אז כנראה שיש כאן גרעין של אמת. ואולי יותר.
אני חוויתי משהו שהשאיר בי תחושה די דומה של "חמיצות". מזל שהעברתי את הרכוש שהיה לי ברגע האחרון לפני הנישואין ל"מקום בטוח", כי מהסטטיסטיקה אי אפשר להתעלם... (וכמובן שאח"כ אישתי - לימים גרושתי - מעולם לא סלחה לי על זה. מעניין למה... וכן, היא ידעה לפני כן שאני מתכוון לעשות זאת). לימים - לא ארוכים, אגב - נפרדתי ממנה עוד בטרם הבאנו ילדים כי הבנתי שלמרות כל ההצהרות והשבועות מצידה ש"היא עשתה ה-כ-ל למען הקשר", הרי שלא הייתה כאן אהבת אמת מצידה, ושההחלטה שלה להינשא הייתה נגועה ב"שיקולים זרים". ועל זה אני - ובצדק - לא סלחתי לה אז. וגם לא סלחתי לה עד היום. מה שקרה בזמן שבין הפירוד ובין הגירושים רק הוכיח לי זאת. אז "הפרה" (אני - לא היא...) נתנה עוד כמה עשרות אלפי ליטרים של ש"ח בכדי להתגרש סופית. לא נורא, זה שווה את זה כשאישה לא אוהבת אהבת אמת. מצד שני - אני אומר לכולם: כולנו עושים טעויות בחיים. ובנוסף: עדיין, אני עדיין רוצה להאמין שאין כאן משהו "מגדרי" בהתייחסות האישה לנושא הנישואין. לא איבדתי את האמונה באהבת אמת - על אף ולמרות הכל. ט"ו באב שמח...