את נבחרות הדרג הראשון פוסלים מיד (גם בהנחה שרובן לא היו עולות אוטומטית). נשארנו עם רוסיה, צ'כיה, שבדיה, אירלנד, קרואטיה ודנמרק. את הרוסים אנחנו מנצחים רק במשחקים לא חשובים, פטר צ'ך אינו ניתן להכנעה, מול זלאטן בכלל אין מה לדבר והקרואטים כבר הוכיחו שהם עדיפים עלינו בכמה רמות.
נשארנו עם דנמרק. נבחרת פחות או יותר בגודל שלנו, בלי הישגים מרשימים מאז ריצ'רד נילסן ב-1992. יאללה, סגור. תביאו את הדנים. אז זהו, שגם בלי נערות ליווי נבחרת דנמרק היא הנבחרת הראשונה שהיינו צריכים להוריד מהפרק. גם בגלל שזה כנראה היה נגמר בתבוסה נוספת, אבל בעיקר משום שמאז שנת 2000, דנמרק פחות או יותר עושה לכולם בית ספר.
המפגש עם דנמרק במוקדמות יורו 2000 זכור לכל אוהד כדורגל ישראלי בשל פרשת נערות הליווי והתבוסה 8:0 בשני משחקי הפלייאוף. הפרשה סימנה את נקודת השבר הראשונה באמון הקהל הישראלי בנבחרת שלו, שרק הלך והידרדר מאז. למעשה, ספק אם האופוריה מקיץ 1999 תחזור על עצמה אי פעם בישראל.
אלא שגם עבור הדנים, מסתבר, שנת 2000 היתה מכוננת. המאמן השבדי בו יוהאנסון סיים את תפקידו בנבחרת מיד לאחר הכישלון באליפות אירופה שנערכה בהולנד ובלגיה, והוחלף ע"י מאמן אייאקס דאז, מארטן אולסן. ואם השם נשמע לכם מוכר, זה בגלל שאולסן נותר בתפקידו עד היום, במשך 12 שנים רצופות.
יחד עם עוזר המאמן מיכאל לאודרופ הצעיד אולסן את הדנים לטורניר גדול נוסף, ורביעי ברציפות, מונדיאל 2002. בכך השוותה דנמרק את הישג השיא שלה במשחקי גביע העולם כשהגיעה לשמינית הגמר, אך פגשה שם את אנגליה והובסה 3:0. בהתאחדות הדנית הבינו שאולסן הוא האיש המתאים לתפקיד, ונתנו לו את המפתחות לקמפיין נוסף. גם שם נחל אולסן
נקודת השפל הגיעה בשנים 2006-2008, כשדנמרק לא הצליחה להתברג בין העולות למונדיאל בגרמניה ולאחר מכן ליורו בשוויץ ואוסטריה, שפל שלא נרשם במדינה מאז 1982 (אז כשלו הדנים בהעפלתם לתשעה טורנירים במשך 20 שנים רצופות).
אבל למרות הכישלון, בדנמרק האמינו במנג'ר, שיחגוג בקיץ הקרוב את יום הולדתו ה-62. דנמרק חזרה אל המונדיאל ב-2010, סיימה את דרכה בשלב הבתים ואולסן קיבל חוזה חדש, שיסתיים בסוף השנה הנוכחית. ייתכן שאף יוארך שוב "זה לא סוד שאולסן הוא האיש הנכון עבורנו", נכתב בהודעה שהוציאה אז ההתאחדות הדנית, "הוא תרם לנו המון בשנים הארוכות שעבד איתנו, והתוצאות מדברות בעד עצמן. אנחנו מאוד מרוצים".
אגב, בהתאחדות הוסיפו כי המטרה הרשמית שהציבו לאולסן היתה העפלה לכל טורניר שני (מונדיאל או יורו), יעד בו עמד המאמן בהצלחה יתרה. תודו שיש הרבה מה ללמוד מהם על ענווה.
בטורניר הקרוב יהיה מארטן אולסן המאמן הוותיק ביותר בנבחרתו, וזה אולי הקלף הסודי שלו בבית המוות, הכולל גם את הולנד, גרמניה ופורטוגל. בעוד רוב המאמנים באליפות הספיקו לצבור קילומטראז' נמוך יחסית בנבחרת שלהם, אולסן כבר מכיר חלק גדול מהשחקנים שלו במשך תקופה ארוכה. לא פחות מעשרה שחקנים רשמו לפחות 20 משחקי נבחרת, וממוצע ההופעות של הסגל הדני עומד על 25.
המשמעות העיקרית של הנתונים הללו היא שדנמרק מביאה ליורו 2012 נבחרת מאומנת מאוד, עם שחקנים כמו דניס רומדהאל, דניאל אגר, כריסטיאן פולסן וניקלאס בנדטנר, שמשחקים יחד כבר לא מעט זמן.
דבר נוסף שמייחד את דנמרק באליפות הקרובה היא העובדה שכמעט ולא ניתן להצביע על שחקן אחד שסביבו נבנתה הנבחרת. או כמו שמתאר זאת אולסן בעצמו: "אין לנו כוכבים. הסיכוי היחיד שלנו לנצח בבית הזה הוא באמצעות המשחק הקבוצתי".
אולסן, כמובן, שולל מיד את האפשרות להפתעה נוספת של דנמרק ואינו מוכן להשוות את נבחרתו לו של 1992. "הכדורגל היה שונה לחלוטין באותה תקופה", הוא מתעקש, "אליפות אירופה כללה שמונה נבחרות בלבד ולדנמרק פשוט היה את המזל הרב ביותר".
אלא שהדבר החשוב יותר, מלבד הביצועים ביורו הקרוב (דנמרק כבר ניצחה את פורטוגל בשלב המוקדמות וסיימה במקום הראשון בבית), הוא ההמשכיות. "המטרה שלנו היא להשיג נקודה. אנחנו מסוגלים לעשות זאת. ואם נצליח להוציא גם ניצחון אחד, זה בכלל יהיה פנטסטי", אמר אולסן.
ייתכן שהיעדר הלחץ מצד המאמן נובע מהעובדה שהוא צפוי לשוב ולהאריך את חוזהו בדנמרק בשנתיים נוספות. במוקדמות מונדיאל 2014 הוגרלה דנמרק יחד עם איטליה, צ'כיה, בולגריה, ארמניה ומלטה, כך שנראה שהאתגר הגדול ביותר של אולסן עדיין לפניו.
אולם גם אם ייכשל בקמפיין הבא, ואפילו אם לא יאריך בסופו של דבר את חוזהו בנבחרת, לאולסן שמור כבר עכשיו מקום מכובד מאוד בכדורגל הדני, ואולי גם העולמי. 12 שנים במקום אחד זו תקופה נדירה יחסית בכדורגל המודרני, בוודאי כשמדובר בנבחרת. ההשוואות, אם כן, לאלכס פרגוסון כבר מתבצעות מאליהן.
"אולסן הוא ממש כמו התשובה הדנית לסר אלכס. אנחנו בהחלט לא שוללים הארכה נוספת של חוזהו", אומר מזכיר ההתאחדות בדנמרק, ואולסן עצמו מוסיף: " כשהייתי בשלהי הקריירה שלי כשחקן הארכתי את החוזה שלי בכל פעם בשנה נוספת. עכשיו אני עושה זאת כל שנתיים. כנראה שאני משתפר".
נא להמתין לטעינת התגובות
