לעומתם, נבחרת גרמניה אף פעם לא הבריקה או עוררה השראה, אבל תמיד היתה יעילה וניצחה. בזכות התמדה זאת הגרמנים זכו או הגיעו לגמרים של כל הטורנירים הגדולים, מה שהוביל לקלישאה השחוקה אך נכונה לאותם שנים, "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים".
אך בשלב מסוים חילופי הדורות השפיעו גם על המכונה הגרמנית המיומנת. הסדקים הראשונים במעמדה של המנשאפט החל להופיע במונדיאל 2002, שנערך ביפן ודרום קוריאה. תחת הדרכתו של רודי פלר, הגרמנים אומנם הגיעו לגמר, אך הם נכנעו לעליונות הברזילאית ולברק של הכוכב הצעיר והמבטיח אז, רונאלדו, וחזרו רק עם מדליית הכסף.
הדעיכה הפכה לקריסה שנתיים לאחר מכן ביורו שנערך בפורטוגל, החבורה של פלר סיימה את שלב הבתים במקום השלישי, אחרי צ'כיה והולנד, וחזרה לגרמניה נפולת פנים ומבוישת, מוקדם מאוד מהצפוי.
לקראת מונדיאל 2006 שהתקיים בגרמניה, ההתאחדות המקומית החליטה לשנות כיוון ובמקומו של פלר הטכנוקרט, הזעיקו מקליפורניה את יורגן קלינסמן הצעיר וחסר הניסיון באותה עת, כדי שיעמוד על הקווים.
במהלך הקריירה שלו, קליסמן הכריזמטי נחשב לחלוץ רב גוני ובניגוד לסטריאוטיפ הגרמני, שיחק כדורגל שמח ומלא תשוקה, קודם כל לשם ההנאה ואחר כך לשם כל השאר. הוא תמיד נחשב לעוף מוזר במולדתו. יחד עם צניעות לא אופיינית לשחקן במעמדו (הוא נהג לעזור לאימו בעבודה במאפייה המשפחתית) קלינסמן היה מכונת שערים בכל קבוצה בה שיחק.
הגרמני, שעבר להתגורר בארה"ב לאחר פרישתו, שאב השראה מתרבות הספורט האמריקאית. הוא הביא לנבחרת משב רוח מרענן וביחד עם יואכים לב כעוזרו, הנבחרת החלה להתבסס על מאגר שחקנים צעירים. תחת הדרכתו המנשאפט שינתה עורה והחלה לשחק כדורגל מלהיב שלא דמה למשחק הגרמני משנים עברו.
אבל עם היופי הגיעה גם הלוזריות. הגרמנים, שקיוו לזכות בגביע, נוצחו בחצי הגמר 2:0 ע" איטליה וראו את קנאברו מניף רק בטלויזיה. למרות האכזבה, האוהדים עטפו את השחקנים בהמון אהבה וקלנסי הצליח להחזיר את הנבחרת לעם.
עם פרישתו של קלינסמן, יואכים לאב עוזרו עבר לקדמת הבמה, והמשיך במגמת סגנון המשחק האטרקטיבי. לב, שמעולם לא לבש את מדי הנבחרת הבוגרת (הוא שיחק בנבחרת הצעירה של גרמניה), החל את קריירת המשחק שלו בפרייבורג ועבר במספר מועדונים ביניהם שטוטגרט ואיינטרכט פרנקפורט. הקבוצה האחרונה שלו הייתה פראואנפלד, שם שימש כמאמן שחקן.
אבל גם לאחר קידומו, הנבחרת המשיכה להפסיד תארים ממש לפני הבאר, כשנוצחה בגמר יורו 2008 על ידי הכוח העולה מספרד. גם במונדיאל 2010 שהתקיים בדרום
למרות שלא הצליחו לשחזר את הישגי העבר, לאב לא מנמיך ציפיות לקראת אליפות אירופה בפולין ובאוקראינה והוא יודע שזאת ההזדמנות שלו להתחיל שושלת הצלחות חדשה, אחרי 16 שנים דלות.
"אנחנו משחקים בבית מאוד קשה, מדובר במשימה מאתגרת. זה טוב שאנחנו מתחילים את הטורניר במפגשים עם נבחרות חזקות. אפשר ללכת עד הסוף ולהחזיר את התואר לגרמניה", אמר המאמן לאחר ההגרלה לבית המוות בו ישחקו מול הולנד, פורטוגל ודנמרק.
בניגוד לעברה הלא סובלני של החברה הגרמנית כלפי מיעוטים ומהגרים, בעשורים האחרונים חל שיפור הנובע מהשינויים הדמוגרפיים שעברו על המדינה. כיום גרמניה משופעת בבני מהגרים שרואים עצמם גרמנים לכל דבר ושואפים לשחק בנבחרת. מנגד, קהל האוהדים התרגל לגיוון החברתי שבא לידי ביטוי גם אצל המנשאפט ואינו מבחין בין בסטיאן שוויינשטייגר לבין מסוט אוזיל.
אוזיל, מכוכבי הנבחרת ומי שיש לו מניות רבות באליפות של ריאל מדריד, יודע שפחות מזכייה ביורו תחשב לכישלון: "המטרה שלנו היא לזכות באליפות אירופה ואני באמת מאמין שזה אפשרי".
ברט ואן מרוויק, מאמן הולנד, שבמהלך נובמבר האחרון ספג שלישייה מגרמניה במשחק ידידות, לא נשאר אדיש והחמיא לחבורה של לב ואוזיל, "יש להם כ"כ הרבה פוטנציאל ומאגר שחקנים אדיר. אני חושב שהם בנוסף לספרדים, יכולים ללכת עד הסוף".
לאב, שהתחיל מגמה של הצערת הנבחרת במונדיאל לפני שנתיים, ממשיך לבנות על הדור הצעיר והמבטיח. דור שחקנים זה הצליח לבסס את מעמדו בבונדסליגה, שממשיכה להיות אחת הליגות התחרותיות והאטרקטיביות באירופה. בניגוד לשנים קודמות, הדור הצעיר מעדיף מעצמות מקומיות על פני קבוצות הדרג השני בליגות החזקות באירופה. החלטה זאת נובעת מהקרדיט שמקבלים השחקנים הצעירים ממאמניהם.
האם ביורו הקרוב הכדורגל היפה של גרמניה יביא גם את התואר? החבורה של יוגי סיימה את שלב המוקדמות עם 100 אחוזי הצלחה וכמו שזה נראה, אפילו ספרד תתקשה הפעם לעצור אותה ואולי תאלץ להעביר את הכתר במשחק הגמר.
אפילו הקייזר, פרנץ בקנבאוור, שאינו מרבה לחלק מחמאות, לא נותר אדיש ליכולת הנהדרת של "ה-11 הלאומיים" ואמר לתקשורת המקומית כי הנבחרת הנוכחית היא החזקה והמוכשרת ביותר בתולדות המדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
