ווימבלדון: מיזוג אוויר טלוויזיוני
יש גם טוב בקיץ. ערוצי נישה שמרחיקים מכוכב נולד. למשל, נפל דבר בטורניר הטניס האנגלי עם גגות שהתווספו למגרשי הדשא ועם שכלולים טכנולוגיים או הסדרה "כן המפקדת" שמשודרת בערוץ 10 וממגנטת צופים
הנה הוא, שוב חוזר, כמו אי קטן וירוק של יציבות בחיינו: טורניר ווימבלדון. אז מה אם מעטים מבינינו באמת חולים על טניס. אז מה אם רמת העדכון והבקיאות של הצופה הסביר, קרי אני - היא כל כך פתטית, עד שברגע שבו בוקע מהטלוויזיה קולו של יהורם שמרון הוותיק, המחשבה הראשונה היא "רגע, הילד המתולתל העצבני הזה, מקנרו, לאן הוא נעלם פתאום?". ואז מה אם לעקוב אחרי כדור קטנטן במשך כל כל הרבה זמן זו לא חוויית הצפייה המרתקת ביותר בעולם. אלה זוטות חסרות חשיבות.
שחר פאר בווימבלדון צילום: רויטרס
מה כן חשוב? למשל שהקיץ, התופעה המטאורולוגית-תרבותית עתיקת היומין שסוחטת מהאוחזים בעט ובמקלדת טורי טלוויזיה שבהם מקוננים על דליחות ההיצע, הוא דווקא תקופה שבה נפתחות אפשרויות צפייה רבות מהרגיל. יש ערוצי נישה שאפשר לגלות פתאום. יש סדרות ממוחזרות, שנעים לשוב אליהן (על כך בהמשך), ויש טורנירים נחמדים כמו גביע הקונפדרציות או אליפות אירופה לנבחרות הצעירות, או ווימבלדון - שמרחיקים אותך לפחות זמנית מעונת המלפפונים החמוצים של הכדורגל המקומי מחד, ומשעבוד ל"כוכב נולד" ודומיו מאידך. כבר טוב.
האמת היא שנפל דבר בטורניר ווימבלדון, ואני לא מתכוון למשחקים שבהם מתארח איל קיציס כשדרן (למרות שגם זה אחד מהדברים שהופך את הטורניר הזה לכיפי). הכוונה היא לגגות, לשכלול הטכנולוגי הבלתי נתפס, אם חושבים על המאובנות המחשבתית שמאפיינת מוסדות בריטיים שמתנהלים להם בשקט מאז אמצע המאה ה-19, שכלול שבבת אחת הפך את המגרשים הדחוסים והעתיקים לאוטו קבריולה. המשמעות היא שחסל סדר המשחקים והשידורים הנפסקים באמצע בגלל הגשם. בטח יש כמה חולי טניס שיקוננו על כך.
חוץ מהמעבר המשונה שנכפה על הצופים באמצע המשחק של הערב, הם נדרשו לזפזפ מערוץ 5 הרגיל, שבו שודרה משחק של טורניר הנבחרות הצעירות, ל-5 פלוס, ווימבלדון הישן והטוב, עם הדשא והקהל המתלהב, הוא מיזוג אוויר טלוויזיוני של ממש. אפילו שמקנרו, לילד העצבני הזה יש עתיד אני אומר לכם, נעלם פתאום. מעניין איפה הוא. מהנישה לפריים-טיים.
רווח נקי לצופים
כן המפקדת, ערוץ 10
יש לא מעט צופים שנמלטים מאימת הפריים-טיים המסחרי ומחפשים את מזלם בערוצי הנישה. זה הגיוני, ואפילו מבורך. והנה, מסתבר שבמקביל - הפריים-טיים המסחרי עושה בדיוק אותו דבר. סיבותיו, כמובן, אחרות: קופה ריקה, עוצר הפקות, רצון לצאת לידי חובה במטלות התעודה הנדרשות על ידי הרגולטור - וכל מה שנמצא תחת ההגדרה המדכאת "המצב". התוצאה היא רווח נקי למעט הצופים שעדיין שם.
"כן המפקדת" היתה סדרה בת שלושה פרקים ששודרה לפני חודשים ספורים בערוץ 8. עכשיו היא הגיעה לערוץ 10, ואני מתאר לעצמי שמי שהספיק לתפוס אותה לא הצטער. זו סדרה שמלווה נשים צעירות, כמעט נערות,
שהצבא הטיל עליהן משימה כפוית טובה, סיזיפית: להפוך נערים בעייתיים, בין אם חתולי רחוב קשוחים ובין אם בנים למשפחות במצוקה, לחיילים אמיתיים.
אין גבול לרצינות, למסירות, ליכולות הפסיכולוגיות, ואפילו לציונות נטולת הציניות שבהן בורכו הבנות האלה. וגם החיילים עושים הכל, כולל בליעת גלולה אנטי-שובינסטית מרה בדמות ציות לנשים, כדי להעלות את חייהם לפסים הנכונים, גם אם המשמעות היא גריסה מרצון במכונה הצבאית. ערוץ 10 הרוויח כמה צופים, וגם כמה מילים טובות? עכשיו נראה אותו מפיק לפחות כתבה, נגיד ב"המקור", שתספר לנו איפה הם היום, החיילים והמפקדות.
נא להמתין לטעינת התגובות
