האיש היה פנתיאיסט (''רואה את אלוהים בכל''), או - אפשר לקרוא אותו גם כך - פנ-אנ-תיאיסט (''רואה הכל באלוהים'') ומכאן שאתה צודק: הוא לא היה אתיאיסט בשום צורה ואופן.

נשאלת השאלה מהו בכלל ''אתיאיזם'' (הכחשה, או שלילה של האל?! מדובר במושג אבסורדי, הסותר את עצמו כשהוא משתמש באל (המילה ''תיאוס'', אגב, לא זהה ל-''אלוהים'' של המונותיאיזם המערבי, אלא מייצגת את ה''יסוד'' של כל ההווים, מצע שאינו הם ועם זאת, לו הם חייבים את הווייתם) על מנת לשלול אותו ולכן, אין לו למעשה כל תוקף בלעדיו.

ישנם מושגים בשפה שאינם ''סתם'' שם ושאי אפשר להיפטר מהם כל כך מהר, ולא בכדי...

שבת שלום.