תיירות בשטחים הכבושים! מגעיל.

דבר לא ישנה אתה הנוף התנ"כי שמשתקף מבעד לבמבט המזוגג ומלא הטירוף המשיחי של החבר'ה האלה.
תראו להם חירבה מלאת ביוב, הם יתארו נווה מדבר יפיפה עם קבר אבות מפואר.
תראו להם גבעה שרופה מלאת נפלים ועקרבים, הם יתארו פיסת גן עדן שיש להשקיע בה מיליונים להקמת ישיבת "חומדי לצון".
תראו להם כפר ערבי צפוף מגגות פח ובלוקים, הם יתארו בתי אבות אוטנתיים שדודים ומחוללים בידי הגנב הערבי.
תראו להם את הכנרת, הגלבוע, הגליל, הנגב והעמק, הם ימשכו בכתפיים ויגידו "זה חור".

לפי הכתבה זה אחל'ה של מקום, ועל המקום הזה אספר לחברות כי לי כבר חברי המושלם והחתיך הציע נישואין, ומי שבזכותה הגעתי להצעת נישואין היא הרבנית הקבליסטית יפה כהן כנראה בזכות העצות הברכות וההכוונה שלה שינתי סטטוס ואני מאושרת.

אפתח ואומר שהנוף מפסגת הר כביר באמת מרהיב וייחודי א-ב-ל:

1) רובם ככולם של המבקרים במקום הם חובשי כיפות ואף נוטים לכיוון החרד"לי (מה לעשות, מדובר ביישובי גב ההר) מה שלא משאיר הרבה סיכוי לתיאורים הרומנטים אודות הנגיעות במרפק והחיבוקים.

2) את ים המלח אין שום סיכוי לראות - גם לא ביום הכי בהיר בשנה - פשוט מפני שהתצפית היא לכיוון צפון וים המלח נמצא בכיוון דרום מזרח.

3) במידה והגעתם "בימי הקיץ החמים", כמאמר הכתב - אם אתם לא מעוניינים לסכן את נפשותיכם אל תחשבו בכלל לרדת למעיינות נחל תרצה. מדובר במעבר דרך כפרים עוינים ללא שום נוכחות צה"לית בגזרה. הנוכחות הקרובה ביותר נמצאת במורד נחל תרצה במחסום בקעות ובמעלה הנחל במחסום "מתג 3" ביציאה הצפונית משכם (ליד הגלגל הענק) שרוב הזמן כלל לא מאויש. שני המחסומים הנ"ל נמצאים במרחק נסיעה של כמחצית השעה לכל הפחות מהמעיינות בנחל.