עצמאי בשלג
הפתעות גדולות לא נרשמו השנה בפסטיבל הקולנוע העצמאי סאנדנס, אבל מזג האוויר הסוער, כמו מאות השחקנים שהתייצבו כדי לקדם את סרטיהם, הפכו את האירוע לנוצץ במיוחד. את ההצגה גנבה מארי-קייט אולסן, שהתארחה בפסטיבל אבל סירבה לנדב פרטים על הקשר שלה למותו של הית' לדג'ר בשבוע שעבר
הדרמה המרגשת ביותר שאירעה השנה בפסטיבל סאנדנס 2008, יום ההולדת של הקולנוע העצמאי באר רצות הברית, התחוללה דווקא מחוץ לאולמות הקרנת הסרטים. קים רוברטס, הדמות המרכזית בסרט התיעודי המדובר ביותר בשבוע הפסטיבל, ילדה בת למחרת ההקרנה החגיגית, בבית החולים בסולט לייק סיטי.רוברטס, תושבת ניו אורלינס, תיעדה עם בני משפחתה האחרים בשעות ארוכות של צילומי וידאו את ההתרחשות בביתה ובשכונת מגוריה לפני, בזמן ואחרי פגיעת סופת ההוריקן הקטלנית קתרינה. הבמאים טיה ליסן וקארל דיל אספו את החומרים לסרט תיעודי מרגש בשם Trouble the Water, שהצליח לגעת גם בשופטי סאנדנס, שהעניקו לו את פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר השנה.
עם סרט נוסף בשם Man on Wire, נקשרו באופן לא צפוי הקטגוריות התיעודיות של סאנדנס 2008 באסונות. Man on Wire אמנם אינו עוסק ישירות באסון, אך עוקב אחר האמן הבריטי פיליפ פטיט, שנר עצר אחרי שהילך על חבל דק בין שני מגדלי התאומים בשנת 1974. כאמור , סרט אסונות זה לא, אך בדיעבד מובן שההקשר, 34 שנים אחרי, די מצמרר. הסרט בבימויו של ג'יימס מארש זכה בפרס הסרט התיעודי הזר הטוב ביותר.
כמנהג סאנדנס לאורך השנים, גם בקטגוריות העלילתיות שלטו הסרטים החברתיים, הביקורתיים והנוקבים. Frozen River, זוכה פרס סרט הדרמה הטוב ביותר בבימויה של קורטני האנט, עוסק בהברחת מהגרים לארצות הברית דרך קנדה, על ידי שתי נשים שמוצאות בעיסוקן החדש דרך מהירה להתעשרות.
בקטגוריה המקבילה הזרה, הסרט השוודי King of Ping Pong בבימויו של ג'נס ג'ונסון הוא הזוכה המאושר. מדובר בדרמת התבגרות על רקע היסטוריה משפחתית כואבת, שזכתה גם בפרס הצילום הטוב ביותר.
בקטגוריית הדרמה הזרה התמודד מול King of Ping Pong גם הסרט הישראלי "זרים", בבימויים של ארז תדמור וגיא נתיב ובכיכובם של לירון לבו והשר חקנית הצרפתייה לובנה אזאבל, אך הוא לא הרשים את השופטים שהעדיפו על פניו את הדרמה השוודית.
"זרים" היה מועמד גם בחלק השני של טקס הענקת הפרסים בסאנדנס, השלב שבו הקהל מעניק פרסים לסרטים הטובים ביותר לדעתו. אך גם כאן הפסיד הישראלי לטובת סרט ירדני בשם "קפטן אבו ראעד", סרט העוסק בשרת בנמל תעופה המדמיין בעזרת ילדי שכונתו, כי הוא טייס. "קפטן אבו ראעד" הוא הסרט הראשון המופק בירדן זה 50 שנה, הפקה שהתאפשרה בזכות תמיכת הממשל הירדני ובזכות קרנות קולנוע חדשות שפרחו לאחרונה במדינה.
כבכל שנה ובניגוד לפסטיבלים אחרים, כמחצית מהפרסים בסאנדנס מוענקים לזוכים על ידי קהל צופי הסרטים. פרס הצופים לדרמה הטובה ביותר הוענק לבמאי ג'ונתן לווין על סרטו The Wackness, העוסק ביחסים שבין נער סוחר סמים לבין הפסיכיאטר שלו, שמגלם השחקן בן קינגסלי. אחד הפרסים היוקרתיים בטקס, פרס הקהל לקולנוע העולמי, הוענק אף הוא ל-Man
פרס נוסף מטעם הצופים הוענק לסרט התיעודי "שדות של דלק" בבימויו של ג'ון טיקל. הסרט עוקב אחר אדם הנלחם בתעשיית הנפט, תחת הסיסמה "עשו דלק, לא מלחמה". כחלק מטרנד איכות הסביבה, לא מפתיע שגם בסאנדנס נשמעו קולות דומים.
באווירת הפיוס המתגבשת בין אולפני הצילום לאיגוד התסריטאים האמריקני, הפגינו השחקנים נוכחות מרשימה בפסטיבל ונמנעו מהתייחסויות למאבק השובתים. טום הנקס, רוברט דה נירו, מג ראיין ומאר רירקייט אולסן היו בין המפורסמים שעטו מעילי שלג וכתתו רגליהם לפסטיבל שחגג השנה 30 להיווסדו. למירב תשומת הלב זכתה התאומה אולסן, שסירבה, על אף התעניינות תקשורתית גדולה, לנדב פרטים על הקשר בינה ובין הית' לדג' ר המנוח.
הפתעות גדולות לא נרשמו בפסטיבל סאנדנס השנה, אך חייבים לומר כי השמירה על הצביון הסביבתי-חברתי שלו, על האינטימיות ועל היצירה האישית יותר, בייחוד אל מול המתרחש בהוליווד הנוצצת המתארגנת במרץ לקראת טקס האוסקר, הפכו אותו, כתמיד, לאירוע מרגש.