
מספרים שהנבחרת הזו מתאמנת שישה חודשים לקראת הטורניר, מאחורי דלתיים סגורות. אחרי משחק אימון מול פראגוואי, בו הם הפסידו 1:0 מפנדל, המאמן המנצח, ג'רארדו מרטינו, סיפר: "הם הגנו מצוין, יצרו הרבה בעיות, מאוד מהירים ומסוכנים במתפרצות."
סוון גוראן אריקסון, מאמן חוף השנהב: "אף אחד לא מדבר עליהם בבית שלנו, אבל הם יודעים לשחק ונמצאים בכושר גופני נפלא." פארק ג'י סונג, הדרום-קוריאני ממנצ'סטר יונייטד, דיווח מידע אישי: "הם יכולים להפתיע את העולם. אני לא רואה מצב שהם יפסידו את שלושת המשחקים בבית."
כל-כך לא מכירים אותם, עד שכשפיפ"א התעקשה שצריך לרשום לסגל למונדיאל שלושה שוערים, הצפון-קוריאנים הכניסו את החלוץ קים מיונג וון בתור שוער שלישי. "הוא התחיל את הקריירה כשוער," הסביר המאמן קים ג'ונג הון, "אבל הוא היה מהיר, אז שינינו לו את התפקיד לחלוץ. לפני הגביע העולמי הוא שוב רצה להיות שוער, אז שמנו אותו שם." הבנתם?
צפון-קוריאה אפילו חיכתה יותר מאיתנו בכדי להשתתף במונדיאל. הפעם האחרונה שהיא היתה שם נרשמה לפני 44 שנה, באנגליה, אבל איזו הופעה היסטורית זו היתה. צפון-קוריאה ניצחה 0:1 את איטליה באחת ההפתעות הגדולות בתולדות המשחק, ונעצרה רק ברבע הגמר על-ידי פורטוגל של יוזביו. גם שם היא הובילה 0:3 והפסידה ב5:3- דרמטי.

הסיכוי לשחזור אותו הישג הוא נמוך. בכל זאת יש בבית את פורטוגל בלי יוזביו, אבל עם רונאלדו, ואת חוף השנהב עמוסת הכוכבים, אבל בנבחרת הזעירה יש ביטחון קומוניסטי מפעם. "ייתכן ואין עוד מדינה בעולם שנלחמת באותה מסירות בכדי לשמח את מנהיגה ולהביא תהילה למולדת," אמר המאמן הון, כיריית פתיחה.
המסירות למנהיג היתה מאוד מסוכנת בזמן המוקדמות. כשהנבחרת היתה צריכה לארח את דרום-קוריאה, קים ג'ונג איל התעקש שההמנון של הדרום לא ינוגן אצלו בבית. בדרום כעסו וכדי להגיע לפשרה ולא למלחמה, פיפ"א קבעה שהמשחק ייערך בסין. הסתיים ב.0:0-
רוב שחקני צפון-קוריאה משחקים בליגות מקומיות, אבל יש יוצאי דופן כמו ג'ונג טאי סה, שמשחק ביפן. החלוץ, המכונה "וויין רוני של קוריאה," גדל והתחנך ביפן, אבל בבתי-ספר תומכי המשטר בפיוניאנג. לא היה לו ספק היכן הוא ישחק. לאחרונה הוא סיפר קצת על הבדלי התרבות בחדר ההלבשה, במיוחד כשהחבר'ה מבקשים שיראה להם את הסלולרי החדיש ומעבירים אותו מיד ליד.
"אנחנו רוצים לשנות את התדמית," אמר רוני הקוריאני. "יש לנו מנטליות גרמנית. אנחנו יכולים לנצח את ברזיל בגלל שאנחנו אמיצים, ואני מאמין שאנחנו והם נעפיל לשמינית הגמר." שינוי התדמית אולי מתחיל מהעובדה שיצרנית בגדי הספורט האיטלקית "ליגאה" אימצה את הנבחרת הצפון-קוריאנית בדיל של ארבעה מיליון יורו לארבע שנים.

החברה האיטלקית שברה חרם של מוצרים על המדינה רדופת השערוריות, גיבורת ציר הרשע, אבל מנהלי החברה הבהירו שהם מציבים גבול בין הספורט לפוליטיקה. הם אפילו הבטיחו בונוס של 10 מיליון יורו במקרה של זכייה. קמצנים, למה לא הבטיחו מיליארד?
הצלחה לצפון-קוריאה תגביר את היריבות עם דרום-קוריאה, שכבר ניצחה במשחק הפתיחה את יוון. גם ככה יש שם מתיחות על רקע המשחקים. בדרום טוענים שהצפון גונב מהם שידורים מהמונדיאל
הצפון בשלו, מתעלם מהעליונות הברזילאית ומתכונן למלחמה. המאמן הון סיפר שגיבורי מונדיאל 1966 הגיעו למחנה והכניסו מוטיבציה במטרה להחזיר עטרה ליושנה. הון סירב לענות על שאלות פוליטיות במסיבת העיתונאים שלפני, אבל הכריז: "השחקנים שלנו מוכשרים ומאומנים ולא נופלים מאף שחקן אחר בעולם. נעשה הכל בכדי שהמנהיג שלנו יהיה שמח."