די.וי.דנד
חילופי העונות הכניסו את מדור הדי.וי.די למצב רוח פילוסופי במיוחד הכולל שאלות על בריאה ( בלייד ראנר הגרסה הסופית), צירופי מקרים (אחרי החתונה) אלוהים (חופשת קיץ) ויחסי אדם טבע (לתפוס ת'גלים) . תופסים ראש
לא קל להתחבר לאפלוליות העגמומית של "בלייד ראנר", אבל הצפייה בסרט מהפנטת. כשהסרט יצא לאקרנים בשנת 1982, הוא התקבל בקרירות יחסית על ידי המבקרים ונכשל כשלון חרוץ בקופות.
למרות כל זאת, עד מהרה הדעה עליו השתנתה ועיתון "הגרדיאן" אף בחר בו לסרט המדע הבדיוני הטוב יותר בכל הזמנים.
עלילת "בלייד ראנר" מתרחשת בלוס אנג'לס של שנת 2019, בעיר אפורה ומדכאת של מהגרים מגזעים שונים (משהו כמו התחנה המרכזית בתל אביב של המאה הבאה). על העיר מאיימים ארבעה רובוטים, הנראים כבני אדם ומכונים 'רפליקנטים', שהצליחו לברוח מהכוכב אליו הוגלו כל בני מינם. בעקבות הרביעייה נשלח ריק דקארד (הריסון פורד), בלייד ראנר (אנשים שתפקידם לזהות רפליקנטים ולהרוג אותם) בדימוס, שמוחזר לתפקידו בכדי לבצע עבודה אחרונה, "הוצאה לפנסיה" של ארבעת המורדים שהסתננו חזרה לכדור הארץ במטרה לנסות ולהאריך את חייהם.
דקארד נקלע למאבק בכוחות בלתי אנושיים ומתעמת עם נושאים שאינם פופולאריים בסרטים האמריקאים – הבריאה, האנושיות ומקומו של האדם ביקום. הרובוטים שחזרו לכדור הארץ מבקשים להיפגש עם טורל, מנכ"ל החברה שבראה אותם, כדי לבקש ממנו ארכת חיים לעוד כמה שנים, היות ופרק הזמן שהוקצב להם לחיות עומד להסתיים.
זהו סיפור מהנה, בעיקרבשל הטיפול הבלתי שגרתי
כוחו של הסרט הוא לא רק בעיצוב המופלא שלו, אלא גם במשמעויות הפילוסופיות המשובצות בו. זה אמנם לא מעניינה של ביקורת זו, אבל לא לחינם נכתבו תילי תילים של מאמרים על הפילוסופיה החבויה בעלילתו.
כך למשל, שמו של הגיבור, דקארד, מזכיר את שמו של הפילוסוף רנה דקארט שתבע את המשפט "אני חושב משמע אני קיים". עד לסוף הסרט לא ברור עם דקארד, המשמש כבלייד ראנר, הוא רפליקנט בעצמו, והדבר גורם לצופה לשאול את עצמו לגבי זהותו. כך, עולה בצופה השאלה כיצד נוכל לדעת האם אנו בני אנוש, וכיצד נוכל לדעת דבר מה בכלל. היות והצופים לא יודעים את התשובה עד סוף הסרט, וכך גם הדמויות, חוזרת ונשאלת השאלה מה ההבדל בינם לבין הרפליקנטים.
למרות שראיתי את "בלייד ראנר" מספר פעמים במהלך השנים, הוא מצליח להפתיע אותי בכל פעם מחדש, ובכל צפייה אני מוצאת בו תובנות חדשות. מדובר ביצירת מופת אמיתית, שהשפיעה על סרטים מאוחרים רבים וביניהם "האלמנט החמישי" ו"המטריקס".
תוספות: מארז הגרסה הסופית של הסרט מגיע בשני תקליטורים. הראשון כולל את הסרט בגרסה משוחזרת באופן דיגיטלי עם עריכה מחדש ושילוב קטעים ואפקטים מיוחדים שטרם הוצגו, פס קול ערוך מחדש, מבוא קצר של הבמאי רידלי סקוט ושלושה ערוצי פרשנות – כולל זה של הבמאי. התקליטור השני נקרא "ימים מסוכנים" והוא כולל תיעוד מלא, מרתק ולא מתורגם של יצירת הסרט והמחלוקות סביבו. חובה.
ארצות הברית 1982, במאי: רידלי סקוט. שחקנים: הריסון פורד, דריל האנה, שון יאנג, רוטגר האוור. 117 דקות. מחיר מומלץ: 99.99 שקל. הפצה הד ארצי
האם החיים אינם אלא אוסף של מקרים מצטברים? השאלה הזו לא הרפתה ממני כשצפיתי ב"אחרי החתונה" של הבמאית הדנית סוזאנה ביר. רצף של אירועים מביאים את יקוב, גיבור הסרט, מנהל בית יתומים בהודו, חזרה לדנמרק מולדתו בעקבות תרומה שהוא מצפה לקבל לבית היתומים מעשיר נדיב בשם יורגן. רשת של סודות שמתחילה להיחשף במהלך חתונתה של בת התורם שאליה מגיע יקוב, מייצרת מעין מלכודת שממנה קשה לו להיחלץ. בתוך כך הוא מגלה מה קושר בינו לבין יורגן ומהי המטרה המסתתרת מאחורי נדיבותו.
ההפתעה האמיתית של הסרט מגיעה מהדמויות, שכולן נתקלות בשאלות מוסריות, ובניסיונותיהן לבחור את דרך הפעולה הנכונה גורמות לצופה להיסחף לתוך העלילה. מן הצד השני, עלילת הסרט היא מלודרמטית ולמרות זאת, באופן מפתיע, הצופה נסחף לחוויה רגשית מעמיקה הרבה יותר ולעתים אף מטלטלת. אמנם הסרט עוסק לא מעט באהבות ישנות ועמוס ברגשות, אולם הוא לא מעיק, ודווקא החיבור הזה לאמת של הסיפור הופך אותו לאמין ומרגש יותר.
"אחרי החתונה" הוא לא רק פורטרט משפחתי מדויק וסוחף, המשורטט על פי תסריט מצוין של אנדרס תומס ינסן. זהו גם אוסף תהיות בנוגע לפער בין צעירים ומבוגרים ובין עניים לעשירים. מקום חשוב בסרט יש למארס מיקלסן, המגלם להפליא את התפקיד הראשי במשחק מדויק ומרשים.
סרט מרגש וסוחף, ולכן לא פלא שהיה מועמד לאוסקר 2007 בקטגוריית הסרט הזר. גם מי שנמנע מסרטים שאינן דוברים אנגלית יכול בקלות ליהנות.
תוספות: טריילר, ראיון עם הבמאית, סצנות שנמחקו והערות הבמאית.
דנמרק/שבדיה, 2005, במאית: סוזאנה ביר. תסריטאי/ת: אנדרס תומאס ינסן, שחקנים: מאדס מיקלסן, רולף לאסגארד, סידסה באבט קנודסן. 122 דקות. מחיר מומלץ: 89.99 שקל. הפצה הד ארצי/שני
התגובה הראשונית שלי לסרט "חופשת קיץ" הייתה סערת רגשות. מזמן לא ראיתי סרט מהודק ושלם כל כך, שמציג אמירה על אמונה באלוהים ועל הכפירה בו. בבסיס הסרט משפחה של שלוש נפשות: האב אברהם אידלמן (אסי דיין), רב מוערך בקהילתו בירושלים ומורה בישיבה ליטאית, האם אסתר (שרון הכהן בר) העוסקת במלאכת הבית ובנם הקטן (אילן גריף) הלומד בחדר. שלושתם מקפידים באדיקות על קיום המצוות. הסרט מתאר ברובו את שגרת החיים בבית המשפחה, בבית הכנסת ובחדר שבו לומד הבן. בחלקו האחרון יוצאת המשפחה לחופשה בים המלח, במהלכה היא חווה טרגדיה שגורמת להרהורים בהשגחה העליונה.
זהו סרט הביכורים של הבמאי דוד וולך, שהפליא לשרטט בקווים מדויקים את מורכבות האמונה באל ואת ההשפעה שלה על היחידה המשפחתית ועל האנשים עצמם. הוא יצר איזון מדויק בין סצנות שבהן לכאורה לא קורה כלום מלבד תיעוד חיי היומיום לבין סצנות דרמטיות סוחטות דמעות. את המבט המדויק כל כך על מורכבות האמונה ואת הדיוק בפרטים של חיי היומיום של העולם החרדי (החל מהשפה בה מדבר אב המשפחה ועד למראה בית הכנסת והחדר) שאב וולך מסיפור חייו שלו. הוא נולד למשפחה חרדית מרובת ילדים (יש לו 19 אחים ואחיות), למד בישיבה הגבוהה פוניבז' בבני ברק ובהיותו בן 25 עזב את הדת.
בדף עמדה שניסח לעיתונות כשיצא הסרט לאקרנים, הוא אישר שהושפע מהבמאי הפולני קז'ישטוף קישלובסקי שסרטיו עוסקים לא מעט בדת, ובעיקר מהפרק הפותח את "דקלוג". "חופשת קיץ" הוא לא סרט קל. הוא דורש המון מחשבה וחיפוש אחר דימויים, אבל הוא מינימליסטי ומדויק והיופי שלו נעוץ בפשטות הצורנית שלו שמתערבבת במורכבות התוכנית שלו ומותירה את הצופה המום. לחוויה הרגשית אחראים במידה רבה שלושת השחקנים המצוינים, שבראשם אסי דיין שמבצע תפקיד מצוין ומורכב.
תוספות: אין.
ישראל, 2007, במאי ותסריטאי: דוד וולך שחקנים:אס ידיין, שרון הכהן, אילן גריף. 75 דקות. מחיר מומלץ: 89.99 שקל. הפצה הד ארצי/שני
בהתחלה הם צעדו, אחר כך רקדו וכעת הם גולשים על גלים. ללא ספק הפינגווינים השתלטו על הקולנוע. עכשיו הם חוזרים ב"תפוס ת'גלים", מעין סרט תיעודי באנימציה. גיבור ההרפתקה הוא קודי הפינגווין (בדיבוב שיאה לאבוף) שעוזב את אנטרקטיקה לאי טרופי כדי להשתתף בתחרות גלישה. צוות טלוויזיה מתלווה אליו על מנת לתעד את המסע, שבמהלכו הוא פוגש טיפוסים משעשעים, ובמיוחד הגיק הזקן שהיה בעברו גולש גלים מקצועי (בדיבוב ג'ף ברידג'ס). ברידג'ס מביא לדמות הגיק נגיעות בלתי נשכחות מדמותו הגאונית בסרט "ביג לבובסקי".
הרעיון של "סוני" ליצור סרט תיעודי באנימציה הוא בהחלט נחמד, אלא שכאן הוא נופל לעתים בתפר שבין ילדים למבוגרים. לפעמים הוא פשוט לא מדבר לאף אחד מהם. למרות זאת, האנימציה מקסימה, קשה להתנתק מקולות האוקיאנוס שברקע והגלים המתנפצים נראים אמיתיים לגמרי. זה לא סרט גאוני, אבל הוא מעלה חיוך ומתאים לכל המשפחה.
תוספות: הדי-וי-די עמוס בתוספות חביבות- סצנות שהושמטו בעריכה, הערות היוצרים, שלבים ביצירת הדמויות, קליפ מוזיקלי, טריילר, עצות לגלישת גלים מקצועית משחקים ועוד. חבל רק שרובן לא מתורגמות, כך שהילדים לא יכולים ליהנות מהן.
ארצות הברית, 2007, במאים: אש ברנון וכריס באק דיבוב דמויות: שיאה לאבוף, זואי דאנשל, ג'ף ברידג'ס, ג'יימס וודס וג'ון הדר. כ-80 דקות. מחיר מומלץ: 99 שקל. הפצה: פורום פילם
נא להמתין לטעינת התגובות
