחד לא כדי להיות מפיק. כל מה שאתה עובד עליו ואין לו את הקול או הפנים שלך לא ממש שווה משהו. לא אכפת לי כמה כדורי עופרת תקועים עדיין בחזה הענק של פיט'י סנט, הוא כל כך משעמם לעומתך.

נמאס לך שהבת שלך רואה אותך פעם בחודשיים? זאת הבעיה? אתה רוצה להיות קרוב אליה יותר? חבל לך על הטרחה, כי היילי ג'ייד תגדל להיות בחורה מאוד מתוסבכת גם ככה. אתה מבין, כשאבא שר לבת שלו על איך שהיא והוא זורקים יחד את הגופה של אמא לים, לא משנה כמה פעמים הוא יגיד לה שהוא אוהב אותה, היא עדיין תצא דפוקה בשכל. אל תפרוש בגלל זה.
ומה עם כל הילדים הבלונדינים מקונטיקט

שיידי, אל תפרוש. כי בשבילי, נערה חנאג'ית מרעננה, לשים קפוצ'ון מגוחך על הראש ולדקלם את המילים שלך זה מרגיש בדיוק כמו ילד בן 16 שרק עבר מקלאסית לחשמלית ומנגן אייר גיטאר כשהוא שומע נובמבר ריין. ולא רק בשבילי, בשביל מיליוני ילדים לבנים ברחבי העולם, שהחיים שלהם בסדר גמור, אבל הם רוצים לחשוב שזה לא ככה.
אז מה אתה אומר? אולי לא תפרוש עדיין? נשארו לי רק ארבע שנים לפני שאפסיד בהתערבות עם חברות שלי שעד גיל 25 אני אתחתן איתך. אם תפרוש, יהיה לי כל כך הרבה יותר קשה לאתר אותך.