אם ברזיל תעשה עוד לפנות ערב את מה שמצופה ממנה ותעפיל לחצי הגמר, אורוגוואי יכולה אחריה לשחזר את חצי הגמר ב1970- בו נפגשו השתיים, והפעם האחרונה שבה דרום-אמריקה יוצגה בחצי הגמר על ידי שתי נבחרות.
כמובן שגם ארגנטינה ופראגוואי יכולות מחר לסגור חצי גמר כל דרום-אמריקאי, אבל זה עוד רחוק. מצד שני, אף נבחרת אפריקאית לא הגיעה מעולם לחצי הגמר (ואורוגוואי כבר היתה אלופת עולם פעמיים,( וגאנה, לא רק שמבוססת על נבחרת הנוער שזכתה באליפות העולם בשנה שעברה, אלא גם היתה זו שהגיעה לגמר אליפות אפריקה בינואר, והאפריקאית היחידה שגם הגיעה לשמינית הגמר במונדיאל הקודם.
המסורת של אורוגוואי סידרה לה כבר ניצחון אחד ערב המשחק. פיפ"א שיבצה למשחק את הווארד ווב, השופט האנגלי הקפדן והמוצלח, אלא שכולם זוכרים איך השופט האורוגוואי חורחה לריונדה פיספס את השער של פרנק למפארד וראשי ה"סלסטה" מיהרו לפיפ"א בבקשה להקפיא את האנגלי עד שיעבור זעם בממלכה.
אחרי הכל, זה מה שחסר לפיפ"א: שפסיקה אחת לא טובה של האנגלי תיראה כמו קונספרציה בריטית. גם ככה, האנגלים לא מבדילים בין ארגנטינה לאורוגוואי. מראדונה ב'86- ולריונדה ב,2010- זה כבר יותר מדי לפייר-פליי. במקום ווב ישפוט הפורטוגלי אולגריו בנקוורנסה.
אורוגוואי בבעיית פציעות, שמשבשת אפילו את המערך של המאמן אוסקר טבארס. העובדה כי הבלם המצוין דייגו גודין פצוע היא עניין מתמשך כבר מהמשחק הראשון מול צרפת. את גודין יחליף מאוריסיו ויקטורינו. הבעיה השנייה היא הפציעה של אלביירו פריירה שיצא צולע מהמשחק נגד דרום-קוריאה בשמינית הגמר, ואת מקומו ימלא אלבארו פרננדס.
בלי פריירה,
טבארס חושש מהמתפרצות הקטלניות של גאנה, ומאחר שהוא מצפה כי גאנה תגרור אותו לניהול המשחק ושליטה בכדור, הוא נותן לה מראש את המגרש. אל תתפלאו אם הערב תראו משחק אורוגוואי קלאסי מ40- השנים האחרונות: שיעמום וכסאח. בפעם הראשונה באליפות פוגשת אורוגוואי נבחרת שהיא יותר אנדרדוג ממנה.
גאנה סומכת על המאמן, הסרבי מילובאן ראייבץ.' הקפטן סטפן אפייה: "טקטית, המאמן הזה חכם. הוא תמיד צופה בווידיאו של היריבה. הוא אומר לנו להיות זהירים בדרך שאנחנו מגינים ורק אם יש לנו צ'אנס לתקוף, רק אז נתקוף. אנחנו תמיד כובשים שער אחד - וזהו זה."
אסמואה ג'יאן: "ראייבץ' עושה לפעמים דברים מוזרים, אבל כשאתה מגיע למשחק אתה רואה שזה קורה כמו שהוא אמר הוא מאוד רגוע ולא קפדן. אנחנו אפריקאים, אנחנו לא אוהבים מאמנים קפדנים. כדורגל זה לא מלחמה, זו הנאה."
שתי הנבחרות בונות באופן דרמטי על התשוקה. אורוגוואי, מדינה בת שלושה מיליון תושבים, שכבר 80 שנה, מאז המונדיאל הראשון, חיה מהאווירה המדהימה אחרי המשחקים, למרות שגם במונטבידאו החורף בעיצומו. המשחק יחל בשעות אחר-הצהריים באורוגוואי, והחיים שם ייפסקו.
טבארס: "ראיתי עוד לפני המונדיאל את האחדות של השחקנים, ואמרתי להם: 'לאנשים בבית יש שאיפות ואנחנו צריכים להגשים להם את החלומות. והשאיפה המרכזית שלנו היא להגיע רחוק ככל שניתן."' דייגו פרס: "אתה נולד לתוך הלחץ הזה, כיוון שזו מדינת כדורגל עם תשוקה אמיתית למשחק."
בגאנה מקווים שכל אפריקה, כולל תושבי המארחת, יהיו מאחורי הנציגה האחרונה של היבשת במונדיאל. ג'יאן: "אנחנו יודעים שכל אפריקה תומכת בנו ורוצים לשמח את כולם. אנחנו יודעים איך להכין את עצמנו נפשית. זה המפתח להצלחה שלנו. לפעמים אנחנו כל הזמן שרים, ושוכחים מהמשחק, אבל הכל מבוקר כי אנחנו יודעים מה לעשות על המגרש." ג'יאן, הפצוע בקרסול, ופרינס בואטנג בספק, כשסולי מונטארי מאינטר מתוכנן לפתוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
