זה באמת הכל דברים שאפשר לאזן הורמונלית (אני אישית לוקחת פיטו פימייל של סופהרב) לגבי פיריון זה כבר סיפור אחר, ובאמת צר לי שלא יצא לך לחוות אימהות כי זה דבר עצום ומעצים באותה עת!!!
אני מאחלת לך שתמצאי זוגיות שתשלים אותך וגבר שיעריך אותך ושתיהי מאושרת ובריאה!!!

ואני מתפלאה שלא חוטפים אותך...אבל אל תוותרי, תבדקי בכל מקום אפשרי אם יש לך עוד אפשרויות...ותשתדלי כך או כך להיות מאושרת בחייך...עם החיוך המקסים שלך

יש אפשרויות שונות- החל מלמצוא הומו ולגדל איתו במשותף ילד, וכלה בממש לעשות את זה בעצמך, למצוא בייבי סיטר, קרובי משפחה ומישהו שיאפשר לך לעבוד, אולי לא לנסוע ברחבי העולם, או כן לנסוע עם תינוק עליך במנשא.

הגיל הצעיר עובר, ואז הם יותר עצמאים, ואם יש גן טוב ומדי פעם צעירה מהאיזור שלך תשחרר אותך לצאת ולהשתחרר/ לעשות סידורים- תוכלי להסתדר.

אמהות זה משהו שנגע בי ברמה הכי עמוקה. עם כל הקשיים, גם אני גידלתי כסוג של חד הורית למרות שהייתי "נשואה" ועברתי מאוד קשה והגידול היה כרוך בקשיים.
זה שווה את זה.
אני מרגישה שאת מרגישה את החסר מאיך שאת מדברת ואת עדין יכולה לבחור בלהביא ילדים.

אני מציעה לך לשים קצת כסף בצד ולנסות לראות איך את מממשת את הצורך הזה.
עוד לא מאוחר מדי ויש הרבה נשים שמביאות ילדים (או מאמצות) גם בגילאי תחילת ה 40.

אם את מרגישה שלמה עם עצמך וויתרת על ילדים- אז בסדר גמור וצפצפי על כולם. אבל אם יש בך חרטה גדולה- את עוד יכולה לעשות משהו בעניין.

החיים יכולים להיות טובים ומאושרים גם בלי ילדים לדעתי. חשוב שתטפלי בעצמך.הבריאות חשובה מאוד לאושר. הרעיון ל'אמץ' ילדים בסיכון ולדאוג להם זה רעיון מצויין.להיות בסביבתם של אלה חסרי המזל שנולדו לתוך מצוקות איומות של התעללויות. הם בוודאי יכירו לך תודה עצומה בעתיד. תקימי משהו משלך שקשור לילדים והוא יהיה "הבייבי" שלך וזה בסדר. נכון שזה כואב אבל עדיין יש לך הרבה עבור מה לחיות ולהיות מאושרת. בהצלחה

גם לגבי האפשרות להיות אמא - מה עם תרומת ביצית?
מה עם פונדקאות?
יש היום הרבה אפשרויות.

ובכל מקרה, אפשר בהחלט לחיות ללא ילדים. רק בישראל זאת טרגדיה ומספרים שבלי ילדים אין חיים. יש.

1. מנופאוזה מוקדמת איננה כל כך נדירה -כ 2% מהאוכלוסיה. ככל שהגיל יותר צעיר כך הסיכוי שאפשר למצוא סיבה , גבוה יותר . בד"כ הסיבה גנטית. צריך לברר.
2. יש לכך משמעות בריאותית כבדה, ולא רק בעית הפוריות. לנשים אלה סיכוי גבוה יותר למחלות לב , אוסטאופורוזיס, אלצהיימר תפקוד מיני ועוד.
3. לכן יש המלצה גורפת להתחיל טיפול הורמונלי, שיכול להגן בפני השינויים האלה.טיפול נכון בזמן הנכון במינון הנכון מונע כמעט לגמרי את הסיבוכים האלה.
4. טיפול "זהה ביולוגי" הוא סוג של הונאה. אין אף חברה רפואית שמתעסקת בגיל הבעבר שממליצה עליו. בדיקת הרוק לא מדויקת ולא שימושית בשום מעבדה או מוסד רפואי רציני. התכשירים לא נבדקו לבטיחות השימוש בהם. ד.א. גם הטיפול שנקרא "קונונציונלי משץמש בהורמונים זהים ביולוגית, אלא שהם נבדקו ואושרו לשימוש. יש אפשרויות רבות לטיפול וניתן להתאים את הטיפול הנכון לאישה המתאימה ללא סיכונים כמעט ועם תועלת מרובה.
6. לא להתיאש. חוץ מנושא ההריון , אם תיקחי טיפול נכון , אין למצב החדש השפעה מזיקה לא נפשית ולא גופנית.

לא מבינה למה הרופא לא הציע לך תרומת ביצית,
זה מה שהציע לי הרופא שלי כשהתברר לי בגיל 35 שנכנסתי לגיל המעבר,
לי זה לא התאים כי יש לי 2 בנות,
ותרומת ביצית לא נראה לי אבל אין לי ספק שאם לא היו לי ילדים הייתי הולכת על זה