 |
/images/archive/gallery/644/529.jpg
Califrayray, Flickr  |
|
|
| כשהמרה השחורה פגשה את הדיכאון |
|
| מה זה דיכאון מנקודת מבט הוליסטית וכיצד עובדים צמחים נוגדי דיכאון וחרדה. גל ראן ותמר נהרי על רפואת צמחים ומלנכוליה |
|
|
|
 | דפדף בבריאות |  |
|
גל מ. ראן ותמר נהרי
7/1/2007 9:16 |
|
|
|
|
|
|
|
את עקרונות הרפואה המערבית המסורתית ניסח היפוקרטס במאה החמישית לפני הספירה. לפי רפואה עתיקה זו, האדם מורכב מארבע מרות (או ליחות) שבכל אחת מהן מרכיב גופני, מרכיב נפשי-רגשי ומרכיב הכרתי-שכלי. ביטויו הכולל של אדם בעולם אינו אלא תוצר של האיזונים בין ארבע המרות. את הדיכאון מכנה רפואה זו מלנכוליה, שבעברית פירושה מרה שחורה, והיא התפרשה כליקוי חמור באיזון המרה השחורה בגוף. המרה השחורה, אם כן, טבועה באדם וכאשר היא יוצאת מכלל איזון ומציפה את ישותו, תהיה החוויה הפנימית שלו זו שאנו מכנים היום דיכאון, או מלנכוליה.
 |
| ארבע הליחות |
|
יקי מנשנפרוינד על רפואת הליחות, התורה שהצליחה להרוג הכי הרבה חולים אבל גם לקבוע שלכל אחד מהם יש חוש הומור |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
הליקוי באיזון המרה השחורה מיוחס לפגיעה מהותית בתפקוד מערכת הכבד וכיס המרה ובתהליכים מטבוליים שהכבד ומערכת העיכול מעורבים בהם. תפקידו העיקרי של הכבד הוא סינון הדם מכל הרפש המטבולי שמסתובב בו: רעלים שמקורם חיצוני ורעלים שהגוף מייצר בעצמו. מעניין לציין כי השלב הסופי של תהליך השחתת המרה השחורה הוא סרטן, המתפרש כשיבוש מטבולי המגיע עד לשורשי האדם, שהמדע המודרני הגדירם כגנים. המדע המודרני יודע כיום גם כיצד להגדיר את הדיכאון כבעיה כימית, ולפרוט אותו למולקולות דוגמת סרוטונין. תרופות כימיות חדישות, ממשפחת ה- SSRIs (דוגמת פרוזאק וסרוקסט) יודעות כיצד להעלות את רמתו של הסרוטונין במוח. במידה שהוא יעלה ישתפר מצב הרוח והחוויה הדיכאונית תפחת. אלו הן תרופות נוגדות דיכאון.
אך איזו זיקה קיימת בין העלאת רמות הסרוטונין באופן מכאני ובין הסיבות והתהליכים שהובילו לכך שאצל אדם מסוים רמות הסרוטונין נמוכות וחוויית הקיום שלו היא מלנכוליה? - אדם ששרוי בסביבה רעילה ואדם שניזון מאוכל שאינו מתאים לו או שאינו מזין אותו כהלכה, גופו יספוג ויאגור לאורך זמן רעלים. בדרך דומה, אדם שאורחות חייו כוללים מתח מתמשך ונסיבות חייו אינן מסבות לו סיפוק ושמחה, גופו ייצר רעלים במידה גדולה מכפי שיוכל לנטרל אותם ולהפרישם החוצה ממנו. רעלים אלו, בין אם מקורם חיצוני ובין אם מקורם פנימי, שוקעים ברקמות הגוף ומשבשים את תפקודן.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/675/940.jpg
רודיולה |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
חולשה מולדת במרה השחורה
|
|
|
 |
|
|
|
בחינת השאלה היכן יצטברו הרעלים תספק תשובה, לעתים חלקית ולעתים מלאה, לסיבות שבעטיין שקע האדם בדיכאון. גם כאן ניתן למצוא נקודות השקה משמעותיות בין ההסבר המסורתי ובין זה המודרני. שניהם מייחסים לאדם נקודות תורפה הטבועות בו מלידה ומתבטאות בהתאם לאופן בו מתנהלים חייו. ההסבר המגיע מעברה האחד של ההיסטוריה האישית יטען שאדם שיש לו חולשה מולדת במרה השחורה, דהיינו אדם מטיפוס מלנכולי, האפשרות שילקה במהלך חייו בדיכאון גבוהה יותר מאשר אצל זולתו. ההסבר המודרני יצביע על היסטוריה משפחתית, גנטית והתנהגותית-נרכשת שמהלכה מעיד על סבירות גבוהה
ללקות בדיכאון בשלב כלשהו של מהלך החיים.
סינתזה אפשרית בין שתי הגישות היא זו שלפיה ישקעו הרעלים המטבוליים והחיצוניים במוקדי חולשה מולדים של האדם. בסופו של דבר יתגשם התהליך באופן מוחשי, כמחלה כרונית באיבר מאיברי הגוף, כגידול ממאיר, או כדיכאון. הדיכאון יתממש במקרה שבו מערכת העצבים היא מוקד חולשתו של האדם. או אז יצטברו הרעלים במערכת העצבים המרכזית, יחוללו בה תהליכים חימצוניים ורעלניים ויעיבו על תפקודה עד כדי שלא תהיה במוח מידה מאוזנת של סרוטונין ומעבירים עצביים נוספים המאפשרים את תפקודו ההתנהגותי התקין של האדם.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/675/939.jpg
מליסה |
|
|
|
|
|
|
|
|
היפריקום - עובד כמו תרופה סינתטית
|
|
|
|
|
|
|
רפואת הצמחים המודרנית התהוותה מתוך הניסיון לשלב בין המדע המודרני ובין זה העתיק. התבוננות זו במחלותיו של אדם תנסה לבחון את מוקד הפגיעה באיזון ואת תוצאותיו הכימיות והפיזיולוגיות. מזווית התבוננות זו, אדם שליקוייו נוגעים בצורך לנקות את אותם רעלים שהצטברו ברקמותיו, לא יצא נשכר בטווח הרחוק מטיפול שמטרתו היחידה היא העלאת כמותן של מולקולות הסרוטונין במוחו. למעשה, טיפול כזה ישפר את מצבו רק כל עוד הוא נוטל את גלולות הפרוזק ודומיו. משום כך, אדם שמציג תמונה דיכאונית יקבל בדרך כלל גם צמחים נוגדי חימצון המפחיתים את הנזק החימצוני לתאי העצב וכן צמחים ממריצים מטבוליים המשפרים את פינוי הפסולת מהגוף. כאלה הם, למשל, אצות שונות הסופחות מתכות כבדות וצמחים שממריצים את פעילות הכבד ומשפרים את פינוי הרעלים מהגוף. מעניין לגלות כי במרבית שיטות הרפואה המסורתיות, הכבד אינו נתפס רק כאיבר האנטומי שמכונה כך. רפואת הצמחים רואה כל תא בגוף כזעיר-אנפין של האורגניזם השלם: התא אוכל, מפריש ומתרבה, כמו האדם. תפקודי ההפרשה והפינוי התוך-תאיים הם התפקודים "הכבדיים" שלו. כדי לעזור לאדם השרוי בדיכאון ננסה לחולל בגופו תהליכים שיוכלו לבסוף להשיבו לאיזון, ללא תלות בתרופות.
במקביל, יכלול הטיפול הצמחי בדרך כלל גם צמחים שהמדע המודרני יגדיר את פעילותם כנוגדת דיכאון. המדע העתיק יגדיר אותם "צמחים המזינים ומשקמים את מערכת העצבים". אלו הם צמחים דוגמת היפריקום, רודיולה ומליסה, המשפרים את אספקת הדם למוח, מאזנים תהליכים הכרוכים בתפקודה התקין של מערכת העצבים ומשפרים את פינוי הפסולת ממערכת זו. מחקרים מודרניים בצמחים אלו הוכיחו כי הרודיולה, למשל, משפרת את זמינותם של חומרי המוצא לייצור הסרוטונין ואת החדירות שלהם אל המוח.
מחקרים מבוקרים שנערכו בהיפריקום הראו שהצמח יעיל בטיפול בדיכאון קל עד בינוני במידה שווה לתרופות נוגדות הדיכאון הסינתטיות. מחקרים מבוקרים הבוחנים את השפעתו על דיכאון חמור נערכים כעת. תוצאותיהם החיוביות של מחקרים אלו העלו על פס הייצור של תעשיית התרופות הקונבנציונאליות גלולה שתכולתה הבלבדית היא צמח ההיפריקום, ורופאים פסיכיאטרים רושמים אותה כיום לחולים. אבל יש הבדל בין הרבליסט מסורתי הרושם היפריקום ובין רופא הרושם אותו. ההבדל אינו נעוץ דווקא בתרופה הנרשמת, אלא בגישה ובאסטרטגיה הרפואית.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/675/937.jpg
היפריקום |
|
|
|
|
|
|
|
|
בית המרקחת של אלוהים
|
|
|
|
|
|
|
בפרקטיקה ההרבליסטית התאמת הצמח נובעת מתוך הניסיון לשלב בין מדע הרפואה הישן ובין המדע המודרני: מחקרים הנערכים בצמחי מרפא מסייעים לדייק במינונים ובהבנת הפעילות הרפואית, אבל סוג הצמח שיינתן, מתוך מאות רבות של צמחים הנמצאים בשימוש, יישקל בהתאם לאיכויותיו של הצמח: חם, קר, לח, יבש, "יאנגי" או "ייני", כמו האדם עצמו. כך, למשל, אדם שתופעות אישיותו וגופו הן תופעות של "קור" לא יטופל בצמחים שאיכויותיהם קרות, משום שהם עלולים להחמיר את מצבו. כשרופא ירשום היפריקום הוא לא ידע דבר על תכונותיו של הצמח, על ריחו ועל טעמו. לכן, סביר להניח שחלק ממטופליו יחוו שיפור, חלק לא, וחלק יחוו "תופעות לוואי", שיעידו על חוסר התאמה קיצוני בינם ובין הצמח. כאשר האדם הלוקה בדיכאון יגיע למטפל המסורתי, הוא ישקול לכלול את ההיפריקום יחד עם צמחים רלוונטיים נוספים, בפורמולה שתתאים לצורכי האדם שנמצא מולו. השילוב בין הצמחים יאפשר השפעה רחבה וימלא את הצורך להשפיע על מנגנונים נוספים, למשל זה של פינוי רעלים.
אבל זהו רק חלק מתמונה הרבה יותר רחבה. אף מעבדה לא תדע לעולם לייצר חומר סינתטי מורכב כמו בית המרקחת העצום, הייחודי, שרקח אלוהים, ומתגלם בצמח בודד שבו מאות חומרים פעילים הפועלים במתואם על הרקמות השונות של גוף האדם; בכל שנייה מתקיימים בגוף מיליוני תהליכים כימיים מורכבים ביותר, שלתוכם נרקמים הצמחים הפועלים בו-זמנית על איברים שונים ועל רקמות שונות. התרופות הסינתטיות מדויקות ומיוצרות במטרה לחולל פעולה אחת מוגדרת ומבוקרת. תופעות הלוואי שהן מחוללות בטווח הקרוב והרחוק מעידות שחזון השליטה המלאה על אופן פעולתם של חומרים בגוף קשה מאד לביצוע, לפחות ברמת הידע המצוי כיום בידי המדע. באופן דומה, רפואת הצמחים מגדירה את הפעולות היותר מובהקות של הצמח, אך אנו רחוקים מהגדרת פעילותו הכוללת באופן מולקולרי: היא מורכבת כל כך עד שספק אם אי פעם נבינה על בוריה. הצמח הוא ישות חיה. לפעילותו בגוף ראוי לייחס חיים. יש לה ביטוי פרמקולוגי, אך זה אינו מתאר אלא רק חלק מפעילותו, שבמובן מסוים היא חודרת לכל נימי הקיום האנושי. אפשר שזהו ההבדל המהותי בין סרוקסט ובין היפריקום.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחברים
|
|
|
|
|
|
|
גל מ. ראן הוא הרבליסט קליני, מורה לרפואת צמחים ומבעלי ראן צמחים, צמחי מרפא ותכשירים מן הטבע. חבר העמותה הישראלית לצמחי מרפא (עיל"ם).
תמר נהרי היא סטודנטית לרפואת צמחים ועיתונאית.
ביום רביעי (10.1) ייערך כנס בנושא צמחי מרפא והטיפול בחרדה ובדיכאון בהשתתפות מטפלים, חוקרים, רופאים ואנשי אקדמיה שיוקדש להיבטים השונים של טיפול בדיכאון ובחרדה באמצעות צמחי מרפא. הכנס פתוח לכל המתעניינים.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
