XXX
הוא שובר לבבות,הוא איש משפחה והוא חייב את הקריירה שלו לאקס מן. יו ג'קמן מבסוט מהחיים
אז תגיד, עוד יש לך חיבה מיוחדת לתפקיד הזה שבזכותו אתה כוכב או שקצת נמאס לך מפאות לחיים?
"אני אוהב אותו. אני לא אדם נוסטלגי מטבעי, אבל אני אוהב לחזור ולעבוד עם האנשים האלה, כי זה היה הסרט הראשון שלי ואנחנו כולנו מסתדרים כל כך טוב, כמו משפחה. כשקיבלתי את התפקיד לא ידעתי עד כמה הוא ישנה את חיי ובכל הכנות, לא הייתי חוזר בכל פעם אם לא הייתי אוהב לשחק את התפקיד הזה, זו מתנה של דמות. בעולם הקומיקס וסרטי הפעולה אין הרבה תפקידים מורכבים כמו זה, וכל אחד משלושת הסרטים מראה צד אחר של הדמות. אני אפילו מפתח עם חברת ההפקות פוקס סרט רק בשביל הוולברין, וזה מראה עד כמה עוד אפשר לפתח את הדמות. בנוסף, בתור אחד מהמפיקים בסרט היתה לי מילה בנוגע לתסריט ולבמאי".
סליחה , אבל לא קשה להתייחס ברצינות כל כך לדמות שהגיעה מסדרת ספרי קומיקס?
"גם המלט הגיע מדמיונו של מישהו וזה התפקיד שלי להתייחס לכל דמות, אמיתית או בדיונית, ברצינות. בתור שחקן קשה יותר לעשות סרט פעולה, כי אנשים חושבים שאתה יכול להשאיר את מוח השחקן שלך בבית כשאתה מצלם אחד מהם. זה קשה גם כי אתה נלחם עם תלבושות, איפור, פעלולים וכדומה, והסרט יצליח בסופו של דבר אם אנשים יוכלו להתחבר לדמויות".
או-קיי, אבל השאלה אם אתה גאה באותה מידה בהופעה שלך בסרט כמו בזו שאתה מגלם כעת על הבמה (חכו, נגיע לזה) ?
"אמת, זו רק דמות מספר קומיקס, אבל מישהו דמיין אותה, כתב אותה וצייר אותה במשך 40 שנה. יש לה מעריצים והסיבה לכך היא שיש לה עומק. מעולם לא קראתי את הקומיקס אבל קראתי המון תסריטים, והתסריט הזה הוא מורכב יותר מהרבה תסריטים הוליוודיים אחרים. יש לדמויות האלה מעלות רבות ואני לא חושב עליהן כעל דמויות קומיקס בלבד. בריאן סינגר לא הסכים שנקרא את הקומיקס, כי הוא חשש שאנשים יבואו וישחקו כמו דמויות מצוירות. אני מקווה שהצלחתי לקחת את הדמות מעבר לזה".
ואולי אתה גאה בדמות, כי היא הביאה לך כל כך הרבה הצלחה?
"יש לי יותר כסף ממה שאני צריך כרגע, אבל אני מאושר באותה מידה כמו כשעבדתי בתחנת דלק תמורת 150 דולר לשבוע. לא נכנסתי לתחום המשחק בשביל הכסף, זה לא מה שמשך אותי. לא היה חוזה שחייב אותי לעשות את הסרט, עשיתי אותו כי חשבתי שהתסריט עם התרופה הוא חכם. כשהילדים שלי יגדלו, אני רוצה שהם יראו את הסרט. זה סיפור שילדים מתחברים אליו ברמה היומיומית ובנוסף הוא עוסק גם בנושאים רחבים יותר. מאחורי כל הפעלולים יש כאן כמה נושאים נהדרים. אז האם אני גאה? בהחלט. אני לא יודע איך אפשר לשחק בלי להתאהב בדמות שלך ואם התאהבת חייבת להיות לך גאווה, לא משנה איזו דמות גילמת".
אז בטח כבר הסכמת להשתתף ב"X- מן 4".
"בהחלט לא, כי אני עושה סרט על הוולברין, דמות שאני אוהב ומכיר. אם קראת את הקומיקס את יודעת שיש בו עוד הרבה צדדים שלא ראינו, גם אחרי שלושה סרטים. הוא אבטיפוס קולנועי טוב כמו מקס המשוגע או הארי המלוכלך או האנס סולו, גיבור קלאסי בעל כורחו. הסרט לא יהיה סתם התחזות ל"X- מן 4", הוא יהיה שונה מבחינה סגנונית, הוא יהיה סרט אופי".
כפי שכבר נרמז, ג'קמן מחלטר עכשיו על הבמות, כמו שעושים הרבה כוכבים שיכולים להרשות לעצמם, אחרי שגרפו מיליונים בסרטים. וג'קמן לא רק משחק - הוא גם שר. עם שרה ג' סיקה פרקר הוא מככב במחזמר "The Boy From Oz" בתפקיד הראשי. על התפקיד הזה, אגב, הוא זכה בפרס טוני לשחקן הטוב במחזמר.
בין "X-מן" אחד למשנהו
לכל הסרטים האחרונים שציינת לוקח נצח להגיע למסכים.
"יש תסכול בכל עבודה. ארונובסקי, שהוא כמו קובריק בשבילי, הציע לי את התפקיד בסרט מאחורי הקלעים, אחרי שראה את ההצגה. התכוננתי לסרט במשך שנה, צילמתי במשך ארבעה חודשים ועכשיו אני מחכה כבר שנה שהסרט ייצא. אבל דארן, לעומת זאת, מנסה לעשות את הסרט כבר שש שנים".
ומה בנוגע לוודי אלן?
"לעבוד איתו זה כמו לעבוד בבנק. אתה הולך לעבודה ב-9:00 בבוקר וחוזר הביתה ב-16:30. זה משונה מאוד, אבל היה מדהים ומאוד נוח ונעים לעבוד איתו. גדלתי על סרטים שלו, ראיתי את כולם ומצחיק לפגוש אותו. הזהירו אותי שהפגישה איתו תהיה קצרה ותימשך שתי דקות, אבל כשנפגשנו זה ארך שלוש דקות אז ברור שזה הלך טוב. כשאמרתי לו שאקרא את התסריט ואבדוק סתם שיחקתי, כי היה ברור שאעשה את הסרט, אבל זה היה קול להגיד'אקרא את התסריט ואחזור אליך'".
מאוד נעים לראיין את יו ג'קמן. גם נאה, גם חסר יוהרה וגם לא משחק את משחק הסלבריטאות המעייף. והוא באמת לא התכוון להוציא לנו את העיניים קודם כשאמר מה שאמר על כסף. תראו מה הוא הכי אוהב לעשות איתו - לאכול. באמת. "הפינוק שלי עם כסף הוא אוכל טוב. אני זוכר שבתור סטודנט הייתי חולם להיכנס למסעדות ולאכול בלי לחשוב על המחיר. את העבודה הראשונה שלי קיבלתי בגיל 26, בסדרה של איי-בי-סי שנקראה'קורלי'. הרווחתי 500 דולר בשבוע והייתי הכי מאושר שאפשר. אני ממש לא חומרני, החברים שלי חושבים שלא מגיע לי כל הכסף הזה, כי אני לא מעריך אותו בכלל. אני מסתכל על כסף מבחינה פילוסופית, בתור אנרגיה, כמו ששנת לילה טובה יעילה לתפקוד שלך ביום למחרת. אגירה, פחד או דאגה בנוגע לכסף רק יעשו אותך חולה ואני לא מתייחס אליו כאל סמל מעמדי. אבא שלי היה רואה חשבון בעל גישה מתקדמת לכסף, אז סביר שלמדתי את זה ממנו".
אז אם אתה כזה קליל, אתה מתכנן את הקריירה שלך או זורם?
"חצי מתוכנן וחצי מאולתר. המחזמר, למשל, לא נחשב צעד חכם לקריירה. העצות שקיבלתי אמרו להשקיע בסרטים ולא לצאת מהעולם הזה במשך 18 חודשים לפחות. לגלם הומו במחזמר, בדיוק כשהתחלתי להיות כוכב, לגמרי לא היה מומלץ. אבל רציתי לשחק במחזמר וזו היתה אחת מהשנים המתגמלות בחיי. כל כך שמחתי להיות חלק מקהילת ברודוויי והחיים בתיאטרון הפיחו רוח חיים בשחקן שבי, כי יש מיידיות תגובה של הקהל. זה משהו שאין בסרטים, כי אחרי שסיימת סרט אתה שוכח אותו".
יש עוד פנטזיות שלא הגשמת כשחקן?
"כשהייתי צעיר היו לי פנטזיות להיות כוכב רוק ובקיץ הן יתממשו, כי אעשה את "The Boy From Oz" באצטדיונים , עם צוות של 160 שחקנים. לא בדיוק דמיינתי את עצמי מופיע באצטדיונים עם מרקס וחולצות הוואי, אבל זה קרוב. בתור נער באוסטרליה, החלום שלי לעבודה אידאלית היה להיות מגיש תוכנית בוקר שנקראת'The Midday Show '. אני עדיין מפנטז על זה ואני יכול להרגיש את הפליק שהסוכן שלי נותן לי על הראש בזמן שאני אומר את זה".
ג'קמן אולי שוכח את הסרטים אחרי שהוא מסיים אותם, אבל המעריצים לא. בטח לא המעריצות. כן, ג' קמן שלנו הוא סמל סקס לתפארת. "אני לא מרגיש שהתוויות האלה נוגעות בי", הוא ממהר להבהיר. "למדתי משחק במשך ארבע שנים וכל הזמן הזה למדתי בעיקר איך להיות מי שאני באמת. כל התוויות האלה הן מסיכות שמפחיתות מיכולתך להיות שחקן. המעשים שלך מגדירים אותך, לכן בעיניי חשובים המעשים".
מה היתה החוויה המטורפת ביותר שלך עם מעריצה?
"אי אפשר להדפיס את זה ".
ובכל זאת, כדי להוציא לקוראות את העיניים, מה אתה עושה כשאתה במצב רוח רומנטי?
"תחילתה של רומנטיקה היא בהקשבה, לא רק למידע שנאמר אלא לכוונה שמאחוריו. כשאני מסתכל על מערכות היחסים שהיו לי, אני מבין שנמצאתי בהן פשוט בגלל השאיפה שלי להבין מה מניע אנשים. רציתי לצאת עם נשים שונות מאוד כל הזמן, אבל כשפגשתי את דב ידעתי שנהיה יחד כי הרגשתי שאני יכול להיות עצמי. לא היו משחקים, פשוט הכרתי אותה והתחלנו את החיים שלנו. ב-11 השנים שחלפו למדתי להכיר אותה יותר טוב, אבל כשנפגשנו הרגשתי שאני מכיר אותה לחלוטין, זו תחושה מוזרה".
המשפחה שלך נוסעת איתך לכל מקום?
"אשתי ואני בדיוק חגגנו את יום הנישואים העשירי שלנו, אבל במשך שמונה השנים האחרונות אנחנו צוענים, נוסעים ממקום למקום ביחד. יש לנו חוק לא להיות בנפרד ליותר משבועיים. אני לא יכול לדמיין לעצמי עבודה טובה כל כך שתרחיק אותי מהמשפחה לחמישה חודשים. יש לנו בית באוסטרליה ואנחנו מחפשים אחד בניו יורק כדי שיהיה בסיס לילדים. העניינים מתחילים להיות קצת יותר מסובכים, לא עם הבת שלי אווה שהיא בת שנה, אלא עם הבן שלי, אוסקר, שהוא בן שש ועולה לכיתה א', אז אנחנו חייבים להתמקם לקצת זמן. יהיה מעניין לראות איך זה יעבוד. אחת הסיבות שהקמתי חברת הפקה היא כדי שאוכל להיות מעורב ולאו דווקא נוכח על הסט כל הזמן ושאוכל להגיד'היי, אולי נעביר את זה ממיאמי לניו יורק?'".
השתמשת פעם במשפט "אני אמות למענך" שאתה אומר בסרט גם בחיים האמיתיים?
"כשהייתי צעיר והולך למועדוני לילה זה היה משפט הפתיחה שלי עם נשים, אבל הוא לא עבד טוב".
למי היית אומר את זה היום?
"אני חייב לומר שלמשפחה שלי. נראה לי שהמסע בחיים נמדד על פי מספר האנשים שאספת ושבעבורם תהיה מוכן למות, אבל זה הכל היפותטי ולעולם לא נדע עד שלא ניאלץ לעמוד במצב כזה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
